אינגבורג הוכמאייר – הבדלי גרסאות

בשנת [[1980]] הקימה הוכמאייר יחד עם בעלה את חברת הציוד הרפואי MED-EL, המתמחה בייצור שתלי שבלול. הוכמאייר היא ה[[CEOמנהל כללי|מנכ"לית]] ו[[CTO|המנהלת הטכנית הראשית]] של החברה{{הערה|שם=פרס רוס|[https://www.ohio.edu/engineering/russ-prize/previous-winners/ingeborg-hochmair-desoyer.cfm מידע על ד"ר אינגבורג הוכמאייר באתר פרס רוס]}}).

הוכמאייר היא זוכת [[פרס לסקר]]-דבייקי למחקר קליני רפואי({{הערה|שם=פרס לסקר|[http://www.laskerfoundation.org/media/filer_public/a7/af/a7af170b-26f1-445a-9909-cf23e4679ad6/2013_c_hochmair.pdf מאמר אוטו-ביוגרפי שכתבה ד"ר הוכמאייר לרגל זכייתה בפרס לסקר-דבייקי]}}.)

אינגבורג הוכמאייר נולדה בשנת [[1953]] ב[[וינה]] בירת [[אוסטריה]]. הוכמאייר נולדה למשפחת מדענים. אימה הייתה [[פיזיקה|פיזקאית]] ואביה היה [[דקאן]] הפקולטה ל[[הנדסה מכנית]] ב[[האוניברסיטה הטכנית של וינה|אוניברסיטה הטכנית של וינה]], סבתה הייתה בין המדעניות הראשונות באוסטריה שעסקו ב[[הנדסה כימית]](http://www.laskerfoundation.org/media/filer_public/a7/af/a7af170b-26f1-445a-9909-cf23e4679ad6/2013_c_hochmair.pdf מאמר אוטו-ביוגרפי שכתבה ד"ר הוכמאייר לרגל זכייתה בפרס{{הערה|שם=פרס לסקר-דבייקי)}}.

בשנת [[1979]] השלימה הוכמאייר תואר דוקטור ל[[הנדסת חשמל]] מהאוניברסיטה הטכנית של וינה, הוכמאייר היא האישה הראשונה לקבל תואר זה מהאוניברסיטה הטכנית של וינה (http://www.laskerfoundation.org/media/filer_public/a7/af/a7af170b-26f1-445a-9909-cf23e4679ad6/2013_c_hochmair.pdf מאמר אוטו-ביוגרפי שכתבה ד"ר הוכמאייר לרגל זכייתה בפרס{{הערה|שם=פרס לסקר-דבייקי)}}( https://www.medel.com/docs/librariesprovider3/press-releases-docs/med-el_ceo-ingeborg-hochmair.pdf?sfvrsn=c26f5445_12 הודעה לעיתונות על הביוגרפיה של ד"ר הוכמאייר מטעם חברת מד-אל).

בין השנים [[1976]] עד [[1982]] עבדה הוכמאייר כדוקטורנטית ולאחר מכן כעוזרת פרופסור במכון להנדסת חשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטה הטכנית של וינה, שם החלה בפיתוח שתל השבלול(http://www.laskerfoundation.org/media/filer_public/a7/af/a7af170b-26f1-445a-9909-cf23e4679ad6/2013_c_hochmair.pdf מאמר אוטו-ביוגרפי שכתבה ד"ר הוכמאייר לרגל זכייתה בפרס{{הערה|שם=פרס לסקר-דבייקי)}}.

בשנת [[1979]] עברה הוכמאייר לחצי שנה ל[[אוניברסיטת סטנפורד]] שב[[קליפורניה]], [[ארצות הברית]] כפרופסור חבר אורח במכון ל[[אלקטרוניקה רפואית]](http://www.laskerfoundation.org/media/filer_public/a7/af/a7af170b-26f1-445a-9909-cf23e4679ad6/2013_c_hochmair.pdf מאמר אוטו-ביוגרפי שכתבה ד"ר הוכמאייר לרגל זכייתה בפרס{{הערה|שם=פרס לסקר-דבייקי)}}.

בשנת [[1981]], לאחר שכבר הושתל השתל ב-17 איש, חתמו הזוג הוכמאייר על חוזה עם [[קונצרן]] הענק [[3M]] בניסון לייצר את שתלי השבלול בייצור המוני. אך, לאחר 7 שנים, בשנת [[1988]] החוזה הופסק עקב בעיות רבות. למרות זאת, בני הזוג לא אמרו נואש והחליטו להקים בעצמם חברה בשם MED-EL שתייצר שתלי שבלול בייצור המוני{{הערה|שם=פרס רוס}}{{הערה|שם=פרס לסקר}}.

הוכמאייר נשואה ל[[ארווין הוכמאייר]], פרופסור להנדסת חשמל איתו ערכה רבים ממחקריה. לזוג ארבעה ילדים(5http://www.laskerfoundation.org/media/filer_public/a7/af/a7af170b-26f1-445a-9909-cf23e4679ad6/2013_c_hochmair.pdf מאמר אוטו-ביוגרפי שכתבה ד"ר הוכמאייר לרגל זכייתה בפרס{{הערה|שם=פרס לסקר-דבייקי)}}.

