ויקיפדיה

מוזיקה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Dovirock (שיחה | תרומות)
2 עריכות
אין תקציר עריכה
החלפת הדף בתוכן "* קטגוריה:אמנות קטגוריה:אמנות הבמה קטגוריה:בידור לפעמים אני רעב.יש..."
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אמנות]] סידור הצליל בזמן|אחר=ציור מאת הצייר הצרפתי אנרי מאטיס|ראו=מוזיקה (מאטיס)}}
{{תקציר פורטל|מוזיקה}}
[[קובץ:Sixteenth notes joined 01.svg|שמאל|ממוזער|100px|[[תו (מוזיקה)|תו מוזיקלי]]]]
[[קובץ:גיטרה.jpg|טקסט=גיטרה|ממוזער|170px|כלי נגינה (גיטרה)]]
'''מוזיקה''' היא [[אמנות]] סידור הצליל ב[[זמן]].
 
מרכיביה העיקריים הם [[צליל#גובה צליל|גובה צליל]] (האחראי על [[מלודיה]] ו[[הרמוניה]]), [[קצב (מוזיקה)|קצב]] ([[מפעם]], [[משקל (מוזיקה)|משקל]] ו[[ארטיקולציה]]), [[דינמיקה (מוזיקה)|דינמיקה]], [[גוון (מוזיקה)|גוון]] ו[[מרקם (מוזיקה)|מרקם]]. המילה "מוזיקה" נובעת מהמילה ה[[יוונית]] ''μουσική'' ("מוסיקי"), "(האמנות) של ה[[מוזה|מוזות]]". "מוזה" משמשת כמילה כמעט נרדפת למילה "השראה", במיוחד בחיבור יצירות.
 
היצירה, הסגנון, החשיבות, ואף [[הגדרה|הגדרת]] המוזיקה עצמה משתנים בהתאם לתרבות ולהקשרים חברתיים. המוזיקה כוללת יצירות מסוגים שונים, מיצירות מאורגנות בקפידה, דרך [[אלתור (מוזיקה)|אלתור מוזיקלי]] ועד צורות [[מוזיקה אליאטורית|אלאטוריות]] (אקראיות לחלוטין). ניתן לחלק את המוזיקה ל[[סוגה מוזיקלית|סוגות]] (סגנונות, ז'אנרים) ותתי-סוגות, אף על פי שהגבולות והיחסים בין סגנונות המוזיקה השונים הם לעיתים עדינים ביותר, פתוחים לאינטרפרטציה אישית, או אף שנויים במחלוקת. מבין האמנויות, ניתן לסווג את המוזיקה כאחת מ[[אמנות הבמה|אמנויות הבמה]], [[האמנויות]] היפות, וכאמנות שמיעתית/קולית.
 
בתרבויות רבות, המוזיקה שזורה בקשר בל-ייפרם בחייהם של בני האדם. [[פילוסופיה יוונית|הפילוסופים היוונים]] וה[[הודו|הודים]] העתיקים הגדירו את המוזיקה כצלילים המסודרים ב"מאוזן" כ[[מלודיה|מלודיות]] או ב"מאונך" כ[[הרמוניה|הרמוניות]]. ביטויים נפוצים כגון "ההרמוניה של גרמי השמים" או "זו מוזיקה לאוזניי" מצביעים על כך שמוזיקה היא לעיתים קרובות מסודרת היטב ונעימה לשמיעה. עם זאת, המלחין בן [[המאה ה-20]] [[ג'ון קייג']] חשב כי כל צליל עשוי להוות מוזיקה, ואמר לדוגמה כי "אין [[רעש]] רק צלילים".{{הערה|1=[http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9E0CE1DB1E3BF930A2575BC0A964958260 John Cage, 79, a Minimalist Enchanted With Sound, Dies]}} לפי ה[[מוזיקולוגיה|מוזיקולוג]] ז'אן ז'אק נטייה, "הגבול בין מוזיקה ורעש מוגדר תמיד בהקשר תרבותי - ולכן אפילו בתוך חברה מסוימת, הגבול לא תמיד עובר באותו המקום; לעיתים רחוקות בלבד יש הסכמה כללית. ...לכל הדעות, אין רעיון כלל-עולמי יחיד - המגשר בין תרבויות - אשר מגדיר מה מוזיקה יכולה להיות, פרט לכך שהיא כוללת צלילים המשתנים בזמן".{{הערה|1=Nattiez 1990: 47-8, 55}}
 
