ארץ ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קער א וועלט (שיחה | תרומות) |
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) |
||
שורה 11:
השם המקובל בלשונות אחרות לאזור הגאוגרפי המכונה בעברית "ארץ ישראל" הוא '''פלשתינה''' (על גרסאותיו בשפות השונות). אף בעברית, השם הרשמי שנתנה [[בריטניה]] לשטח [[המנדט הבריטי]], שכלל בעיקר שטחים מארץ ישראל, היה "פַּלֶשְׂתִינָה (א"י)", וכיום בפי ה[[ערבים]] הוא מכונה "פלסטין". בפי נוצרים מקובל לכנות את הארץ גם בשם "[[הארץ המובטחת]]" ו"הארץ הקדושה" ואצל היהודים מקובל לכנותה בשם "ארץ הקודש". כינויים אלה קיימים כמעט בכל השפות שבהן מדברים נוצרים או יהודים בהתייחס לארץ ישראל.
ב[[מקרא]] מכונה ארץ ישראל בשמות רבים בהם: '''ארץ כנען'''{{הערה|[[s:בראשית מז א|בראשית, מ"ז, א']]}}, '''[[ארץ זבת חלב ודבש]]'''{{הערה|[[s:שמות ג ח|שמות ג ח]]; התיאור "זבת חלב ודבש" מופיע גם בסיפור [[שנים עשר המרגלים]].}}, '''הארץ הטובה'''
===ארץ כנען===
שורה 24:
לאחר ש[[פילוג ממלכת ישראל המאוחדת|נחלקה ממלכת ישראל המאוחדת]], עליה מלכו [[דוד]] ו[[שלמה]], לשתי מלכויות נפרדות, ציין השם "ישראל" רק את תחומי [[ממלכת ישראל|מלכות אפרים]] (הצפונית), ואילו תחומה של [[ממלכת יהודה|מלכות בית דוד]] (הדרומית) נקרא "יהודה" על שם השבט המרכזי בה. במשך הזמן, כמו למשל בתקופת [[גלות בבל]], חזר לשמש השם "ארץ ישראל" (או "הר/אדמת ישראל" וכיוצא בזה) כשם כללי לכל הארץ{{הערה|למשל: {{תנ"ך|יחזקאל|מ|ב}}.}}, בעוד שטחה ההיסטורי של ממלכת יהודה (למשל בתקופת [[שיבת ציון]]) עדיין כונה "יהודה"{{הערה|למשל: {{תנ"ך|עזרא|א|ב|ג}}; {{תנ"ך|עזרא|ב|א|ללא=ספר}}.}}.
ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]], לאחר [[הצהרת כורש]] שאִפשרה ליהודים לשוב לארץ ישראל מגלות בבל, התקיימה בארץ ישראל אוטונומיה יהודית בשם "[[יהוד מדינתא]]" (מדינת יהודה, ב[[ארמית]]), שהייתה יחידה מנהלית עצמאית, אשר הנפיקה מטבעות קטנים עם האותיות "יהֻד". ראשית ההתיישבות היהודית בארץ בימי שיבת ציון התרכזה בשטח ממלכת יהודה הקדומה, וגם מוצאם של רוב השבים מגלות בבל היה משבט יהודה, על כן כונו מחדשי ההתיישבות בארץ 'יהודים'
ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]] לא הייתה הארץ יחידה מוגדרת מבחינה מדינית-מנהלית או בתודעה של תושביה הלא-יהודים, אלא חלק בלתי נפרד בתוך גופים כוללים יותר. ב[[ספר מקבים]] מ[[תקופת החשמונאים]] נעשה שימוש רב בשם "ארץ יהודה", המתייחס לטריטוריה בה התקיים ריכוזו הגדול של היישוב היהודי בארץ ישראל, וזאת בנפרד מ"ארץ [[הגליל]]" למשל. אולם עם כינונה של [[ממלכת החשמונאים|מדינת "יהודה" החשמונאית]] והתפשטותה על פני ארץ ישראל כולה, הפך השם '''יהודה''' לשמה הרשמי של הארץ{{הערה|[[מנחם שטרן]], '''ההיסטוריה של ארץ־ישראל''', כרך שלישי: התקופה ההלניסטית ומדינת החשמונאים, חלק א, עמ' 12-11.}}. גם ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופה הרומית]] נקראה הארץ, כמו גם ממלכת [[הורדוס]] וה[[פרובינקיה יודיאה|פרובינקיה]] שהוקמה אחריה, בשם "יהודה" (ב[[לטינית]]: Iudae). לפעמים נעשתה הבחנה בין "יהודה" בדרום הארץ, לבין "הגליל" בצפון הארץ{{הערה|למשל ב{{משנה|תרומות|י|ח}}, ועוד מקומות רבים במקורות [[חז"ל]] ועוד.}}, כך שתושבי הדרום כונו "יהודים" ותושבי הצפון "גליליים"{{הערה|ראו למשל ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]], "מעשי השליחים" פרק 2, שם מכונים תלמידי ישו "בני הגליל" לעומת תושבי ירושלים המכונים "אנשי יהודה" (תרגום דעליטש).}}. אולם השם "יהודה" כשמה של הארץ כולה נותר כך עד לתחילת [[המאה ה-2]] לספירה.
| |||