המקרר של איינשטיין – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Einstein Refrigerator.png|שמאל|ממוזער|200px|בקשת הרישום ל[[פטנט]], על ידי [[אלברט איינשטיין]] ו[[לאו סילארד]], עם [[חתימה|חתימותיהם]]]]

 

עקרון הפעולה הוא דחיסת גז הקרור על יד הגדלת הלחץ היחסי שלו, ולא הלחץ המוחלט כמו במקרר רגיל. מעגל האמוניה משמש להעברת הבוטאן, ומעגל המים משמש להעברת האמוניה. גז הקרור - בוטאן - מתאדה בתא הקרור ומוצא ממנו על יד אדי האמוניה. במקום המעבה במקרר רגיל, מוגדל הלחץ החלקי של הבוטאן על ידי הוצאת אדי האמוניה מהתערובת (כשהלחץ הכולל במערכת קבוע בקרוב), על ידי המסה במים. הבוטאן שמתעבה צף על פני המים וכך מופרד מהם ומועבר חזרה לתא הקרור. מקור החום משמש לאידוי האמוניה מהמים על ידי זיקוק, כדי לסגור את מעגל האמוניה המוליך את הבוטאן. כל מעגל הקרור עובד אם כן ללא חלקים נעים, עם מקור החום כמניע של כל הזורמים במערכת. [[קירור|מעגל הקירור]] משתמש ב[[אמוניה]] (לצורך השוואת הלחצים), [[בוטאן]] ו[[מים]]. באותה עת, כשהומצא המקרר, נראה היה כי הוא נייד, עשוי מחומרים זולים וחלקים לא נעים, עובד בשקט והיה אף מאוד אמין. אך על אף זאת, היותו מסתמך על גזים רעילים כאמוניה, תקלות כדליפה היוו בעיה רצינית בדגמים הראשונים, וכן יכולת הקירור ברמה הדרושה היוותה עדיין סימן שאלה.