==היסטוריה==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תולדות המוזיקה]]}}
===פרה-היסטוריה והעת העתיקה===
בתקופה הפרה-היסטורית המוזיקה ככל הנראה התבססה על [[ריתמיקה]] (קצב) ומלודיה (מנגינה), ההרמוניה באה בשלב מאוחר הרבה יותר. נראה כי המוזיקה הפרה-היסטורית נוגנה על ידי [[כלי הקשה]] (אבנים, מקלות, עצמות, כלי צייד) וקול אנושי.
אין לדעת כיצד באמת נשמעה המוזיקה העתיקה, וחוקרים מסוגלים רק לנחש זאת על פי ממצאים מ[[תקופת האבן הקדומה]], כגון עצמות אשר נוקבו חורים בצידן; לרוב מזהים עצמות אלה כ[[חליל]]ים,{{הערה|1=Son et musique au paléolithique", Pour La Science,. 253, 52-58 (1998)}}
אשר ניגנו בהם על ידי נשיפה לתוך צד אחד כמו ב[[שאקוהאצ'י]] היפני. גם באתרים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] של [[תרבות עמק האינדוס]] נמצאו כלי נגינה, כגון חליל בעל שבעה חורים וסוגים שונים של [[כלי מיתר]].{{הערה|1=[http://books.google.com/books?vid=ISBN8170173329&id=yySNDP9XVggC&pg=PA11&lpg=PA11&dq=seven+holed+flute+and+various+types+of+stringed+instruments&sig=0baqFLb6KItfPYLoCdFWFTCD8Sk ''The Music of India''] By Reginald MASSEY, Jamila MASSEY. Google Books}}
 
ב[[הודו]] התפתחה אחת מהמסורות המוזיקליות העתיקות ביותר בעולם. ניתן למצוא אזכורים של [[מוזיקה קלאסית הודית]] ("מרגה") בכתבי-הקודש העתיקים של דת ה[[הינדו]], הו[[ודות]]. ל[[מוזיקה סינית|מוזיקה המסורתית של סין]] היסטוריה הנמתחת על פני כ-3000 שנה ויותר. המוזיקה היוותה חלק חשוב בחיי התרבות והחברה של [[יוון העתיקה]]: [[מקהלה|מקהלות]] של גברים ונשים הופיעו לשם [[בידור]], בחגיגות ובטקסים דתיים; ל[[מוזיקאי]]ם ול[[זמר]]ים היה תפקיד בולט ב[[תיאטרון ביוון העתיקה|תיאטרון של יוון העתיקה]]. ב[[המאה ה-9|מאה ה-9]], המלומד הערבי [[אל-פאראבי]] כתב ספר שעסק במוזיקה בשם "ספר המוזיקה הגדול" (כתאב אל-מוזיקה אל-כביר, كتاب الموسيقى الكبير). הוא ניגן על כלי נגינה רבים ומגוונים, ואף המציא כלי נגינה משלו; כמו כן, הוא המציא את [[מקאם|המערכת הטונלית הערבית]], שעדיין משמשת היום ב[[מוזיקה ערבית]].{{הערה|1=[[Habib Hassan Touma]] (1996). ''The Music of the Arabs'', trans. Laurie Schwartz. Portland, Oregon: Amadeus Press. {{ISBN|0-931340-88-8}}, p.170}}
 
בימי יוון העתיקה התייחסו למוזיקה כאל אלוהית, נעלה ונשגבת. במוזיקה קיימים 4 [[מרווח (מוזיקה)|מרווחים]] זכים: [[פרימה (מוזיקה)|פרימה]], [[קוורטה]], [[קווינטה]] ו[[אוקטבה]], אלו הם המרווחים הטבעיים, המצויים בטבע. היוונים יחסו לספרה 4 חשיבות רבה, מפני שראו בה את הספרה הטבעית המסמלת את הטבע, מה שביסס את המוזיקה כבעלת מעמד אלוהי.
 
בתקופת [[רומא העתיקה]] ירד מעמד המוזיקה. הרומאים השתמשו במוזיקה בתהלוכות הניצחון שלהם שלא היו חשובות מבחינה דתית והיו בעלות ערך גשמי ולא אלוהי. המוזיקה הפכה לרקע ולבידור נלווה לחגיגות אלה.
 
===התרבות המערבית===
[[קובץ:Filippino Lippi 001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלגוריה של מוזיקה, מאת [[פיליפינו ליפי]]]]
[[קובץ:Philippe Mercier - The Sense of Hearing - Google Art Project.jpg|ממוזער|250px|מוזיקה בתרבות המערבית - ציור של נשים מנגנות מהשנים 1744 - 1747]]
{{ערך מורחב|תקופות במוזיקה המערבית}}
 
====מוזיקת ימי הביניים (500-1400)====
{{ערך מורחב|מוזיקת ימי הביניים}}
המוזיקה המוקדמת ביותר ששרדה ממוזיקה של [[ימי הביניים]] היא ה[[קנטוס פלאנוס]] ה[[מונופוניה|מונופוני]] ה[[מוזיקה ליטורגית|ליטורגי]] (כלומר, משמש בטקסים דתיים) של [[הכנסייה הקתולית]] מה[[המאה ה-9|מאה התשיעית]]. צורת הביטוי העיקרית שלה הייתה [[מזמור גרגוריאני]]. לצד מסורת המוזיקה הדתית וה[[מוזיקה כנסייתית|מוזיקה הכנסייתית]] התקיימה גם [[מוזיקה חילונית]], כגון [[מוטט]], [[בלדה]] ו[[וירלאי]]. בין המלחינים בתקופה זו היו [[לאונין]], [[פרוטין]], מייצגיה היחידים של [[אסכולת נוטרדאם]] וה[[ארס אנטיקווה]] הידועים בשמם, ו[[גיום דה מאשו]], שהיה ממייצגיה החשובים של תנועת [[ארס נובה]].
 
