בר כוכבא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שבור |
|||
שורה 22:
בשנת [[115]], בתקופת שלטונו של הקיסר [[טראיאנוס]] פרץ [[מרד התפוצות]] בגולה, בין יהודי קירנאיקה (היא [[לוב]] של ימינו), [[מצרים]] ו[[קפריסין]]. השפעתו של מרד זה על יהודי הארץ אינה ברורה. מקורותינו מזכירים מנהיגים שהוצאו להורג, ששמותיהם [[פפוס ולוליאנוס]], ומוזכר אבל בשל [[פולמוס קיטוס]]. קיטוס הוא כפי הנראה המצביא הרומי [[לוסיוס קווייטוס]], אשר פעל בארצות המזרח כנגד היהודים המורדים. ייתכן שיד הברזל של מצביא זה פעלה אף כנגד המתמרדים ב[[ארץ ישראל]]. אך הגיוני הדבר שבר כוכבא הושפע ממרידה זו.
עם עלותו של [[אדריאנוס]] לשלטון, בשנת [[117]] לובו התקוות בקרב היהודים כי הקיסר החדש יקומם את חורבות ירושלים,
המרידה, כמסתבר, הוכנה במשך זמן רב. חפירות ארכאולוגיות בשפלת יהודה מצאו מערכת של [[מערכות המסתור של בר כוכבא|מערכות מסתור]] - [[מנהרה|מנהרות]], אולמות ומסתורים תת-קרקעיים, המשויכות לתקופת בר כוכבא. מוערך כי הכנת מסתורים אלו (אשר החליפו את המבצרים שחרבו בימי [[המרד הגדול]] כ[[הרודיון]], [[מצדה]] ו[[מכוור]]) ארכה שנים מספר. בהכנת המסתורים השתתפה אף האוכלוסייה האזרחית, בקנה מידה גדול. המדובר במפעל שדרש כפי הנראה הקצאת משאבים מרובים, והראה על תכנון חכם, ועל היכולת לאחד את העם למאמץ מתואם למשך תקופה ארוכה וכל זאת מתחת לאפם של הרומאים. את היכולת להקים מפעל זה ניתן לשייך לאישיותו הכריזמטית ולמנהיגותו של בר כוכבא.
|