מעלה מכמש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הא בהא טליה (שיחה | תרומות) |
קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 14:
==היסטוריה==
ההחלטה על הקמת היישוב התקבלה ביוני 1980{{הערה|{{מעריב||התקבל מידע על 10 ישובים מתוכננים|1980/06/11|00304}}}}, והאישור להקמתו בדצמבר 1980{{הערה|{{מעריב||מכמש - ישוב חדש העשוי לקום בגוש אדומים|1980/12/08|00401}}}}. היישוב הוקם ערב [[בחירות]] 1981, כאשר 19 המשפחות הראשונות, שפרשו מגרעין [[מעלה אדומים]] לאחר שהוחלט שהיא תהיה לעיר, עלו על הקרקע ללא פרסום{{הערה|{{דבר||בג"ץ אסר אתמול להקים|1981/07/28|00217}}}}.
מעלה מכמש הוקם כחוליה ברצף של יישובים במזרחו של מדבר אדומים ולאורכו של "[[כביש אלון]]" (כביש 458), שנועד להיות קו הגבול לפי [[תוכנית אלון]]. הוא נמצא בין [[כפר אדומים]], [[אלון (יישוב)|אלון]] ו[[נופי פרת]] שמדרום לו, ו[[רימונים]], [[כוכב השחר (יישוב)|כוכב השחר]] ו[[מעלה אפרים]] מצפונו. הרצף ההתיישבותי נועד ליצור מעטפת יישובים יהודיים מצפון-מזרח לירושלים ובין השומרון והבקעה.
==הרוגים בסכסוך הישראלי ערבי==
ב-5 בספטמבר 1995, נרצח בביתו תושב היישוב, דניאל פריי עולה חדש מאנגליה, בידי פלסטיני{{הערה|{{וואלה!|[[דניאל בן סימון]] ו[[אלכס ליבק]]|במעלה מכמש משלימים בכאב עם המציאות|898111|29 באפריל 2006}}}}.
ב-15 במאי 2001, נרצחה בידי פלסטינים עידית מזרחי, בת 22 ב[[פיגוע ירי]] בכביש הסמוך להתנחלות{{הערה|{{הארץ||בני המשפחה נסעו לחתונה בירושלים כשנורתה אש אוטומטית על הרכב|1.701917|16 במאי 2001}}}}.
ב-18 בפברואר 2016, נרצח בידי פלסטיני תושב היישוב, סמל ינאי טוביה ויסמן, בן 21, ב[[פיגוע דקירה]] באזור התעשייה [[שער בנימין]], הממוקם כשלושה ק"מ ממערב למעלה מכמש{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|הובא לקבורה ינאי ויסמן שנרצח בפיגוע בשער בנימין|1.2856219|19 בפברואר 2016}}}}.
==אופי היישוב==
היישוב נחשב ליישוב דתי הטרוגני ומונה כיום כ-270 משפחות
מרבית התושבים עובדים מחוץ ליישוב, בפרט ב[[ירושלים]], ומיעוטם בתוך היישוב - בעסקים פרטיים, ובמוסדות החינוך והקהילה. כן פועל ביישוב [[אזור תעשייה]] קטן ובו כמה משרדים ובתי מלאכה.
שורה 35:
ביישוב יש מעון לתינוקות ולפעוטות, גני ילדים לכל הגילים, ובית ספר יסודי יישובי לכיתות א'-ו' "נועם רחל". במקביל פועל ביישוב תלמוד-תורה אזורי לבנים, בגילאי גן חובה עד כיתה ח', המנוהל על פי [[שיטת ברקאי]] המקנה לימוד תורני בשילוב מושגים כללים ע"פ דרכם של [[חז"ל]] בראיית הראי"ה קוק. גילאי חטיבות הביניים לומדים במוסדות האזוריים ב[[עפרה]] וב[[בית-אל]].
ב-[[2015]] נפתחה ביישוב "מכינת לפידות-אמונה" - מכינה קדם שירותית לבנות דתיות. לאחר שנה עברה המכינה לאתר אחר ובשנת 2019 נכנסה למבנה הקבע שלה ב[[מצפה דני]]
ביישוב פועלות שתי תנועות נוער דתיות - [[בני עקיבא]] ו[[תנועת אריאל|אריאל]]. תקופה מסוימת פעלה במקום [[ישיבה]] לעולים מ[[ארצות הברית]], אך היא נסגרה.
שורה 43:
==מאחזים==
למעלה מכמש שני מאחזים: מצפה דני ונוה ארז.
ב-23 באוקטובר 1998 (ביום בו נחתם [[הסכם ואי]]) הועלו על גבעה סמוכה ליישוב שני קרוואנים והוקם מאחז "מצפה דני", על שם דניאל פריי. איציק ספיר, תושב מעלה מכמש, עלה למקום וגר בו במשך חצי שנה, עד שהצטרף אליו [[שמעון ריקלין (איש תקשורת)|שמעון ריקלין]], גם הוא תושב מעלה מכמש. המאחז עומד בחלקו על אדמות פרטיות ובחלקו על אדמות מדינה. עם זאת, לכלל המאחז אין תוכנית מתאר (תב"ע) מאושרת, כמחויב בחוק{{הערה|{{וואלה!|שבתי בנדט|מצפה על אדמה פלסטינית פרטית - בחסות החטיבה להתיישבות|2854129|13 במאי 2015}}}}.
בשנת 2006, הוחל בניית [[מצפור]] במצפה דני, ללא אישור, על אדמה פלסטינית פרטית של תושב הכפר הפלסטיני הסמוך [[דיר דיבוואן]]. עם תחילת בנייתו, נפתח ב[[המנהל האזרחי|מנהל האזרחי]] תיק נגד הכשרת השטח והוצאו נגד העבודות [[צו הריסה]], אך הבנייה נמשכה. בשנת 2009 הוגשה עתירה ל[[בג"ץ]] על ידי תושבי הכפר דיר דיבוואן{{הערה|בג"ץ 09/5383}}, ועתירה נוספת בשנת 2013{{הערה|בג"ץ 13/4621}}, כנגד בניית מספר מבנים ב"מצפה דני", לרבות כנגד דרך העוברת בחלקה בקרקע פרטית פלסטינית. בנובמבר 2015 הודתה [[מדינת ישראל]] שאכן מדובר בקרקע פרטית{{הערה|[https://www.GV.co.il/files.php?force&file=doc/13046210.t23.pdf פסק-דין בתיק בג"ץ 4621/13]}}.
בשנת 1999, יזם ריקלין את הקמתו של המאחז הבלתי חוקי "נווה ארז" על גבעה מדרום ליישוב{{הערה|[http://www.kipa.co.il/
==קישורים חיצוניים==
| |||