====מוזיקת רנסאנס (1400-1600)====
{{ערך מורחב|מוזיקת רנסאנס}}
רוב המוזיקה ששרדה מאירופה של [[המאה ה-14]] היא חילונית. החל מאמצע [[המאה ה-15]], [[מלחין|מלחינים]] ו[[זמר]]ים השתמשו ב[[פוליפוניה]] ב[[יצירה מוזיקלית|יצירות מוזיקליות]] דתיות. המצאת ה[[דפוס]] תרמה להפצת סגנונות מוזיקליים חדשים במהירות ולאזורים נרחבים. מלחיני [[מוזיקת רנסאנס]] בולטים היו [[ויליאם בירד]] ו[[ג'ובאני פלסטרינה]] ו[[אורלנדו לאסוס]].
 
====מוזיקת בארוק (1600-1750)====
{{ערך מורחב|מוזיקת בארוק}}
עידן [[מוזיקת בארוק|מוזיקת הבארוק]] החל עם ה[[אופרה|אופרות]] הראשונות ועם הפיכת המוזיקה ה[[קונטרפונקט]]ית לנפוצה. מלחיני בארוק [[גרמניה|גרמניים]] כתבו יצירות ל[[הרכב מוזיקלי|הרכבים]] שכללו [[כלי קשת]], [[כלי נשיפה ממתכת]] ו[[כלי נשיפה מעץ]], בנוסף ל[[מקהלה]], [[עוגב]], [[צ'מבלו]] ו[[קלאוויקורד]]. בתקופת הבארוק הוגדרו מספר צורות מוזיקליות אשר שרדו גם לתקופות מאוחרות יותר, בכלל זה ה[[פוגה]], ה[[אינוונציה]], ה[[סונאטה]] וה[[קונצ'רטו]].{{הערה|1=[http://trumpet.sdsu.edu/m345/Baroque_Music1.html ''Baroque Music'' by Elaine Thornburgh and Jack Logan, Ph. D.]}} מלחינים חשובים מתקופת הבארוק הם [[יוהאן סבסטיאן באך]], [[גאורג פרידריך הנדל]] ו[[גאורג פיליפ טלמן]].
 
====מוזיקה קלאסית (1750-1800)====
{{ערך מורחב|מוזיקה בתקופה הקלאסית}}
המוזיקה של [[מוזיקה קלאסית - התקופה הקלאסית|התקופה הקלאסית]] מאופיינת ב[[הומופוניה|מרקם הומופוני]], המורכב מ[[מלודיה]] וליווי. מלודיות אלו נטו להידמות לקול אנושי ולהיות ניתנות לשירה. המוזיקה ה[[קטע כליי|כלית]] הפופולרית אופיינה בהתפתחות נוספת של הצורות המוזיקליות שהוגדרו בתקופת הבארוק: ה[[סונאטה]] וה[[קונצ'רטו]], בנוסף לצורה חדשה, ה[[סימפוניה]]. מלחינים בולטים מתקופה זו הם [[וולפגנג אמדאוס מוצרט]] ו[[יוזף היידן]].
 
====מוזיקה רומנטית (1800-1900)====
{{ערך מורחב|מוזיקה בתקופה הרומנטית}}
[[קובץ:Beethoven walk.jpg|ממוזער|בטהובן מטייל בטבע, צייר יוליוס שמידט]]
[[מוזיקה קלאסית - התקופה הרומנטית|התקופה הרומנטית]] במוזיקה החלה להתפתח בתחילת [[המאה ה-19]], כאשר מלחינים כמו [[לודוויג ואן בטהובן]] ו[[פרנץ שוברט]] הציגו סגנון דרמטי יותר, מלא הבעה ורגש. במהלך התקופה הזו פותחו סגנונות, צורות ואף שימושים חדשים למוזיקה, ומאפייניה הרגשיים וההבעתיים של המוזיקה החלו להיות חשובים יותר מטכניקת נגינה ומסורת. במקרה של בטהובן, מוטיבים החליפו את המלודיה בתור האלמנט הבסיסי של ההלחנה. בסוף המאה ה-19 הופיעה התרחבות דרמטית בגודלה של ה[[תזמורת]] ובתפקיד של ה[[קונצרט]] בתרבות העירונית. מלחינים רומנטיים מאוחרים יותר כגון [[פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי]] ו[[גוסטב מאהלר]] הלחינו יצירות מוזיקליות מסובכות יותר ולעיתים תכופות ארוכות יותר. הם השתמשו ב[[אקורד]]ים מורכבים וב[[דיסוננס]] ליצירת מתח ודרמטיות.
 
