הבדלים בין גרסאות בדף "טור דה פראנס"

סקריפט החלפות (), קו מפריד בטווח מספרים, סידור קטגוריות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(סקריפט החלפות (), קו מפריד בטווח מספרים, סידור קטגוריות)
 
==המסלול==
המרוץ הוא [[מרוץ קטעים]] הנמשך כשלושה שבועות. אורכו של מסלול המרוץ, החל מ-2001{{הערה|במרוץ ב-1987 היה אורך המסלול 4,231 ק"מ ב-25 קטעים. בתחילת 1988 הודיע ה-[[UCI]] על הגבלת משך המרוץ לשלושה שבועות. במרוץ ב-1988 היה אורך המסלול 3,282 ק"מ ב-22 קטעים, אולם כבר בראשית שנות ה-90 שב והתארך המסלול למרחק של כ-3,900 ק"מ. בסוף שנות ה-90 המרחק ירד לכ-3,600 ק"מ והחל משנות ה-2000 לא השתנה אורך מסלול המרוץ בצורה מהותית והוא כ-3,400 ק"מ.}}, הוא כ-3,400 קילומטרים. בתחילת דרכו של המרוץ היה אורכו רק 2,428 ק"מ, אך לאחר כמה שנים, המרחק גדל והגיע לשיא של 5,745 ק"מ ב-[[1926]]. הרוכבים גומאים מרחק זה ב-23-2222–23 ימים, בקצב של קטע אחד ביום (21 קטעים או 20 קטעים ופרולוג). במשך המרוץ יש שני ימי מנוחה נפרדים. באורך הכללי של המרוץ ובאורך קטעי המרוץ חלו שינויים לאורך ההיסטוריה. במרוץ הראשון היו רק 6 קטעים בני כ-400 ק"מ כל אחד. בהמשך גדל מספר הקטעים ולשיאו הגיע בשנים [[1971]] ו-[[1987]] עת המרוץ כלל 25 קטעים יומיים. במרבית הקטעים מוזנקים כל הרוכבים יחד, ובמספר ימים נערכים [[מרוץ נגד השעון|מרוצים נגד השעון]], בהם מוזנקים הרוכבים בזה אחר זה. לרוב, קיים גם קטע אחד של מרוץ קבוצתי נגד השעון בו מוזנקת כל קבוצה לחוד ורוכבת במבנה קבוצתי את כל הקטע. בסך הכול מתחרות בטור 22 קבוצות בנות 9 רוכבים כל אחת. בשנת 2013 הגיע הטור למירוץ ה-100, שכן בשל שתי מלחמות העולם (1914-19181914–1918, 1939-1945) הצטברו 10 שנים שבהן הטור לא הוזנק.
 
עד שנת [[1950]] הוזנק תמיד המרוץ ב[[פריז]] וגם הסתיים בה. מאז, המרוץ מסתיים תמיד ב[[שאנז אליזה|שדרות האליזה]] שבפריז, אך מוזנק בכל שנה בעיר אחרת. לעיתים, אף מחוץ לצרפת. הזינוק למרוץ נחשב כאירוע יוקרתי מאוד וערים רבות באירופה כולה, ואף מחוץ לאירופה, מנסות את מזלן בהתמודדות על הכבוד.
בין הקטעים ההרריים ישנם קטעים אשר נקראים קטעי מעבר. אלו הם קטעים מישוריים או גבעיים אשר בהם ניתנת לרוב הזדמנות לרוכבים אשר נמצאים כבר בפיגור ניכר בדירוג הכללי, לברוח מה[[דבוקה]] ולהלחם על הניצחון בקטע, בזמן שהדבוקה נהנית מיום רכיבה רגוע יותר שיאפשר לרוכבים הבכירים לאגור כח לקראת הקטעים הקשים העומדים בפניהם.
 
הקטע הנערך לפני הקטע האחרון הוא לרוב מרוץ אישי נגד השעון במרחק של 40-7040–70 ק"מ. בדרך כלל, זהו הקטע המכריע שכן אחריו, למעשה, כבר לא ניתן לשנות את תוצאות המרוץ. הקטע האחרון הוא מעין מצעד ניצחון לרוכבים אשר הצליחו לעבור את המבחן המפרך ולהשלים את המרוץ. בחלקו הראשון של הקטע מצטלמים הרוכבים כאשר הם מברכים איש את יריבו וחברי קבוצת הרוכב המנצח לוגמים כוסיות [[שמפניה]] תוך כדי רכיבה. המחצית השנייה של הקטע כוללת שבעה סיבובים בשדרות האליזה בפריז לעיני מאות אלפי צופים. הקטע מוכרע לרוב במאוץ המוני אל קו הסיום והניצחון בקטע זה נחשב כיוקרתי במיוחד.
[[קובץ:Tour de France 2004, Champs Elysées.jpg|מרכז|ממוזער|500px|טור דה פראנס 2004 בזמן הנסיעה בשדרות אליזה ב[[פריז]]]]
 
