פעולות התגמול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאגמה (שיחה | תרומות)
מאגמה (שיחה | תרומות)
שורה 23:
*[[פעולת קיביה|'''מבצע שושנה''':]] ([[פעולת קיביה]]) ב-[[14 באוקטובר]] [[1953]], בעקבות רצח אם ושני ילדיה, פעל כוח של [[יחידה 101]] כנגד הכפר קיביה וכפרים נוספים סביבו, ב[[הגדה המערבית|גדה המערבית]] שבשליטת [[ירדן]]. בפעולה נהרגו 69 אזרחים ירדנים.
* '''[[מבצע כפפות משי]]''': ב-[[21 בדצמבר]] [[1953]], הוביל [[מאיר הר-ציון]] כוח קטן בפשיטה רגלית, מרחק של ארבעים ושניים קילומטרים הלוך ושוב בציר הררי ללב העיר [[חברון]] כדי להשמיד בית של מחבל מבוקש, בליל שלג קר ורטוב בדצמבר 1953, פשיטה שנחשבה לאחת הקשות והמסובכות בתולדות צה"ל.
*'''[[ברוך 1]]''' ב-[[29 ביוני]] [[1954]] בוצעה פעולה נגד מחנה [[עזון]] של [[הלגיון הירדני]] על ידי חיילים מגדוד 890. נבחרו למשימה שבעה חיילים: [[אהרון דוידי]], [[מאיר הר-ציון]], [[יצחק ג'יבלי|יצחק גיבלי]] יורם "ימו" נהרי, עמירם הירשפלד, אלישע בן-צור וגלעד הראל. הכוח יצא עם רדת החשיכה ב-[[29 ביוני]] [[1954]] מ[[אייל (קיבוץ)|קיבוץ אייל]]. בקרב במחנה נהרגו מספר חיילים ירדניים וג'יבלי נפצע קשה, אך המשיך לתפקד. עם נסיגת הכוח מהיעד ניסו הר ציון ונהרי לפנות את ג'יבלי לשטח ישראל אך התברר כי הפינוי מעכב את הכוח ומסכן אותו בהתקלות בתגבורת ירדנית. הוא דרש מחבריו להשאיר אותו בשטח ולא להסתכן בעבורו. הוא נלקח בשבי ולאחר סיום אשפוזו הועבר לבית כלא ב[[זרקא (עיר)|זרקא]], כאשר ב[[ישראל]] גורלו לא נודע זמן רב. על התנהגותו במבצע זה הוענק לו [[עיטור העוז]] כעשרים שנה לאחר מכן.
*'''[[ברוך 2]]''' בליל ה-[[2 בספטמבר|2]] / [[3 בספטמבר]] [[1953]] נערך מבצע שהיה חלק מהמאמץ לתקוף ולקחת [[שבוי|שבויים]] מ[[הלגיון הערבי]] כדי להחליפם בלוחם [[יצחק ג'יבלי]] שנפל בשבי. [[משה ינוקא]] היה בראש מחלקתו בהתקפה על הכפר [[בית ליקיא]]. החיילים לא שמרו על שקט ונתגלו בשלב מוקדם. הם נתקפו בחרדה ולא קמו להסתער. שני חיילים נהרגו. החלה נסיגה לא מאורגנת ומבוהלת, והחיילים אף סירבו פקודות לנשיאת הפצועים באלונקות. רק תושייתו של ה[[מ"פ]] [[אהרון דוידי]] הצילה את המצב. לאחר מבצע זה הופקו לקחים ובוצע מיון כוח אדם קפדני יותר בצנחנים כמו כן הושם דגש על משמעת.
* '''[[מבצע חץ שחור]]''': נערך ב[[רצועת עזה]] (שבשליטת [[מצרים]]) ב-[[28 בפברואר]] עד [[1 במרץ]] [[1955]], וכוון נגד הצבא המצרי. למצרים נהרגו 38 חיילים, וכשלושים נפצעו. שמונה לוחמי צה"ל נהרגו ושלושה עשר נפצעו. לטענת [[נשיא מצרים]], [[גמאל עבדול נאצר]], הפעולה הייתה המניע המרכזי ל[[עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית]], אולם בפועל החל המשא והמתן על העסקה הרבה קודם.