====מוזיקה של המאה ה-20====
{{ערך מורחב|ערך=[[מוזיקה קלאסית בתקופה המודרנית]]}}
המוזיקה הקלאסית בתקופה המודרנית היא מוזיקה שחוברה מסוף [[המאה ה-19]] עד ימינו אלה. מדובר בעיקר במוזיקה קונצרטית מערבית, אך גם בהשפעות ההדדיות בינה לבין סוגות אחרות, כמו [[ג'אז]], [[רוק (מוזיקה)|רוק]] ו[[פופ (מוזיקה)|פופ]] לסוגיהם מצד אחד ובין תרבויות המזרח ומוזיקה עממית, מצד שני.
 
ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] נרשם גידול בהאזנה למוזיקה בזכות העלייה בפופולריות של ה[[רדיו]] והשימוש ב[[פונוגרף]] לנגינה והפצה של מוזיקה. המוזיקה האמנותית התמקדה בחקירת מקצבים, סגנונות וצלילים חדשים. [[איגור סטרווינסקי]], [[ארנולד שנברג]] ו[[ג'ון קייג']] הם בין המלחינים המשפיעים ביותר של המוזיקה האמנותית במאה ה-20.
 
מאז היות המוזיקה, מ[[ימי הביניים]] ועד התקופה הפוסט-רומנטית, הרחיבו ה[[מלחין|מלחינים]] את המסגרות, שינו והוסיפו צורות, הגדילו הרכבים, פיתחו כלי נגינה חדשים ושיכללו כלים קיימים. [[התקופה הקלאסית במוזיקה|התקופה הקלאסית]] הביאה עמה את [[צורת הסונאטה]] ואת ה[[סימפוניה]], אך שמרה על תבניות [[הרמוניה|הרמוניות]] וצורניות מוגדרות ועל גבולות ברורים, שנקבעו בתקופות הקודמות. [[מוזיקה קלאסית - התקופה הרומנטית|התקופה הרומנטית]], החל ב[[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]], שיחררה את המלחינים מכבלי המבנים המקובלים, הוסיפה מוזיקה ווקאלית לסימפוניה, הגדילה את ה[[תזמורת]] לממדי הענק של [[גוסטב מאהלר|מאהלר]] ואת ה[[אופרה]] לחזיונות המדהימים של [[ריכרד וגנר|וגנר]]. אך בכל השינויים העצומים האלה, נשמרו עדיין יסודות ההרמוניה שנקבעו ב[[תקופת הבארוק]], כאשר ירשו ה[[סולם (מוזיקה)|סולמות]] את מקום ה[[מודוס (מוזיקה)|מודוסים]] של ימי הביניים וה[[רנסאנס]]. חידושים ופריצות דרך הופיעו כבר בסוף [[המאה ה-19]], ביצירות פוסט-רומנטיות ו[[אימפרסיוניזם|אימפרסיוניסטיות]], ובמיזוג השפעות מן [[המזרח הרחוק]] במוזיקה המערבית, אך [[המאה העשרים]] הביאה עמה פריצת גדרות גמורה, כאשר [[ארנולד שנברג|שנברג]], תלמידיו וממשיכי דרכו ניתקו מן ה[[טונאליות]] והחלו לחבר ב[[שיטת שנים-עשר הטונים]]. משם ואילך לא היה עוד כל מעצור – הסכר נפתח והכל הותר, במוזיקה כמו בשאר האמנויות: ה[[ציור|ציור המופשט]] ([[וסילי קנדינסקי]]), [[תיאטרון האבסורד]] ([[אז'ן יונסקו]]), ה[[מחול מודרני|מחול המודרני]] ([[מרתה גרהם]]) ועוד.
 
====ג'אז====
{{ערך מורחב|ג'אז}}
[[קובץ:Louis Armstrong statue.JPG|ממוזער|פסלו של [[לואי ארמסטרונג]]]]
בתחילת המאה ה-20 התפתח סגנון מוזיקלי (ז'אנר) חדש הידוע בשם [[ג'אז]] (אנגלית: jazz). הג'אז הפך לאחד מסגנונות המוזיקה החשובים ביותר. זהו סגנון מוזיקלי שמקורו בהיתוך של מסורות מוזיקליות אפריקאיות ואירופאיות אשר התרחש בתחילת המאה ה-20 בקהילות [[אמריקאים אפריקאים|אפרו-אמריקאיות]] בדרום [[ארצות הברית]]. שורשיו ה[[מערב אפריקה|מערב אפריקאים]] ניכרים בשימוש שלו ב[[בלו נוט]]ס, [[אלתור (מוזיקה)|אלתור]], [[פוליריתמיקה]], [[סינקופה|סינקופות]] ו[[שמיניות סווינג]].{{הערה|1=Alyn Shipton, ''A New History of Jazz'', 2nd. ed., Continuum, 2007, pp. 4–5}}
הג'אז ספח לתוכו, מתחילת דרכו ועד היום, קטעים נבחרים מה[[מוזיקה פופולרית|מוזיקה הפופולרית האמריקאית]] של המאה ה-19 והמאה ה-20.{{הערה|1=Bill Kirchner, ''The Oxford Companion to Jazz'', Oxford University Press, 2005, Chapter Two.}}
בנוסף הוא הוליד מגוון של תתי-סגנונות, מה[[דיקסילנד]] של [[ניו אורלינס]] בעשור השני של המאה ה-20 ועד ה[[פיוז'ן (מוזיקה)|פיוז'ן]] בשנות ה-70 וה-80.
 
