מוסטפא דיראני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת קישור חיצוני לתבנית:פס"ד עליון (תג) |
מ הוספת עותר ומשיב |
||
שורה 21:
דיראני שירת ביחידת המודיעין של צבא [[לבנון]]. כאשר פרצה [[מלחמת האזרחים בלבנון (1975–1990)|מלחמת האזרחים בלבנון]] בשנת [[1975]] ו[[צבא לבנון|הצבא]] התפלג, הצטרף דיראני לתנועת [[אמל]] השיעית בהנהגתו של [[נביה ברי]] בשנת 1978. בשנים 1988-1984 כיהן כקצין הביטחון של תנועת אמל, ותקופה מסוימת היה ראש הזרוע הצבאית של הארגון. במהלך [[מלחמת לבנון הראשונה]] לחם לצד המחנה המוסלמי הלבנוני ובעלי בריתו ה[[פלסטינים]] בכוחות צה"ל וב[[הפלנגות הנוצריות|פלנגות הנוצריות]]. דיראני נפצע קשה באחד הקרבות, עבר סדרת טיפולים ממושכת ונזקק ל[[מקל הליכה]]. נכון לעת זו הוא ממשיך לסבול מהפציעה, וב־[[1992]] הוצא רסיס מראשו בניתוח מסובך. ב־[[1985]] מינה אותו ברי לראש מחלקת הביטחון באמל באזור [[צור (לבנון)|צור]] ו[[צידון]]. באותה תקופה הוא הקים את ארגון "ההתנגדות המאמינה" כזרוע הצבאית של תנועת אמל. ב־[[1987]] החל דיראני ליצור קשר עם חוגים פרו-איראניים, ובסופו של דבר נוצר קרע בינו ובין הנהגת ארגון אמל וברי הדיח אותו מחברותו בארגון. דיראני המשיך את דרכו בארגון "ההתנגדות המאמינה" יחד עם חברים מעטים ושיתף פעולה עם החזבאללה. במסגרת תפקידיו השונים היה דיראני אחראי לפעילות עוינת אינטנסיבית נגד כוחות צה"ל ו[[צד"ל]]{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=06009930.r14|סוג=רע"א|עותר=מדינת ישראל|משיב=מוסטפא דיב מרעי דיראני}}, סעיף 4}}.
ב-[[1986]] לכדו אנשיו של דיראני את [[רון ארד]], אשר נטש את מטוס ה[[F-4 פנטום|פנטום]] שלו לאחר תקלה טכנית בעת תקיפת מחנה פליטים סמוך לצידון. בין אוקטובר 1986 למאי [[1988]] היה דיראני אחראי לכליאתו ולהחזקתו של ארד. בתפקידו זה איפשר דיראני לסורים ולגורמים אחרים לחקור את ארד{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=06009930.r14|סוג=רע"א|עותר=מדינת ישראל|משיב=מוסטפה דיב מרעי דיראני}}, סעיף 3 בפסק דינו של השופט עמית}}. ההערכה היא שבמאי 1988 דיראני וארגונו מכרו את רון ארד או שהוא נחטף מידיהם והגיע במישרין או בתיווך [[סוריה|סורי]] לחזקת [[איראן]] או לסיעה קיצונית בתנועת ה[[חזבאללה]]. [[קהילת המודיעין הישראלית]] אספה חומר על דיראני ביוזמתו ובעידודו של [[ראש אמ"ן]], האלוף [[אורי שגיא]], בשל מעורבתו של דיראני בחטיפת ארד. זאת אף שדיראני הצהיר כי ארד כבר אינו בידיו, משום שב[[אמ"ן]] רווחה האמונה כי דיראני יוכל להשלים פערים מודיעיניים על גורלו של ארד ומשום שניתן יהיה להשתמש בו כקלף מיקוח בהסכמי חילופי שבויים עתידיים. לאחר שנתגבשה תמונת מודיעין מספקת על התנהלותו של דיראני והסביבה בה הוא חי מחד, והכנות היחידה הגיעו לרמת מוכנות מספקת מאידך המליצו הרמטכ"ל, [[אהוד ברק]] וראש אמ"ן, שגיא, לראש הממשלה ושר הביטחון, [[יצחק רבין]], לאשר את הפעולה{{הערה|1=[[אורי שגיא]], '''[[אורות בערפל]]''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], [[1998]]. עמודים 13-17.}}. בליל [[21 במאי]] [[1994]] ביצעה [[סיירת מטכ"ל]], בפיקוד [[סא"ל]] [[דורון אביטל]]{{הערה|1=[[רונן ברגמן]], "'''מדינת ישראל תעשה הכל'''", הוצאת [[כנרת זמורה ביתן]], [[2009]], עמודים 380-386.}}, את [[מבצע עוקץ ארסי]], וחטפה את דיראני מביתו שבכפר קסר נבא, שבעמק ה[[בקאע]] ב[[דרום לבנון]] באישון ליל{{הערה|1=[http://dover.idf.il/IDF/About/history/90s/1994/052101.htm מוסטפא דיראני, שהיה בעבר מבכירי ארגון "אמל" בלבנון, נחטף והובא לישראל], [[דובר צה"ל]], 21.05.1994.}}.
דיראני נחקר באינטנסיביות מיד עם הבאתו למעצר בישראל{{הערה|[[גיא פלג]], [http://www.mako.co.il/news-law/legal/Article-b3cd2bd2e9f8e31004.htm "קפטן ג'ורג'" מדבר: "לפעמים צריך להראות שבחקירה הכל מותר"], "[[חדשות 2]]", 10 במאי 2013}}. הוא הוחזק ב[[מעצר מינהלי]] במשך שמונה שנים ב[[מתקן 1391]] בלא שאופשר לו להפגש עם נציגי [[הצלב האדום]], במטרה ללחוץ על שוביו של רון ארד. בשנת 1998 עתרו דיראני ו[[עבד אל-כרים עובייד]] (שהיה כלוא בישראל מאז 1989) ל[[בג"ץ]] בדרישה לאפשר להם להיפגש עם נציגי הצלב האדום. באוגוסט 2001 התקבלה עתירתם על ידי הרכב של 5 שופטים בראשות הנשיא [[אהרון ברק]]{{הערה|{{ynet|ענת רואה וסוכנויות הידיעות|בג"ץ: להתיר ביקורי הצלב האדום אצל דיראני ועובייד|1045049|23.8.2001}}}}. בשנת 2002 הועבר למשמורת [[שירות בתי הסוהר]] והוחזק ב[[כלא אשמורת]] בהתאם ל[[חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים]] שנחקק באותה שנה.
שורה 34:
בדצמבר 2013 התיר בית המשפט המחוזי בתל אביב לפרסם כי "קפטן ג'ורג'" הוא דורון זהבי, המשרת כסגן ניצב ב[[משטרת ישראל]]{{הערה|{{ynet|נעמה כהן פרידמן|הותר לפרסום: זהו "קפטן ג'ורג'"|4471358|30 בדצמבר 2013}}}}.
בספטמבר [[2016]] דחה בית המשפט העליון את עתירתו של דיראני לביטול צו החרמה של כספים בסך 21,000 דולר שהוחרמו מביתו במהלך מבצע לכידתו.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=03075960.c21|סוג=בג"ץ|עותר=מוסטפא דיב מרעי דיראני|משיב=שר הבטחון}}}}
==ראו גם==
* [[קלפי המיקוח הלבנונים]]
| |||