המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ תחילת הגהה |
||
שורה 17:
|אתר אינטרנט=http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/soroka/en-us/Pages/Home.aspx
|תאריך ייסוד=1959}}
'''המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה''', מקבוצת [[שירותי בריאות כללית]], הוא [[בית חולים|בית החולים]] היחיד והמרכזי ב[[הנגב|נגב]], הממוקם
סורוקה הוא בית החולים השלישי בגודלו בישראל, עם 1,151 מיטות אשפוז{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/beds2019.pdf|הכותב=|כותרת=מיטות באשפוז ועמדות ברישוי, ינואר 2019 - משרד הבריאות|אתר=|תאריך=}}}} והוא מתפרש על שטח של 286 [[דונם]] בלב
מנהל המרכז הרפואי משנת 2018 הוא ד"ר [[שלומי קודש]].
שורה 30 ⟵ 28:
עם כיבוש באר שבע ב[[מלחמת העצמאות]] הקים [[חיל הרפואה]] [[בית חולים צבאי]] זמני באחד ממבני הממשל העות'מאני. כעבור שנה בית החולים הועבר למתחם ממשלתי בריטי לשעבר, שם תופעל על ידי [[ההסתדרות הציונית הדסה|ההסתדרות המדיצינית הדסה]] ונקרא ע"ש ד"ר [[חיים יסקי]].
ב-[[1949]] פתחה [[קופת חולים הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל]] מרפאה בעיר לשירות
בשנת 1950 הוכרזה באר שבע כרשות אזרחית, הכרזה שהביאה להפניית אלפי עולים להתיישב בה.
עם הגידול במספר תושבי העיר לא ענה [[בית החולים הדסה בבאר שבע|בית החולים הקטן]] הקיים על הצרכים. מצוקת האשפוז ותנאי בית החולים גרמו לרצון להרחיבו. "[[ההסתדרות הציונית הדסה|הדסה]]" הביעה נכונות עקרונית לכך, אולם מפאת מצוקה תקציבית שנבעה מבניית [[בית החולים הדסה
[[דוד בן-גוריון]], בגישתו הממלכתית, חשב שעל הממשלה להקים בית חולים בנגב והוא לא צריך להיות מוקם על ידי "הדסה" או ההסתדרות, אולם גם למשרד הבריאות לא היה כסף למטרה זו.
[[דוד טוביהו]], שכיהן כראש העיר, נרתם להקמת בית חולים גדול יותר, מרווח יותר ומודרני יותר. לשם כך נפגש עם גורמים שונים ובהם [[משה סורוקה]], שכיהן כיו"ר מרכז קופת חולים הכללית. סורוקה הביע נכונות עקרונית להקמת בית חולים על ידי קופת חולים ההסתדרותית, אולם [[שר הבריאות]], [[יוסף סרלין]], ששאף לצמצם את פעילות קופת החולים ולהעבירה לידי המדינה, התנגד לכך.
באוגוסט 1955 הצליח דב ביגון, שהיה נציג ההסתדרות הכללית בארצות הברית, לשכנע את נשיא איגוד תופרי בגדי הנשים בארצות הברית, [[:en:David_Dubinsky|דוד דובינסקי]] (
בסוף אותה השנה קמה ממשלה חדשה
ב-23 ביולי 1956 התחילו הטרקטורים הראשונים בהכשרת הקרקע. בנין בית החולים תוכנן על ידי האדריכלים [[אריה שרון]] ו[[בנימין אידלסון]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_Heb/SharedView.Article.aspx?parm=0wrBjcC3LYbX1bDtwy7y8jcAKiBvGA1yBhLaWbjb3Y09W6bOURAJfmXO2UQj0WIHYw%3D%3D&mode=image&href=DAV%2f1959%2f10%2f15&page=4&rtl=true|הכותב=|כותרת=אליהו אגרס, בית-החולים המרכזי של קופת-החולים בבירת הנגב - מוכן לפתיחתו, דבר, 15 באוקטובר 1959|אתר=|תאריך=}}}}. באוקטובר [[1959]] התקיים טקס פתיחת בית החולים המרכזי לנגב. בראשיתו הכיל בית החולים מספר מחלקות חיוניות. [[מחלקה (בית חולים)|מחלקה]] ל[[כירורגיה]] כללית (ובמסגרתה מחלקת [[רפואת אף אוזן גרון|אא"ג]], מחלקת [[עיניים]] ומחלקת [[אורולוגיה]]), שתי מחלקות פנימיות, מחלקת ילדים, מחלקה [[אורתופד]]ית, מערך קרדיולוגי ו[[מכון רנטגן]]. מספר מיטות האשפוז עמד על 260 ומספר העובדים היה כ-300. בהמשך נפתחו מחלקות נוספות.
| |||