בשנת 197https://www.medel.com/docs/librariesprovider3/press-releases-docs/med-el_ceo-ingeborg-hochmair.pdf?sfvrsn=c26f5445_12 הודעה לעיתונות על הביוגרפיה של ד"ר הוכמאייר מטעם חברת מד-אל, הציע בן זוגה של הוכמאייר, ארווין הוכמאייר לפתח ביחד איתו שתל שבלול במעבדתו באוניברסיטה בשיתוף מרפאת האף, אוזן, גרון של האוניברסיטה, אינגבורג הסכימה ויחד הם החלו לפתח את שתל הרב-ערוצי הראשון בעולם. שנתיים בלבד לאחר מכן, ב-16 בדצמבר 1977, הושתל השתל על המטופל הראשון ובשנת 1980 פיתוח המוצר הראשוני הסתיים( http://www.laskerfoundation.org/media/filer_public/a7/af/a7af170b-26f1-445a-9909-cf23e4679ad6/2013_c_hochmair.pdf מאמר אוטו-ביוגרפי שכתבה ד"ר הוכמאייר לרגל זכייתה בפרס{{הערה|פרס לסקר-דבייקי)}}(https://www.epo.org/learning-events/european-inventor/finalists/2014/hochmair.html, הביוגרפיה של הזוג הוכמאייר באתר משרד הפטנטים האירופי).

שתל השבלול אותו פיתחו, מיועד לחירשיםל[[לקות שמיעה|חירשים וכבדי שמיעה]], בעלי מומים בתאיב[[תאי חישה|תאי החישה]] באוזןב[[אוזן]] - תאים שתפקידם לתרגםל[[תרגום|תרגם]] את הצליליםה[[צליל|צלילים]] לויברציותל[[ויברציה חשמליתויברציות חשמליות]] ולשלוח את הויברציות לעצבל[[עצב השמיעה]]. שתל השבלול שפיתחו הזוג הוכמאייר כולל שני חלקים, פנימי וחיצוני. החלק החיצוני כולל [[מיקרופון]], הקולטקלט|קולט]] את הצלילים; [[מעבד]], שמעבד את הצליל הנקלט במיקרופון לאותותל[[אות חשמלי|אותות חשמליים]]; ומגנטו[[מגנט]] וטבעת [[שידור]] המשדרים את המידע ששולח המעבד לתוךאל החלק הפנימי של השתל. החלק הפנימי של השתל, המותקן בניתוחב[[ניתוח]], כולל [[אנטנה]] ומגנט, הקולטים את המידע שנשלח מהחלק החיצוני של השתל; ואלקטרודהו[[אלקטרודה חשמלית]], שדרכה מעבירים אותות חשמליים אל עצב השמיעה ( https://schneider.org.il/?CategoryID=2l/ 2&ArticleID=761 הסבר על אופן פעולתו של שתל השבלול אותו פיתחה ד"ר הוכמאייר באתר בית החולים שניידר)

השתל אותו פיתחו בני הזוג הוכמאייר הינו רב ערוצי, כלומר, הוא כולל מערך אלקטרודות ששולחות אותות חשמליים לעצב השמיעה בשמונה מקומות שונים, ולא רק במקום אחד. בכך, משפר השתל את איכות השמיעה עד לרמה בה ניתן להצליח להבין [[משפט|משפטים]] שלמים רק משמיעהמ[[שמיעה]] וללא שום צורך בקריאתב[[קריאת שפתיים]](https://www.epo.org/learning-events/european-inventor/finalists/2014/hochmair.html, (הביוגרפיה של הזוג הוכמאייר באתר משרד הפטנטים האירופי)

( https://schneider.org.il/?CategoryID=242&ArticleID=761 הסבר על אופן פעולתו של שתל השבלול אותו פיתחה ד"ר הוכמאייר באתר בית החולים שניידר.).

בשנת [[1988]], לאחר ששיתוף הפעולה עם הקונצרן [[3M]] קרס, החליטו בני הזוג להקים חברה משלהם בשם MED-EL. מטרת החברה היא ליצר באופן המוני את שבב השבלול{{הערה|שם=פרס לסקר}}.

בשנת [[1989]], פרשה הוכמאייר מעבודתה באוניברסיטה כדי להפנות את כל זמנה עבור החברה{{הערה|שם=פרס רוס}}.

במרץב[[מרץ]] [[1990]], שכרה החברה את שלושת עובדיה הראשונים(https://www.medel.com/docs/librariesprovider3/press-releases-docs/med-el_ceo-ingeborg-hochmair.pdf?sfvrsn=c26f5445_12 הודעה לעיתונות על הביוגרפיה של ד"ר הוכמאייר מטעם חברת מד-אל).

בשנת 2013 זכתה הוכמאייר בפרסב[[פרס לסקר]]-דבייקי למחקר קליני רפואי, הידוע גם בכינויו "הנובל האמריקאי". הוכמאייר זכתה בפרס יחד עם פרופסור [[גרהם קלארק]] מאוסטרליהמ[[אוסטרליה]] ודוקטור [[בלייק וילסון]] מארצותמ[[ארצות הברית]]. הפרס הוענק עקבלשלושה תרומתעקב השלושהתרומתם לפיתוח שתל השבלול המודרני.

*פרס הולצר ([[1979]])

*פרס לאונרדו דה וינצ'י ([[1980]])

*פרס סנדוז ([[1984]])

*פרס אשת העסקים של השנה של [[וו קליקו]] ([[1995]])

*דוקטור לשם כבוד מטעם הפקולטה לרפואה של [[האוניברסיטה הטכנית של מינכן]] ([[2004]])

*דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה לרפואה של אינסבורק ([[2010]])

*פרס רוס ([[2015]])

*פרס הטכנולוגיה של עמותת אדוארד ריין ([[2016]])