הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 31:
}}
[[קובץ:PikiWiki Israel 32324 Bini & Yomi.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפקד חיל הים אלוף [[בנימין תלם]] ומפקד [[שייטת ספינות הטילים]] אל"ם [[מיכאל ברקאי]] בנמל חיפה בבוקר שלאחר [[קרב לטקיה]], 7 אוקטובר 1973{{הערה|התמונה באדיבות [[מוזיאון ההעפלה וחיל הים]]}}.]]
ב'''זירה הימית ב[[מלחמת יום הכיפורים]]''' השיג [[חיל הים הישראלי]] שליטה ימית מלאה בזירת [[הים התיכון]] תוך שהוא מנצח את ציי [[סוריה]] ו[[מצרים]] בכל הקרבות. עם זאת, ההצלחה [[טקטיקה ימית|הטקטית]] לא הניבה הישג אסטרטגי - נמלי סוריה ומצרים לא נחסמו והמשיכו לקלוט [[הרכבת האווירית והימית הסובייטית במלחמת יום הכיפורים|סיוע צבאי מברית המועצות במהלך המלחמה]]. בזירת [[מפרץ סואץ]], סוכלה תקיפה מצרית בדרום [[סיני]], ובסוף המלחמה נעשתה הכנה ל[[איגוף ימי]] של כוחות היבשה המצריים בסיני באמצעות [[נחתת|נחיתה]] של [[חיל השריון|כוחות משוריינים]] בצידו המצרי של המפרץ. עם זאת, [[הסגר (מלחמה)|הסגר]] הימי המצרי ב[[ים סוף]] (הנתיב לכניסת דלק מ[[איראן]]) בואכה [[נמל אילת]], בהיעדר כוח ימי ישראלי מספק בזירה, נמשך מתחילת המלחמה והתארך אל מעבר להפסקת האש ב-24 cאוקטובר<ref>[http://www.amutayam.org.il/?CategoryID=580&ArticleID=1380 סוגיית אבטחת השיט במלחמת יום הכיפורים], באתר [[עמותת חיל הים]]</ref> והכוח הימי במפרץ היה מנותק ממפקדת זירת ים סוף לאורך כל המלחמה. הניצחונות הימיים של ישראל אפשרו אספקה צבאית ו[[סחר חוץ]] ללא הפרעות דרך הים התיכון לישראל וממנה, ונמנע מהצי הסורי ומהצי המצרי להשפיע על זירות הלחימה ביבשה. העליונות בזירה הימית הייתה חיונית לניצחון ישראלי במלחמה, שכן כ-94% מהייבוא הביטחוני לישראל הגיע בדרך הים{{הערה|{{מערכות|אלי סוחוליצקי|תרומת העצמה הימית לביטחון ישראל|3/112363|גיליון 424}}}}.
 
מלחמת יום הכיפורים הייתה נקודת ציון בתולדות הלחימה הימית. כלי הנשק המכריעים בה היו ספינות קטנות חמושות ב[[טיל ים ים|טילים נגד ספינות]]. כמו כן נעשה לראשונה שימוש אפקטיבי ב[[לוחמה אלקטרונית]]. כחמישים טילים נורו על ידי כל הצדדים. אוניות וספינות ישראליות לא נפגעו.