פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 369 בתים ,  לפני 12 שנים
תיקון העוול בחזרה. פרשן המקרא הוא כנראה הסב
'''רבי ישעיה ב"רבן אליה מטראנידי טראני''' (נפטר ב-[[1280]] לערך), מ[[ראשונים|ראשוני]] איטליה, נקרא גם ר' ישעיה ב"ר אליה האחרון ז"ל (ריא"ז), להבדילו מסבומאבי אמו המפורסם, ר' [[ישעיה דטראנידי טראני]], הנקרא גם ר' ישעיה הראשון או ר' ישעיה הזקן.
 
לפי דברי ר' [[אברהם אבולעאפיה]], ר' אברהם לימד "ב[[רומא|רומי]] לשני זקני העיר, ר' צדקיה ור' ישעיה בעלי בריתי ז"ל", הלוא הם בעל [[שיבולי הלקט]] וריא"ז.
ריא"ז היה [[פרשני המקרא|פרשן מקרא]] פשטן ומקורי, ופירושו מצטיין באורכו הקצר יחסית ובחתירתו לפשט ללא פלפולים מיותרים. אופיינית לו דרך טיפולו בפירוש הפרקים הקשים של [[יחזקאל]] העוסקים ב[[בית המקדש השלישי]]: אין אדם יכול לעמוד על פירושם האמיתי, אמר ריא"ז, ועל כן נמנעתי מלפרשם כלל.
 
ר' ישעיה ערך ספר פסקים על סדר ה[[תלמוד]], כדוגמת ספר הפסקים של סבו. בשונה מהסב, לא שילב ריא"ז כלל דברי פרשנות ועיון תלמודי בספריו, והשאיר בהם רק פסיקה הלכה למעשה. ריא"ז מרבה להביא את דברי סבו, ופעמים לא מעטות לחלוק עליו; כשהוא מבקש לנמק את הפסק, הוא מפנה את הקורא ל"קונטרס הראיות". קונטרס זה כמעט שלא שרד, למעט על מסכתות בודדות ([[בבא מציעא]], [[מכות]], [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] ו[[מסכת שבועות|שבועות]]). קונטרס זה מקביל במידת-מה ל"תוספות הרי"ד" של סבו, ושם הוא מרבה לפלפל ולהאריך בעיונים במסכת, ובפרט בדברי סבו.
ריא"ז כתב גם ספרי פסקים ופירושים לתלמוד בעקבות סבו, אשר ממנו הוא מרבה לצטט.
 
את דברי ריא"ז מרבה להביא בעל [[שלטי הגיבורים]], ומשם הוא מוכר לרוב הלומדים.
 
==קישורים חיצוניים==
{{אנצ דעת|1515|שם=טראני, משפחת חכמים}}
*[http://www.daat.ac.il/daat/tanach/megilot/perush-2.htm פירוש ר"י מטראני על שיר השירים], באתר "דעת"
*[http://daat.ac.il/daat//tanach/megilot/kohelet0-4.htm פירוש ר"י מטראני על קהלת], באתר "דעת"
 
{{פרשני המקראהתלמוד בימי הביניים באיטליה}}
 
[[קטגוריה:פרשני המקרא|ישעיה אחרון]]
[[קטגוריה:רבנים: ראשונים|ישעיה אחרון]]
 
{{קצרמר|יהדות}}