==אספקטים של המוזיקה==
האספקטים המוסכמים והמוגדרים אשר מרכיבים כל צליל וצליל אותו אנחנו שומעים, כותבים או מנגנים במוזיקה הם גובה ([[תדר]]), משך, צבע או גוון ו[[הספק|עוצמה]] או [[משרעת]] של הצליל. בנוסף לאלה, אנו שומעים גם [[צלילי עילי|צלילים עיליים]] ו[[הרמוניה|הרמוניות]]. תדר, כאמור הוא גובה הצליל - הצלילים נעים בין נמוכים לגבוהים (ילדים נוהגים להשתמש במונחים "דק" ו"עבה"). ישנם צלילים שלהם אין גובה מוגדר. משך הוא, פשוטו כמשמעו, הזמן שאורך הצליל. צבע וגוון הם תכונות המיוחסות להבדל בין צלילים המפיקים כלי נגינה ובני אדם שונים, כלומר, גוון הצליל של [[קונטרבס]] שונה מגוון הצליל של [[חצוצרה]]. בנוסף גם ה[[שקט]] הוא אספקט של מוזיקה, בהיותו שקט מדוד בין שני צלילים. למעשה כל צליל שאנו שומעים בוקע מתוך ה"שקט" של מקום ההאזנה שלעיתים אינו שקט כל כך, שקט כמעט מוחלט קיים רק בחדרים שקטים במעבדות מיוחדות העוסקות ב[[אקוסטיקה]]. המוזיקה יוצאת תמיד מתוך גודל נמוך של [[רעש]] המלווה אותה לכל אורכה וממשיך גם עם סיומה. כך ש"שקט" זה הוא חלק בלתי נפרד מן המוזיקה.
 
==הרכב==
{{ערך מורחב|הרכב קאמרי}}
[[קובץ:Grün - Chamber Music Concert.jpg|ממוזער|גרין - קונצרט מוזיקה קאמרית]]
תרבויות רבות כוללות מסורת חזקה של הופעת [[סולו (מוזיקה)|סולו]], היא הופעת היחיד. במוזיקה הקלאסית ה[[הודו|הודית]] למשל ישנו דגש חזק מאוד על סולו. לעומתה, בתרבויות אחרות, כמו למשל במוזיקה הקלאסית המערבית ישנו דגש על הרכבים (אנסמבלים) גדולים יותר, כמו [[מקהלה]], [[תזמורת סימפונית]] או קאמרית והרכבים של [[מוזיקה קאמרית]], משני נגנים או [[זמר]] וכלי ליווי (דואו) עד תשעה נגנים. למרות זאת, גם במוזיקה קלאסית מערבית, ישנן הופעות סולו לא מעטות. עם התפתחות המוזיקה לכיוון מודרני יותר, נוצרו הרכבים חדשים אשר כוללים עד חמישה [[מוזיקאי]]ם, בעיקר בתחום ה[[ג'אז]] ו[[מוזיקה קלה|המוזיקה הקלה]] - להקת [[רוק (מוזיקה)|רוק]], [[להקת בנים]], [[להקת בנות]] וכו'.
 
==תיווי==
{{ערך מורחב|תווים}}
[[קובץ:Neume2.jpg|ממוזער|שמאל|נוימות]]
את שמות התווים ואת החמשה המוזיקלית המציא במאה ה-11 נזיר איטלקי בשם "גוידו דה ארצו". הדרך שבה מועברת מוזיקה ממוזיקאי למוזיקאי היא בדרך כלל ב[[תווים]] (אף על פי שלעיתים קרובות מועברת מוזיקה באמצעות האוזן, כלומר, המבצע לומד את היצירה משמיעה בלבד, ללא הסברים בכתב או תווים). יצירות תזמורתיות נכתבות ב[[פרטיטורה]], המשמשת את ה[[מנצח]], וכל נגן מקבל תווים עם התפקיד שנועד לקבוצת הכלים שלו, לפי הצורך. ביצירות כוראליות גדולות תקבל כל קבוצת קולות במקהלה את תווי התפקיד המיועד לה ואילו ביצירות קטנות, כגון [[כוראל]]ים או [[ליד]]ר, שרים כל חברי המקהלה מדפי תווים, המכילים את כל התפקידים. התווים המוכרים כיום החלו להתפתח באירופה ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]] בערך, מן ה[[נוימה|נוימות]] והתווים המרובעים שקדמו להם. בדפי התווים מצוינים כל האספקטים המוזיקליים שהוזכרו קודם - גובה, משך, עוצמה, צבע וגוון. לעיתים מצוינים בתיווי גם דברים נוספים, כמו קצב, אופי המוזיקה, אווירה, או [[מהלך הרמוני]]. (ראו [[בס ממוספר]] ו[[הוראות ביצוע מוזיקליות]]).
 
