העלייה מרומניה – הבדלי גרסאות

נוספו 34 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
מ (שיפור קל)
אין תקציר עריכה
לא ידוע כמה יהודים עלו מרומניה ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]], אך מסיום [[מלחמת העולם הראשונה]] ועד שנת [[1995]] עלו מרומניה כ-313,400 יהודים. מתוכם, בתקופת [[המנדט הבריטי]] יצאו מרומניה אל ארץ ישראל יותר מארבעים אלף יהודים{{הערה|1=Contribuţia evreilor din România la cultură şi civilizaţie (תרומת יהודי רומניה לתרבות ולציוויליזציה) - הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה - עמוד 98}}.
 
בצד עלייתם הפיזית ארצה של רוב [[שארית הפליטה]] של יהודי רומניה, הועברו מרומניה לישראל, במהלך השנים, גם יותר מ-3,000 [[ספר תורה|ספרי תורה]] מ[[בית כנסת|בתי הכנסת]] שהתרוקנו ממתפלליהם{{הערה|{{מעריב||2500 ספרי-תורה - מתנת ממשלת רומניה לישראל|1966/08/16|00703}}}}{{הערה|1=REALITATEA EVREIASCÃ - Nr. 268-269 (1068-1069)|שמאל=כן}}.
 
בתקופה שבין הרבע האחרון של [[המאה ה-19]] ואמצע [[המאה ה-20]], שונו גבולות רומניה כמה פעמים, לכן יש לעיתים בלבול בין זהות ארצות המוצא האזרחיות של העולים בטרם בואם לארץ. לרומניה צורפו בתום [[מלחמת העולם ה-Iהראשונה]] חבלי ארץ מ[[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] ([[בוקובינה]], [[טרנסילבניה]] ו[[באנאט]]), מן [[האימפריה הרוסית]] ([[בסרביה]]), ומ[[בולגריה]] (ה[[קדרילטר]], [[דוברוג'ה]]). מאוחר יותר נקרעו ממנה חבלים, שסופחו ל[[הונגריה]] (צפון טרנסילבניה - הושבה לרומניה בסוף מלחמת העולם השנייה), ל[[ברית המועצות]] (בסרביה וחלק מבוקובינה, שהיו ל[[רפובליקת מולדובה]]) ולבולגריה (הקדרילטר, דוברוג'ה). אשר על כןלכן ההתייחסות למוצא העולים היא לפי הסטטוס של מחוז מוצאם בעת עלייתם.
 
== העלייה מרומניה בתקופה העות'מאנית ==
המדינה הרומנית הוקמה ב-[[1859]], תוך איחוד הנסיכויות [[נסיכות מולדובה|מולדובה]] ו[[ולאכיה|וולאכיה]] תחת שליט אחד. זה, הבטיח [[אמנציפציה ליהודים]], אולם לא עמד בהבטחתו. עקב לחצם של החוגים האנטישמיים, שכללו חלקים גדולים מחוגי המשכילים, חזר בו השליט [[אלכסנדרו יואן קוזה]] מהבטחתו והציע הפעם "השתלבות מדורגת". הדחת השליט והחלפתו בנסיך מבית הוהנצולרן ממוצא גרמני, מחקה גם הבטחה זו, ונקבע בחוקה שאך ורק נוצרים זכאים לאזרחות רומנית.
 
אכזבת היהודים הביאה לחיפוש אפיקים לחיים חדשים, מחוץ לרומניה. ב-[[1873]], בקומונה (מועצה אזורית) ניקורשט (Nicoreşti) שב[[גאלאץ (מחוז)|מחוז גאלאץ]] וכן בעיירה [[טקוץ']] (Tecuci) שבאותו מחוז, קמו האגודות הראשונות של [[חיבת ציון]], שמטרתן הייתה התכוננות לעלייה לארץ ישראל{{הערה|1=Contribuţia evreilor din România la cultură şi civilizaţie (תרומת יהודי רומניה לתרבות ולציוויליזציה) - הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה - עמוד 168}}. אגודה דומה, שקמה ב[[מוינשט]], שלחה ב-[[1875]] את [[דוד שוב]] עם שני מלווים, לחפש דרכים לרכישתל[[גאולת קרקע (ציונות)|רכישת אדמות]] והתיישבות בארץ ישראל.
 
בשנים 1877–1878, שנות [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)|מלחמת רוסיה-טורקיה וכן מלחמת העצמאות של מלכות רומניה]], שרתו בצבא הרומני קרוב לאלף חיילים יהודים. ב[[קונגרס ברלין]], שנערך ב-[[1878]], הכרת המעצמות בעצמאות רומניה הותנתה במתן [[שוויון זכויות]] ל[[מיעוטים]], כשהכוונה הייתה במיוחד ליהודים. הרומנים העניקו [[אזרחות]] ל-883 חיילים יהודים שלחמו במלחמת העצמאות, אך הערימו קשיים על בקשותיהם של יהודים אחרים למתן אזרחות; בין היתר נדרש אישור הפרלמנט הרומני לכל מקרה של מתן אזרחות ליהודי. בשנים 1880–1913 הוענקה אזרחות רק ל-529 יהודים מבין עשרות אלפי המבקשים. על היהודים חסרי האזרחות הוטלו גזרות חדשות לבקרים, כולל איסור על מכירת [[משקה חריף|משקאות חריפים]], על עיסוק בהשקעות ב[[בורסה לניירות ערך|בורסה]], בסחר ובממכר [[ניירות ערך]] שהיו פרנסות יהודיות מקובלות. מצב זה ניפץ את תקוות היהודים ל[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]] ולחיי שגשוג ברומניה, והביא לחיפוש פתרונות אחרים, בהם הפתרון ה[[ציונות|ציוני]], ולגל [[הגירה]], שחלק קטן ממנו (4,000 עד 1907{{הערה|1=Contribuţia evreilor din România la cultură şi civilizaţie (תרומת יהודי רומניה לתרבות ולציוויליזציה) - הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה - עמוד 830}}) פנה לארץ ישראל. בסוף [[1881]] התקיים [[קונגרס פוקשאן]], שבו לקחו חלק נציגי אגודות [[חובבי ציון]] ברומניה שאיגדו 70,000 יהודים. מיהדות רומניה יצאו הנחשונים של [[העלייה הראשונה]] שייסדו את ראש פינה וזכרון יעקב. בין עולי רומניה היו אישים בולטים כמו בני [[משפחת אהרונסון]], [[דוד שוב]], [[מרדכי ברנשטיין (חלוץ)|מרדכי ברנשטיין]] ו[[ישראל טלר]]. 32 משפחות, מרביתן ממוינשט, הפליגו באנייה "טטיס" באוגוסט 1882 מ[[נמל גאלאץ]] לארץ ישראל (באישור [[הסולטאן העות'מאני]], אישור שלא כלל התיישבות ב[[ירושלים]]), והקימו את ראש פינה ומאוחר יותר את זכרון יעקב. עד סוף 1882 הגיעו לארץ ישראל 1,332 מתיישבים חדשים מרומניה. גם בבנייה היום יומית של היישוב העברי בארץ ישראל לקחו חלק יוצאי רומניה והבית הראשון של [[תל אביב]] נבנה על ידי [[ראובן סגל|ראובן ורבקה סגל]], מיוצאי רומניה.
משתמש אלמוני