חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
מ הוספת קישור לכפייה דתית
שורה 14:
 
חברי הכנסת ממפ"ם ומאחדות העבודה, ובהם שר הפנים ישראל בר-יהודה, שעתיד היה להיות הממונה על יישום החוק, טענו שהחוק מהווה הפרה של ההסכם הקואליציוני, משום שאינו עוסק ב"הגבלה" אלא ב"איסור", וכי מדובר ב[[כפייה דתית בישראל|כפייה דתית]]. [[אסתר וילנסקה]] מ[[מק"י]] טענה שהחוק מהווה התערבות בחיי הפרט, והסדרים מעין אלה אין לעגן בחוק אלא להשאירם לציבור הרחב. וילנסקה גם העלתה חשש שבמועצות הערים השונות "רוב קואליציוני חולף יטיל מרות על הרוב המכריע שאיננו דתי".{{הערה|1=פרוטוקול מליאת הכנסת, 24–25 ביולי 1956}}
חברי הכנסת מהימין וכמה מחברי הכנסת מהמרכז לא ראו באיסור מכירת בשר חזיר משום [[כפייה דתית]], אלא ראו הצדקה לכך במישור הלאומי. חברת הכנסת [[אסתר רזיאל-נאור]] מ[[תנועת החרות|חרות]] ציינה כי מדובר ב"בעיה שיש לה שורשים לא רק במסורת ובדת היהודית, אלא גם בהכרה הלאומית".{{הערה|1=פרוטוקול מליאת הכנסת, 24 ביולי 1956}} חברת הכנסת [[שושנה פרסיץ]] מהציונים הכלליים הזכירה כי "חיה טמאה זו התחילה לשמש סמל להשפלתנו, סמל חורבן קיומנו העצמאי וריבונותנו במדינתנו",{{הערה|1=פרוטוקול מליאת הכנסת, 24 ביולי 1956}} וחבר הכנסת [[מנחם בגין]] טען כי הנושא הוא "נפש האומה החיה". בגין אף תקף את המפלגות הדתיות על שבהסכמתן לפשרה הן נותנות יד למכירת בשר חזיר.{{הערה|1=פרוטוקול מליאת הכנסת, 25 ביולי 1956}}
 
חבר הכנסת [[ישראל רוקח]] מהציונים הכלליים (שנחלקו בעמדתם באשר לחוק) טען כי הממשלה מתנערת מאחריותה בכך שהיא מעבירה את הסמכות לרשויות המקומיות, ואילו חבר הכנסת [[מסעד קסיס]] מ[[הרשימה הדמוקרטית לערביי ישראל]] הביע חשש שהעברת הנטל לרשויות המקומיות עלולה ליצור סכסוכים בין העדות השונות ב[[ערביי ישראל|מגזר הערבי]].