==הלחנה, אלתור ואינטרפרטציה אישית==
{{ערך מורחב|אלתור במוזיקה}}
ברוב התרבויות המוזיקליות ישנה אחידות כלשהי בדרך יצירת המוזיקה, יצירה מראש. יצירה של מוזיקה מראש נקראת [[הלחנה]], ואילו יצירה של מוזיקה "תוך כדי" נקראת [[אלתור]]. ישנן טכניקות רבות של הלחנה, המשתנות מתרבות לתרבות. אלתור נפוץ בעיקר בג'אז ובמוזיקה ערבית. ברוב התרבויות נעשית גם אינטרפרטציה (פרשנות) אישית למוזיקה הכתובה, כלומר - הנגן המבצע מנסה להוסיף את דעתו או הרגשותיו על המוזיקה, ומשנה היבט אחד או יותר מתוך ההיבטים המרכיבים את היצירה המוזיקלית. מכך אפשר להסיק כי אין שני ביצועים זהים לחלוטין של קטע מוזיקלי אחד.
 
==השימוש במוזיקה==
לאורך ההיסטוריה הועלו השערות שונות לגבי שימוש במוזיקה לצורך הנעה וריפוי בני אדם. בסיפורי [[מיתולוגיה נורדית]], [[מיתולוגיה יוונית]] ו[[מיתולוגיה פרסית]] שונות, כמו סיפורי [[שודדי ים]] תוארו [[סירנה|סירנות]], [[בת ים (מיתולוגיה)|בנות ים]], ו[[דריאדה|דיאדרות]] כיצורים מיתולוגיים המפתים ומניעים אנשים דרך שירה לביצוע פעולות שונות. בימי הביניים נכתבו סיפורים שונים כמו [[החלילן מהמלין]] אודות תגובות בעלי חיים למוזיקה, וב[[העת החדשה]] מלחינים כמו [[לודוויג ואן בטהובן]] החלו להשתמש במוזיקה כאמצעי להרגעת הנפש ולפיתוח ה[[הכרה]], [[אפקט מוצרט]], כמו לצורך ריפוי. יש הטוענים כי ראה את יצירותיו המוזיקליות כצבע שהעלה על כתב ב[[תו (מוזיקה)|תווים]].
 
החל מהמאה ה-20 החלו לראות במוזיקה מקומית, עממית או לאומית, אמצעי לגיבוש [[זהות לאומית]] כמו גורם היכול לגבש את האזרחים לאומית. בנוסף להרגיע, למתן ולגשר עימותים ויריבויות: חברתיים, כלכליים, אתניים ולאומיים. כמו לחבר בין אנשים מתרבויות, מסורות והשתייכות מגזריות ועדתיות שונות.{{הערה|אילנה פאול-בנימין. "פטריוטיזם—אוהבים אותך מולדת." (2005): 177-180.}} אך גם כאמצעי לשכחה.{{הערה|לצטר-פאו, סוניה, זיכרונות חודרניים והימנעות מזיכרונות בתהליך ההתמודדות עם השואה: סקירת ספרות ביקורתית." גרונטולוגיה (2007): 99-110.‏}}
 
===הדרכה בתרפיה ממוקדת במוזיקה===
{{להשלים|נושא=מוזיקה}}
{{ראו גם|פסיכותרפיה}}
עד תחילת המאה ה-20 מחקרים בתחום חקר הקוגניציה לרוב התמקדו בחקר תגובות כלליות ותגובות קוגניטיבית של בני אדם לכתבי קריאה וחדשות. החל משנת [[2010]] החלה להתחזק בישראל תחום חקר ה[[הכרה|קוגניציה]] בשימוש ושמיעת מוזיקה, כמו חקר התגובות הפיזיולוגית שיש לשמיעת מוזיקה על גוף האדם.{{הערה|אמיר, דורית, הדרכה ממוקדת מוזיקה: מקום המוזיקה ומשמעותה בהדרכה בתרפיה במוזיקה." מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית (2010): 9-29.}}{{הערה|חפץ, יפעה. "קשת-קשיי תקשורת מחשבות על טיפול בהבעה ויצירה." סחי" ש: סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום (1999): 31-36.}}{{הערה|רחל לב-ויזל. "התשמע קולי? מחקרים חדשניים בתרפיה במוסיקה." (2014): 131-133.}}{{הערה|אופנהיימר, יוחאי, עוד חוזר הניגון בעורקיכם: מוזיקה וזהות יהודית-ערבית." פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח (2010): 377-407.}}{{הערה|רחל לב-ויזל. "התשמע קולי? מחקרים חדשניים בתרפיה במוסיקה." (2014): 131-133.}}{{הערה|אמיר, דורית, הדרכה ממוקדת מוזיקה: מקום המוזיקה ומשמעותה בהדרכה בתרפיה במוזיקה." מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית (2010): 9-29.}}{{הערה|וייס, חוה, משמעות הטיפול הקבוצתי במוזיקה בנערות שנעקרו מגוש קטיף." מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית (2013): 61-87.}}
 
