ניקולאוס הרביעי – הבדלי גרסאות

לאחר מותו של קודמו [[הונוריוס הרביעי]], נמשכו הבחירות כמעט שנה תמימה. זה קרה לא רק בגלל חילוקי דעות במועצת הקרדינלים, אלא גם בגלל מחלת ה[[מלריה]], שבאותו זמן השתוללה ברומא, ואף עלתה לכמה מן הקרדינלים בחייהם, אולם בסוף הואד'אסקולי נבחר ל[[אפיפיור]] ב-[[22 בפברואר]] [[1288]]. ניקולאסושמו כאפיפיור היה ניקולאוס הרביעי . הוא היה הפרנציסקני הראשון שנבחר לאפיפיור; עם זאת, [[ניקולאסניקולאוס השלישי]] היה גם הוא תומך נלהב של המסדר.

האפיפיור החדש המשיך במדיניות הסיציליאנית של קודמיו, והכריז על ויתורו של [[שארל השני, מלך נאפולי]] על כתר סיציליה, אולם מאוחר יותר שיחרר אותו מכל התחייבויותיו, הכריז עליו כמלך סיציליה ונידה את [[אלפונסו השלישי, מלך אראגון]]. ב-[[18 במאי]] [[1291]] נפל הבסיס האחרון של ה[[צלבנים]] ב[[ארץ הקודש]], [[עכו]], ובכך תמה תנועת [[מסעי הצלב]] של [[ימי הביניים]]. במהלך ארבע שנות כהונתו, ניסה ניקולאסניקולאוס הרביעי לארגן מסע צלב חדש, אולם כל מאמציו נכשלו. ב[[יום ראשון של הדקלים]] [[1288]] הוא קיבל את [[רבן בר סאומה]], נזיר נסטוריאני, שכשגריר של [[ארגון חאן]] מ[[השושלת האילח'אנית]], עתיד היה ליצור ברית בין ה[[מונגולים]] ב[[איראן|פרס]] לבין הנוצרים נגד ה[[ממלוכים]].

ב-[[4 באפריל]] [[1292]] מת ניקולאסניקולאוס הרביעי ב[[רומא]], וכעבור שנתיים נבחר במקומו [[סלסטינוס החמישי]].