== הרוכבים והקבוצות ==
נכון ל-2018, במרוץ משתתפות 22-2322–23 קבוצות, שבכל אחת 8 רוכבים בעלי כישורים שונים ושאיפות שונות, בדרך כלל בכל קבוצה ישנו מוביל, לעיתים שנים או שלושה מובילים ותפקיד שאר הרוכבים הנקראים דומסטיקים, הוא לסייע למובילים. הקבוצות שהשתתפותן במרוץ מובטחת מראש הן 19-1818–19 הקבוצות שמרכיבות את ה-[[UCI ProTour|UCI World Tour]]. כ-5-65–6 חודשים לפני המרוץ מודיעים המארגנים על 4-54–5 קבוצות נוספות המקבלות "כרטיס כניסה מיוחד" (Wild Card) המקנה להן את זכות ההשתתפות במרוץ. בבחירה זו מעדיפים המארגנים, בדרך כלל, קבוצות צרפתיות (גם כאשר ישנן קבוצות אחרות שרמתן גבוהה יותר) כדי לשמור על הנופך הצרפתי של המרוץ וכדי לעודד את ספורט אופני הכביש בצרפת. בנוסף, נבחרות קבוצות על פי הישגיהן בחודשים הקודמים לבחירה ועל פי רוכבים כוכבים הנמצאים בשורותיהן.
 
ואלו כינויי הרוכבים
הטור דה פראנס נוצר כאירוע של [[קידום מכירות]] על ידי [[אנרי דגראנז']] שהיה אחד המייסדים והעורך של העיתון "ל'אוטו" (העיתון שקדם לעיתון [[ל'אקיפ]]). דגראנז' רצה לתת תשובה למרוצי האופניים "[[פריז-ברסט-פריז|פריז-ברסט]]" ו"פריז-בורדו" שהיו בחסותו של עיתון מתחרה. הרעיון למרוץ סביב צרפת הועלה בפגישה בבית קפה בפריז בנובמבר [[1902]].
 
הטור הראשון יצא לדרכו בשנת [[1903]] ואמנם, הרעיון הצדיק את עצמו והעיתון שתפוצתו הייתה עד אז - 25,000 עותקים, הגיע ל-65,000 עותקים לאחר המרוץ. ב-[[1908]] הגיע העיתון כבר לתפוצה של רבע מיליון עותקים. דגראנז' ניסה ליצור תחרות שתבליט את ספורטאי העל שמסוגל לעמוד בתנאים לא אנושיים. בשנים הראשונות של המרוץ קטעי המרוץ היומיים היו לרוב באורך של מעל 400 ק"מ ונדרשו לרוכבים 17-2017–20 שעות כדי לסיימם. רוב הדרכים היו דרכי עפר והרוכבים נדרשו לספק לעצמם אוכל, משקה ותמיכה טכנית. באופן טבעי, חלק גדול מהמתחרים בשנים הראשונות היו כורי פחם שהיו מורגלים בעבודה פיזית קשה לאורך שעות רבות ואשר חיפשו מוצא מעיסוקם הקודם.
 
מלאת מאה שנה לקיום המרוץ צוינו בטקס חגיגי ב[[פריז]] בשנת [[2003]].
*2018-{{דגל|בריטניה}} [[גריינט תומאס]]
*2019-{{דגל|קולומביה}} [[איגן ברנל]]
 
 
'''קטגוריית הנקודות (החולצה הירוקה)'''
|2019||{{דגל|סלובקיה}}[[פטר סאגאן]]||316
|}
 
 
'''קטגוריית מלך ההר (החולצה המנוקדת)'''
|2008||{{דגל|ספרד}}[[קרלוס סאסטרה]]{{הערה|במקור ניצח ברנרד קוהל האוסטרי, אך זכייתו נשללה ממנו לאחר פרשיית אמרוץ}}||270
|-
|2009||{{דגל|ספרד}}[[אגוי מרטינז]] {{הערה|במקור ניצח פרנקו פליצוטי האיטלקי, אך ב-[[2011]] הזכייה הועברה למרטינז לאחר פרשיית אמרוץ שפליצוטי נחשד בה}}||אוסקלטל-אוסקדי
|-
|2010||{{דגל|צרפת}}[[אנטוני שארטו]]||טלקום
|2005||{{דגל|אוקראינה}}[[ירוסלב פופוביץ']]||[[קבוצת דיסקברי צ'אנל]]
|-
|2006||{{דגל|איטליה}}[[דמיאנו קונגו]]||[[יו. איי.אי אמירטס|למפרה–פונדיטאל]]
|-
|2007||{{דגל|ספרד}}[[אלברטו קונטדור]]||[[קבוצת דיסקברי צ'אנל]]
 
{{UCIProTour}}
[[קטגוריה:מנצחי הטור דה פראנס|*]]
[[קטגוריה:טור דה פראנס|*]]
[[קטגוריה:צרפת: מרוצי אופניים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נסיך אסטוריאס לספורט]]
[[קטגוריה:מרוצי וורלד טור]]
[[קטגוריה:מנצחי הטור דה פראנס|*]]