יעקב זרובבל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 13:
זרובבל המשיך לעסוק בענייני המפלגה, ועם פרוץ [[מהפכת אוקטובר|המהפכה]] נסע לרוסיה ומשם עבר ל[[פולין]]. בשנת [[1920]], לאחר הקמת ה[[קומינטרן]], הנהיג (יחד עם [[נחום ניר-רפאלקס]]) את הפלג שפרש מפועלי ציון והקים את [[פועלי ציון שמאל]]. הוא היה מראשי תנועה זו, פעל בחוץ לארץ (בעיקר ב[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]]) ואף ביקר מספר פעמים בארץ, אך כאדם החשוד כ[[קומוניזם|קומוניסט]] מסוכן לא הורשה על ידי שלטונות [[המנדט הבריטי]] לחזור ולהשתקע בארץ עד שנת [[1935]], אז חזר. היה ממנהיגי מפלגת פועלי ציון שמאל בארץ, ושימש מטעמה חבר הוועד הפועל של [[ההסתדרות]], חבר הנשיאות של [[הוועד הפועל הציוני]] ונשיאות [[אספת הנבחרים]].
 
בשנת [[1944]] הוביל את מפלגתו להופעה משותפת עם [[מפלגת השומר הצעיר]] ועם [[הליגה הסוציאליסטית]] בבחירות להסתדרות, ובשנת [[1946]] הוליך לאיחוד בין פועלי ציון שמאל לבין [[התנועה לאחדות העבודה]], שהביא ליצירת המפלגה החדשה [[התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון]]. לאחר מכן, בשנת [[1948]], היה בין המובילים לאיחוד מפלגתו החדשה עם [[מפלגת פועלים השומר הצעיר]] ולהקמת [[מפ"ם]]. משנת 1948 היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית ומנהל מחלקת יהודי המזרח התיכון{{הערה|[[הארכיון הציוני המרכזי]], תיקי חטיבת S20}}וב-[[1951]] עבר לנהל את [[ארכיון העבודה]] בוועד הפועל של ההסתדרות.
 
נפטר בשנת [[1967]]. [[שמות רחובות בישראל|על שמו נקראו רחובות]] ב[[תל אביב]] ב[[פתח תקווה]] וב[[חיפה]].