הבדלים בין גרסאות בדף "רבי מאיר"

הוסרו 250 בתים ,  לפני חודשיים
מ
←‏פעולותיו: המרה לתבנית
מ (←‏חייו: המרה לתבנית)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
מ (←‏פעולותיו: המרה לתבנית)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
 
==פעולותיו==
רבי מאיר היה בין החכמים שייסדו מחדש את ה[[סנהדרין]] ב[[אושא]], לאחר שנעקרה ונסגרה ב[[יבנה]], בעקבות המרד.{{הערה|ראו שיר השירים רבה, פרשה ה, פרק ב}} ב[[תלמוד|תלמוד הבבלי]] מתואר כי שם מונה להיות ה'חכם',{{הערה|תלמוד {{בבלי, מסכת [[s:הוריות_יג_ב|הוריות דף |יג,עמוד |ב]]}}}} תפקיד שמהותו לא הובררה.
 
רבי מאיר אמנם נחשב למחמיר בעמדתו ההלכתית, אך גישתו כלפי עמדות וקולות אחרים, שאינם מהעולם הרבני, הנה סובלנית וקשובה. הוא ניהל שיחות עם [[פילוסוף|פילוסופים]],{{הערה|ראו רות{{מדרש רבה, [[s:רות_רבה_ב_יג|ח, רות|ב|יג]]}}}} ומוזכר כי היה מושל [[משל|משלים]]ים, [[סוגה|ז'אנר]] מוכר בעולם ההגות [[רומא העתיקה|הרומאי]].{{הערה|שם=:1|תלמוד {{בבלי, מסכת |סנהדרין, [[s:סנהדרין_לח_ב|דף לח, עמוד |ב]]}}.}} הוא מוזכר גם כמי שנשלח לנהל שיחות עם הרומאים ב[[רומא|רומי]]. עובדה נוספת התורמת להתרשמות כי עמדתו הייתה פתוחה וסובלנית, היא הישארותו נאמן ותלמיד לרבו [[אלישע בן אבויה]] גם לאחר שיצא זה לתרבות רעה, וכונה בגנאי "אחר".{{הערה|תלמוד {{בבלי, מסכת |חגיגה, [[s:חגיגה_טו_א|דף טו, עמוד |א]]}} ו[[s:חגיגה_טו_ב|עמוד ב]]}}. אמנם לפי מקורות מסוימים הייתה תוכניתו לנסות ולהחזירו בתשובה, אך גם בהם ניכר כי לא הייתה זו כוונתו היחידה{{הבהרה|מי?}}.
 
יחסו לאנשים פשוטים, שכונו באותם ימים [[עם הארץ|עמי ארצות]], היה מורכב: מחד, החמיר ביחסו אליהם ותבע שלא לסעוד אצלם, מאחר שלא הקפידו בדרך כלל על [[הפרשת תרומות ומעשרות]] ולא נזהרו מ[[טומאה וטהרה|מטומאהטומאה]]{{הערה|תוספתא דמאי פרק ב הלכה ב-ג; תוספתא עבודה זרה פרק ג הלכה ט-י}}. הוא אף גינה באופן נמרץ את המשיא את בתו לעם הארץ, מחשש שהיא תהפוך ל[[אלימות במשפחה#אלימות בין בני זוג|אשה מוכה]]{{הערה|{{בבלי|פסחים|מט|ב}}}}, וסבר שאשה הנישאת לעם הארץ הופכת לחשודה על אי קיום פרטי ההלכה, משום שהאשה מושפעת ממנהגי בעלה יותר מאשר היא משפיעה עליו.{{הערה|תוספתא דמאי פרק ב הלכה יז}} מאידך, היה נוהג לעמוד בפני זקן עם הארץ.{{הערה|{{ירושלמי מסכת |ביכורים פרק |ג הלכה |ג}}}}
 
תרומתו לעולם ה[[הלכה]] ולכינונה של ה[[משנה]] היא משמעותית. אחד מהקבצים העיקריים מהם הורכבה משנתו של [[רבי יהודה הנשיא]] היא 'משנתו של רבי מאיר', הדומיננטיות של משנתו כנראה כה רבה, עד כי [[רבי יוחנן]] טבע את הכלל "סתם משנה רבי מאיר... אליבא דרבי עקיבא". [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר במשנה ללא ציון שם הוא מדברי רבי מאיר, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית מדרשו של רבי מאיר.{{הערה|1=[[אגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=102&hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=103&hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ"א]].}}
 
רבי מאיר, על אף שהיה ממחבבי וממדגישי קדושתה של [[ארץ ישראל]], וקדושתו של מי ששוכן בה, נאלץ ככל הנראה לגלות ל[[בבל]] ולהיקבר שם, אך ביקש להניח את ארונו על חוף הים, כדי שילחכו גלי ימה של ארץ ישראל את ארונו. על־פי מסורת אחרת, הוא נטמן ב[[קבר רבי מאיר בעל-הנס]] שב[[טבריה]].
 
גלותו מוסברת בעיסוקו ב[[פדיון שבויים]] מידי הרומאים,{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|יח|ב}}}} אך ב[[פירוש רש"י לתלמוד|פירוש רש"י]] מופיעה אגדה שמקורה אינו ברור, לפיה יזם ר' מאיר שאחד מתלמידיו ינסה לפתות את אשתו [[ברוריה]], כדי להוכיח לה את דעתו ש"נשים דעתן קלה" ומשהצליח התלמיד ונודע הדבר לברוריה, שלחה יד בנפשה ובשל כך הגלה עצמו.
 
רבי מאיר נודע כדרשן, ובכל ליל שבת היה דורש בבית הכנסת בחמת. על פי התלמוד היה רבי מאיר מחלק את דרשותיו לשלושה חלקים,: שליש הלכה, שליש אגדה ושליש משלים. לפי רבי יוחנן ידע רבי מאיר "שלוש מאות משלי שועלים".{{הערה|שם=:1}} משכך אמרו: משמת רבי מאיר בטלו מושלי משלים.{{הערה|{{משנה מסכת |סוטה פרק |ט, משנה |טו}}. }}
 
== רבי מאיר בעל הנס ==