עם עובד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטר לשם פרמטר אחיד "אתר אינטרנט" (תג)
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 22:
 
ב-1 באפריל 1942, ערב פסח, פורסם ב"דבר" הפרוספקט הראשון של "עם עובד". עם כינונה, היו להוצאה שלוש "ספריות": "לילד", "שחרות" (לנוער) ו"לדור" (למבוגרים). מתוכן "לילד" ו"שחרות" (בעריכת [[ברכה חבס]]) עסקו בהוצאת ספרים "חינוכיים", שתפקידם היה להבנות את הערכים הרצויים של ציונות ו[[סוציאליזם]] לנוער. לא הערך הספרותי עמד בראש הקריטריונים להוצאת ספר בספריות אלה אלא הערך החינוכי. החוקרת [[אניטה שפירא]] מציינת שרק טעמו הטוב של ברל כעורך מנע את הפיכת ספריות אלה לספרות מגוייסת של ממש.{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק ב, עמ' 650.}} מאידך, ספריית "לדור" התמקדה בהוצאת ספרות מקור בדגש איכותי בעיקר משל דור סופרי תנועת העבודה ו[[ההתיישבות העובדת]] כ[[אהרן אברהם קבק]], [[דוד מלץ]], [[חיים הזז]], [[יהודה בורלא]], [[זלמן שניאור]], [[דבורה בארון]], [[גרשון שופמן]], [[ישראל זרחי]] ואף [[נתן אלתרמן]] שהתחבב על כצנלסון למרות רקעו השונה וידידים אישיים של כצנלסון כ[[משה בילינסון]] ו[[שלמה לביא]].{{הערה|שם=ברל 651|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק ב, עמ' 651.}} כצנלסון ביקש גם "להציל" (כדבריו) את ספרי [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]], [[שאול טשרניחובסקי|טשרניחובסקי]] ו[[ש"י עגנון|עגנון]] מידיו של [[זלמן שוקן]] ולמכרם לציבור הרחב במחיר נמוך, דבר שלא עלה בידו.{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק ב, עמ' 648–649.}}
מספר התרגומים היה קטן וכלל בעיקר [[ספר עיון|ספרי עיון]] והגות ולא [[ספרות יפה]].{{הערה|שם=ברל 651}} בין ספרי העיון הראשונים החשובים שיצאו בעם עובד היו "היהודים ברוסיה הסובייטית" של [[יעקב לשצ'ינסקי]], כתבי האידאולוגים המרכזיים של הציונות הסוציאליסטית [[דב בורוכוב]] ו[[נחמן סירקין]] ו"נפתולי עם האמת", ה[[ביוגרפיה]] של [[מהטמה גאנדי]]. יוצאים מן הכלל בתחום התרגום היו ספרי [[יצחק בשביס -זינגר]] ו[[אנטון צ'כוב|צ'כוב]].
 
"עם עובד" הוציאה ספרייה נוספת – סדרה מיוחדת בשם "מן המוקד", שעסקה במלחמה, וכללה חוברות שעסקו בלונדון בתקופת [[הבליץ]] וחוברות שכללו קטעי "מכתבים מן הגטאות", של המחתרת היהודית ו"[[החלוץ]]".{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק ב, עמ' 669.}} כעורך, הצהיר כצנלסון: "לא קיבלתי על עצמי לספק מה שהקהל דורש, אלא מה שלפי הכרתי דרוש לקהל."{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק ב, עמ' 652.}} ההוצאה הקפידה על איכות ההדפסה והלשון, וכצנלסון הנהיג [[ניקוד העברית בת ימינו|ניקוד]] חלקי שיטתי על מנת להפוך את הכתוב לנגיש וקריא.{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק ב, עמ' 655.}}