מאיר בן ברוך הלוי – הבדלי גרסאות

| תלמידיו = רבי הלל מארפורט, רבי [[יום טוב ליפמן מילהויזן]], [[מהר"ש נוישטט]], [[מהרי"ל]]

מעט מאד ידוע על תולדות חייו. נולד בעיר [[פולדא]], ועל כן מכונה לעתים "מהר"ם פולדא".{{הערה|[[משה גידמן]], '''התורה והחיים''' ג, (ורשה, תרנ"ט), עמ' 17 קובע את שנת לידתו ל-1320 לערך, אך הוא גם מקדים את שנות כהונתו בווינה ופטירתו יותר מהמקובל במחקר המאוחר.}} ככל הנראה אביו נהרג על [[קידוש השם]] ב[[גזירות ק"ט]], ועל כן מכונה דרך קבע "הקדוש רבי ברוך". נראה שהספיק בצעירותו ללמוד אצל רבי [[אלכסנדרי זוסלין הכהן]], בעל ספר "האגודה", ולאחר מכן למד אצל רבנים נוספים, שורדי הגזירות. כיהן כרבה הרשמי של [[ארפורט]] ושם למד אצלו רבי הלל 'הזקן' מארפורט. בהמשך כיהן כרבה של [[פרנקפורט]], ויתכן שלמד אצלו שם רבי [[יום טוב לפמן מילהויזן]]. בשנת [[קמ"ג]] ([[1383]]) עבר ל[[נירנברג]], אך לאחר כשנתים שב לפרנקפורט. בשנות ישיבתו השניה בפרנקפורט העלילו עליו עלילה והוא הושם במאסר. ב[[כ"ג באדר]] [[ה'קנ"ב]] ([[1392]]) שוחרר ממאסרו ועקר לוינה, שם נתמנה כראש ישיבתה לצד רבי [[אברהם קלויזנר]].{{הערה|שפיצר, "מהר"ם הלוי מוינה ופסקיו", עמ' 37–38.}} נאמר עליו כי הביא עמו לוינה את מסורת חכמי אזור הריינוס וידע את "כל שרשי דתיה ומנהגיה"{{הערה|רבי [[ישראל איסרלן]], '''[[תרומת הדשן]]''', [[s:תרומת הדשן/ב/סג|פסקים וכתבים, סי' סג]].}}, ומעבר זה מסמל את מעבר מרכז התורה מאשכנז לאוסטריה למשך הדורות הבאים.{{הערה|שלמה שפיצר, "לימוד התורה בישיבות אוסטריה במאות 14–15", '''דברי [[הקונגרס העולמי למדעי היהדות]]''' י (תשמ"ט), חטיבה ב', כרך ראשון, עמ' 137 {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23531018}}.}}

בישיבתו בווינה למדו תלמידים רבים, מהם שהשפיעו רבות על עולם התורה באשכנז בשנים שלאחר מכן, ביניהם [[מהר"ש נוישטט]] שאף ירש את מקומו בראשות ישיבת וינה. רבים מתלמידיו נהרגו בפרעות בוינה בשנת [[קפ"א]]. נראה שאף [[מהרי"ל]] הספיק ללמוד אצלו בצעירותו, אך כי עיקר תורתו קיבל מתלמידו מהר"ש.{{הערה|גידמן, התורה והחיים, ג, עמ' 17–18.}}

* שלמה שפיצר, "[https://tablet.otzar.org/he/pages/?&restore=1&t=1575237736818&pagenum=39&book=614137 מהר"ם הלוי מוינה ופסקיו]", '''[[סיני (כתב עת)|סיני]]''' פד א-ב (תשל"ט), עמ' 37–46