כפייה אנטי-דתית בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישורים פנימיים
מ הוספת קישור לאנטי דת
שורה 5:
ב[[מגילת העצמאות]] נאמר: "מדינת ישראל תקיים [[שוויון]] זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל [[דת]], [[גזע (אדם)|גזע]] ו[[מגדר|מין]]" וכן "מדינת ישראל תבטיח [[חופש דת]]". עקרונות אלה מומשו בכל חוקי המדינה השוללים [[אפליה]], ונכלל בהם גם איסור על אפליה מטעמי דת. ההבטחה לחופש דת, כמו גם האיסור על אפליה מטעמי דת, נועדו למנוע, בין היתר, כפייה חילונית. לא תמיד הצליח מימוש עקרונות אלה. בנוסף, קיים ניגוד בין העדפותיהם של דתיים ובין העדפותיהם של חילונים במרחב הציבורי המשותף. מנקודת מבט חילונית, הכרעה מסוימת באספקטים שונים של קונפליקט זה עשויה להתפרש כ[[כפייה דתית]], ואילו מנקודת המבט הדתית הכרעה שונה עשויה להתקבל כ[[כפייה אנטי-דתית]].
 
בנייר עמדה שפרסם פרופ' [[ידידיה שטרן]] בנושאי [[דת ומדינה]] נאמר כי לעיתים קיימת סתירה בין "[[חופש מדת]]" ל"[[חופש הדת]]", המתבטאת למשל ב"פרסומי תועבה" ברשות הרבים, שהתרתם היא כפייה [[אנטי דתיתדת]]ית ואיסורם הוא כפייה דתית.{{הערה|1=ידידיה שטרן, [http://www.idi.org.il/researchandprograms/public_council/pages/public_council_4_c.aspx המועצה הציבורית - נייר רקע בנושא ההיבט החוקתי של יחסי דת ומדינה], [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]}}
 
==קליטת עולים חדשים בימי קום המדינה==