===חקר תגובת בעלי חיים למוזיקה וצלילים===
{{להשלים|נושא=מוזיקה}}
 
== השפעת המוזיקה על המוח ==<!-- סוף ערך ישן -->
[[קובץ:Brain sagittal.png|ממוזער|250px|מבט צידי על החלק הפנימי של המוח.]]
בעת שמיעת מוזיקה מתרחשת פעילות מוגברת באזורים שונים במוח, שאחראים על עיבוד הצליל ופירוקו לגורמים, כמו [[מלודיה]] ו[[קצב (מוזיקה)|קצב]]. אזורים אלה משתתפים בחלקים שונים בתהליך, עד שלבסוף מתאחד הקלט לשלמות אחת. ממצאים אחרונים מראים, שמוזיקה משפיעה גם על תפקוד הגוף בכללותו. למשל, מחקרים אחרונים מראים, ששמיעת מוזיקה מעודדת, מהירה או איטית, בעת ריצה משפרת את התוצאות הסופיות בהשוואה לנבדקים, ששמעו מוזיקה רגועה או שלא שמעו מוזיקה כלל. מוזיקה גם נוטה להפחתת לחץ. מחקרים נוספים מראים כי מוזיקה משפיעה גם על תהליך ה[[שינה]], ושיפרה את השינה של הנבדקים, ששמעו [[מוזיקה קלאסית]] כ- 45 דקות לפני שהלכו לישון.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.lifehack.org/317747/scientists-find-15-amazing-benefits-listening-music|כותרת=Scientists Find 15 Amazing Benefits Of Listening To Music|אתר=Lifehack|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2016-05-13}}}}
 
אדם המנגן ב[[כלי נגינה]] מפיק תועלת נוספת משמיעת מוזיקה וניגונה כאחד - במוחו של המנגן בכלי מוזיקלי מסוים "נדלקים", או מופעלים במקביל אזורים רבים, המעבירים מידע שעיבדו בקשרים מהירים ומורכבים במוח. למעשה, נגינת מוזיקה מפעילה כמעט את כל אזורי המוח במקביל. בתוכם נמצא במיוחד החלק השמיעתי, החלק המוטורי והחלק הוויזואלי. נגינה בכלי מוזיקלי מערבת פעילות של 2 האונות של המוח ([[אונה|הימנית]] והשמאלית). היא משלבת גם את הדיוק המתמטי, שבו מתמחה בעיקר האונה השמאלית (אם כי גם האונה השנייה מעורבת בתהליך זה, אבל בעוצמה נמוכה יותר) ואת החלק היצירתי, שבו מתמחה (שוב, בעיקר) האונה הימנית. למעשה, מוזיקה מגבירה את העוצמה והפעילות ב[[כפיס המוח]], באופן שמאפשר מעבר מידע מהיר יותר ובעל קשרים מגוונים יותר במוח. משום כך מיוחסות למוזיקאים יכולות גבוהות יותר בתחומים רבים, משום שנגינה בכלי גורמת להפעלתם של אזורים במוח, האחראיים על [[אסטרטגיות למידה]], תכנון ותשומת לב לפרטים. למוזיקאים אלו מיוחס גם זיכרון בעל יכולות מוגברות, המתבטאות בשמירה, אחסון ויעילות גבוהה יותר של ה[[זיכרון]] האנושי. מדענים אבחנו אצל נגנים נטייה להצמיד מעין "תגים" לכל זיכרון, כמו למשל תג קונספטואלי, תג רגשי, תג שמיעתי ותג לפי הקשר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://ed.ted.com/lessons/how-playing-an-instrument-benefits-your-brain-anita-collins|כותרת=How playing an instrument benefits your brain - Anita Collins|אתר=TED-Ed|תאריך_וידוא=2016-05-13}}}}
אך לא כל האנשים מושפעים ממוזיקה, חוקרים ספרדיים גילו תופעה בשם [[אנהדוניה]] מוזיקלית{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://timeout.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95/%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%A9-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95/%D7%9E%D7%99-%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%94%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94|כותרת=חוקרים גילו מדוע יש אנשים שאינם נהנים ממוזיקה|אתר=טיים אאוט|תאריך=2014-11-18|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2019-02-15}}}}, אשר הלוקים בה לא מושפעים ממוזיקה, למרות ששאר ההשפעות הרגשיות ההנאתיות שלהם נורמליות. בתופעה זו לוקים כשלושה אחוזים מן העולם.
 
