וים יאנסן – הבדלי גרסאות

בעונת {{בספורט|1968|1969}}, לאחר שלוש עונות במקום השני, זכתה פיינורד ב[[ליגת העל ההולנדית|אליפות הולנד]], ואף השלימה זכייה ב[[דאבל]] לאחר שגברה בגמר [[הגביע ההולנדי]] על [[פ.ס.וו איינדהובן]]. בעונת {{בספורט|1969|1970}} הגיע לקבוצה המאמן [[ארנסט האפל]], שהוביל אותה לאחת התקופות הטובות בתולדותיה. כבר בעונה זו זכתה פיינורד ב[[גביע אירופה לאלופות]], והייתה לקבוצה ההולנדית הראשונה בהיסטוריה שזוכה בתואר, בדרך לארבע זכיות הולנדיות רצופות (מיד אחריה זכתה [[אייאקס אמסטרדם]] שלוש פעמים רצופות). יאנסן כבש שער אחד במהלך הטורניר, בשלב שמינית הגמר מול [[מילאן (כדורגל)|מילאן]], ופתח בהרכב קבוצתו שגברה 2-1 על [[סלטיק]] ב[[הארכה]] ב[[גמר גביע אירופה לאלופות 1970|משחק הגמר]] וזכתה בתואר. באותה עונה כבש יאנסן שמונה שערי ליגה, שיא קריירה אישי, אך לא הצליח לסייע לקבוצתו לזכות פעם שנייה ברציפות באליפות, ופיינורד סיימה כסגנית. עונה אחר כך, הוביל האפל את יאנסן ופיינורד לזכייה באליפות, שהייתה השנייה של יאנסן בקריירה.