משכון – הבדלי גרסאות

התפתחות הפסיקה: בפס"ד קולומבו{{הערה|ע"א 455/89 '''קולומבו מאכל ומשתה בע"מ''' נ' '''בנק למסחר בע"מ''', פ"ד מה(5) 490 (להלן- קולומבו)}} נקבע ששימור הבעלות, הוא משכון מוסווה על פי סעיף 2ב לחוק המשכון וכן משום הקניית העדיפות על נושים אחרים. לכן במידה והספק רוצה שתהיה לו עדיפות עליו לרשום את המשכון, ולא- הוא יפסיד בעימות עם נושים אחרים במקרה של חדלות פירעון. לאחר מכן, הנושא נדון בפס"ד קידוחי הצפון{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=00016900.b09|סוג=רע"א|עותר=מ. ש. קידוחי הצפון בע"מ|משיב=אבגל טכנולוגיה בע"מ (בפירוק זמני}} '''מ.ש. קידוחי הצפון בע"מ''' נ' '''ורד גוילי מפרקת זמנית ואח'''', פ"ד נז(3) 385. (להלן- קידוחי הצפון)}}, בו נהפכה הלכת קולומבו (אם כי יש דעות{{הערה|יהושע ויסמן, '''משכון נסתר: המוות המדומה של קולומבו''', נכלל בספר גבריאל בך (נבו הוצאה לאור בע"מ, תשע"א-2011), 517}} כי הלכת קולומבו נשארה אחרי קידוחי הצפון) ונקבע כי תנית שימור הבעלות אינה משכון מוסווה (אין הגיון שהספק ירוץ לרשום כל סחורה שהוא מספק). הלכת קידוחי הצפון הלכה למעשה לא התקיימה משום שבערכאות פירשו את ההלכה בצורה שהספקים תמיד הפסידו{{הערה|לדוגמה: פש"ר 1331/03, בש"א 13878/03 '''מעגלים לפיקוח ובקרה מיטב בע"מ נ' און (1973) הנדסת מיזוג אויר בע"מ''', תקדין, מחוזי, 2004(1) 2446}}. הפס"ד האחרון בנושא הוא פס"ד ויטה{{הערה|ע"א 46/11 '''ויטה פרי הגליל (החדשה) בע"מ''' נ' '''עו"ד חנית נוב כונסת נכסים ואח'''' (נבו, 13.11.2013)}}, שבו נקבע: קודם כל צריך לראות שסובייקטיבית הצדדים התכוונו שערכו את החוזה שיהיה שימור בעלות -ואז לבחון אובייקטיבית שיש לתנית שימור הבעלות היגיון כלכלי ומסחרי. לשם כך בודקים אם יש לספק הסדרי פיקוח, דיווח, לא לאפשר לקמעונאי לרשום את הסחורה כחלק מהמלאי העסקי שלו וכו'. לפי הלכת ויטה הספקים צפויים להפסיד בעימות עם מעקל של קמעונאי בגלל שברור שהוא לא באמת מעוניין בבעלות על הסחורה אלא בכסף, ולא מקיים את הסימנים של הבעלות (ולכן זה משכון). ספקים לא רושמים גם שיעבוד ולכן תמיד מפסידים.

הדעות חלוקות האם בית משפט יכול לכפות על בעל משכון להמיר משכון מוסכם במשכון אחר הנותן לנושה אותו ביטחון לגביית חובו. על פי גישה אחת, עקרון תום הלב והכלל של [[כופין על מידת סדום]], מחייב את המלווה להסכים להמרת משכון במשכון אחר שווה ערך, ואם הוא אינו מסכים לכך רשאי בית המשפט לכופו{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=07007180.a06|סוג=ע"א|עותר=|משיב=}}}}. מנגד, היו שטענו שהמשכון הוא חוזה בין הצדדים ועל כן רק הצדדים יכולים לשנותו, בהסכמה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16015540.o02|סוג=רע"א|עותר=י.ש. אבן ישראל בע"מ|משיב=שולמן ראובן}}}}.