שמיעה בעוצמה גבוה מידי עלולה להשפיע על תפקוד האוזן ולגרום ל[[נזקי רעש]].
==מוזיקה ויהדות==
 
{{להשלים|נושא=מוזיקה}}
נהוג להפסיק לשמוע מוזיקה ב[[ספירת העומר]] וב[[בין המצרים|ימי בין המצרים]], ואף בתקופת אלו ישנם המקלים לשמוע מוזיקה שקטה ועצובה.
 
==ראו גם==
* [[הרכב קאמרי]]
* [[תזמורת]]
* [[מקהלה]]
* [[אפקט מוצרט]]
* [[מוזיקה שחורה]]
*[[תולדות המוזיקה]]
*
 
==לקריאה נוספת==
* תרפיה במוסיקה ופיזיותרפיה עם בנות תסמונת רט: גישה טרנס-דיסציפלינרית / כוכבית אלפנט, מאיר לוטן  סוגיות ב[[חינוך מיוחד]] ובשיקום, 13 (2): 89-97, 1999
* נפתלי נורמן לברכט, '''אנציקלופדיה למוזיקה של המאה העשרים''', בתרגום [[שלומית קדם]], הוצאת לדורי, 1996.
* ג'ון סטנלי, '''מוזיקה קלאסית''', הוצאת שבא, 1995.
* מילטון קרוס ודוד אבן, '''אנציקלופדיה של גדולי המוזיקה ויצירותיהם''', בתרגום [[שלומית קדם]] וא. שן ארי, הוצאת לדורי.
* בארי קרנפלד, '''Grove Dictionary of Jazz''', [[הוצאת אוניברסיטת אוקספורד]].
* סטנלי סיידי וג'ון טיירל, '''Grove Dictionary of Music and Musicians''', הוצאת אוניברסיטת אוקספורד.
* [[ליאונרד ברנשטיין]], '''חדוות המוזיקה''', הוצאת [[רשפים (הוצאת ספרים)|רשפים]], 1960, תרגום [[יהואש הירשברג]]
* ליאונרד ברנשטיין, '''רבגוניותה של המוזיקה''', [[הוצאת רשפים]], 1973, תרגום [[יצחק הירשברג]] ו[[שלומית קדם|שלומית הירשברג]]
* [[יהואש הירשברג]], '''המוזיקה, המוזיקאי והמאזין''', הוצאת רשפים
* מוזיקה: האמנות המרפאה - שילוב מוזיקה בטיפולי כוויות בילדים כאמצעי להפחתת כאב וחרדה- פינצ'וק, שירה (אחות)''',האחות בישראל''', 172: 21-25, 2005 
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיספר=קטגוריה:מוזיקה|שם ויקיספר=מוזיקה|ויקימילון=מוזיקה|ויקיציטוט=מוזיקה|ויקישיתוף=Category:Music|שם ויקישיתוף=מוזיקה}}
* [http://www.allmusic.com AllMusic] - מקור מידע לגבי אמנים, אלבומים, סגנונות וזרמים במוזיקה.
* [http://www.mako.co.il/music מומה] - מקור מידע עברי העוסק במוזיקאים ולהקות.
*{{דשי|569479|האבולוציה של המוזיקה}}
* [http://www.ted.com/talks/amanda_palmer_the_art_of_asking.html אמנדה פאלמר: האמנות לבקש] – על מוזיקה חופשית. הרצאה באנגלית מאתר [http://www.ted.com/ TED] עם כתוביות בעברית {{וידאו}}
* {{הארץ|רוני גרנות|האם למוזיקה יש בסיס ביולוגי|1.2194107|19 בדצמבר 2013}}
* {{הארץ|אליזבת הלמות מרגוליס, Aeon|מקוריות? סוד הקסם של המוזיקה הוא דווקא החזרה|1.2274063|19 במרץ 2014}}
* [http://www.mako.co.il/music-Magazine/articles/Article-bfdede6908d3941006.htm הקשר האפשרי בין טעם מוזיקלי לרמת אינטליגנציה], באתר [[Mako]].
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4560241,00.html מדהים: כך מוזיקה משפיעה ישירות על המוח שלכם], אתר ynet.
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 
 
[[קטגוריה:מוזיקה|*]]
[[קטגוריה:אמנות]]
[[קטגוריה:אמנות הבמה]]
[[קטגוריה:בידור]]
לפעמים אני רעב.יש לי גרעפס
{{ללא בוט|122}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מוזיקה"