בנג'מין הורינגולד – הבדלי גרסאות

ראשית חייו של הורניגולד אינם מתועדים, אף שלעיתים נטען שהוא נולד במחוז האנגלי נורפוק, שם מופיע שם המשפחה הורניגולד או הורנגולד. אם כי, ייתכן שהוא שירת לראשונה בספינות ים על סיפון הנמל הביתי שלהן היה קינג לין או גרייט ירמוט.<ref>{{הערה|Konstam 2006, p. 62.</ref>}} מעשי הפיראטיות המתועדים הראשונים שלו התרחשו בחורף 1713–1714, כאשר לצד עמיתיו השודדים - [[דניאל סטילוול]], [[ג'ון קוקרם]] ו[[ג'ון ווסט]] <ref>{{הערה|Fictum, David (26 July 2015). ""The Strongest Man Carries the Day," Life in New Providence, 1716-1717". Colonies, Ships, and Pirates. Retrieved 4 August 2017.</ref>}} כדי לאיים על ספינות סוחר מול החוף של פרובידנס החדשה ובירתה [[נסאו]]. שם הוא הקים את [[רפובליקת הפירטים|רפובליקת שודדי ים]]'.<ref>{{הערה|Woodard, Colin (2007). The Republic of Pirates. Harcourt, Inc. pp. 88–89</ref>}} הורניגולד עצמו הפליג על ספינה בשם מריאן.

עד שנת 1717, הורניגולד היה בפיקוד על ספינה עם שלושים תותחים שוכנתה ״הריינג'ר״, שהייתה כנראה הספינה החמושה ביותר באזור וזה איפשר לו לתפוס בקלות כלי שיט אחרים.<ref>{{הערה|Konstam 2006, p. 63.</ref>}}

סגנו של הורניגולד בתקופה זו היה אדוארד טאך, שלימים היה ידוע יותר בשם הפיראט [[שחור הזקן]]. כאשר הורניגולד קיבל את הפיקוד על הריינג'ר, הוא העביר את הפיקוד של ספינתו הקודמת לאדוארד טאך. באביב [[1717]] תפסו שניהם במבצע מהיר שלוש אוניות סוחר, האחת נשאה 120 חביות קמח לכיוון [[הוואנה]], האחרת ספינה ברמודי עם מטען [[אלכוהוליזם|אלכוהול]] והשלישית פורטוגזית שנסעה ממדירה עם מטען [[יין לבן]].<ref>{{הערה|Letter from Captain Mathew Musson to the Council of Trade and Plantations, July 5, 1717</ref><ref name}}{{הערה|שם="הערה מספר 26784060:0">|Konstam 2006, p. 64.</ref>}}

במרץ 1717 תקף הורניגולד ספינת סוחר חמושה שנשלחה לאיי בהאמה על ידי מושל [[קרוליינה הדרומית|דרום קרוליינה]] לצוד שודדי ים. הסוחר נמלט מעבר לשרטון של קאט קיי. קברניטה דיווח מאוחר יותר, שהצי של הורניגולד גדל לחמש כלי שיט, עם צוות של כ -350 שודדי ים.<ref{{הערה|שם=הערה name="מספר 26784060:0" />}} באפריל 1717 הורניגולד פעל לצד קפטן נאפין (או נאפינג), ובזז כמה אוניות ליד [[ג'מייקה]], פוארטו בלו ו[[קובה]] לפני שהפך בעצמו לנרדף על ידי ווינצ׳לסי - ספינת מלחמה בריטית. באותה העת, הורניגולד תפס רופא בשם ג'ון האוול אך שחרר אותו לבסוף בנסאו.<ref>{{הערה|Woodard, Colin (2008). The Republic of Pirates: Being the True and Surprising Story of the Caribbean Pirates and the Man Who Brought Them Down. Orlando FL: Houghton Mifflin Harcourt.</ref>}} לאחר שנפרד מקפטן נאפין ביוני או ביולי, הם הפליגו יחד באופן ספורדי עד אוקטובר 1717.<ref>{{הערה|Fictum, David (18 October 2015). "The Firsts of Blackbeard: Exploring Edward Thatch's Early Days as a Pirate". Colonies, Ships, and Pirates. Retrieved 17 July 2017.</ref>}}

למרות עליונותו הימית לכאורה, הורניגולד נזהר שלא לתקוף אוניות בריטיות, ככל הנראה כדי לשמור על מעמדו החוקי על היותו ״ [[שודדי ים|שודד]] פרטי״, שפעל בחסות החוק הבריטי, נגד אויבי אנגליה ב[[מלחמת הירושה הספרדית]].<ref>{{הערה|Konstam 2006, p. 66.</ref>}} גישה קפדנית זו לא הייתה לטעמם של סגניו, ובקיץ [[1716]] נערכה הצבעה בקרב הצוותים של הצי שלו, האם לתקוף כל כלי שיט שיבחר. הורניגולד התנגד להחלטה והוחלף כרב החובל של ״מריאן״ על ידי [[סמואל בלמי]].<ref>{{הערה|Konstam 2006, p. 67.</ref>}} הוא המשיך בפעילות הפיראטית מנסאו עד דצמבר 1717, אז הגיעה השמועה על [[חנינה]] כללית לפיראטים שהציע המלך. הורניגולד הפליג לג'מייקה עם הריינג'ר ואחת הספינות האחרות בינואר [[1718]] וקיבל חנינה מהמושל. בהמשך הפך בעצמו לצייד של ספינות הפיראטים עבור המושל החדש של איי בהאמה, וודס רוג'רס.<ref>{{הערה|Woodard, Colin (2007). The Republic of Pirates. Harcourt, Inc. pp. 231–6, 284–86</ref>}}

בשני המסמכים הללו לא רק שהפירטים קיבלו הבטחה ״לתיק נקי״, אלא שהוצע להם גם סכום כסף גדול עבור לכידת שודדי ים אחרים שאשמים בפיראטיות, רצח ובגידה נגד הוד מלכותו. ליתר דיוק, לכל קברניט שיפול בשבי, האחראי ללכידתו, יקבל 100 ליש"ט, שווה ערך ל -15,000 ליש"ט בשנת 2018, ולכל סגן הוענקה תמורה של 40 ליש"ט (6,200 ליש"ט).<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://archive.org/stream/royalproclamations12brigrich#page/176/mode/2up/search/176|הכותב=|כותרת=השוואת הערך הכספי|אתר=|תאריך=}}</ref>}} על כל חבר בספינת פיראטים הוכרז פרס מנקודה זו ואילך.

המושל רוג'רס נעתר לבקשתו של הורניגולד לחנינה, אך הוא הזמין אותו לסייע בתפיסת שודדי הים האחרים, בהם סגנו לשעבר טאך - שחור הזקן. הורניגולד אמור היה לבלות את החודשים הבאים בשייט בבהאמה בתפיסת מקורביו לשעבר. הוא עקב אחריהם אך לא הצליח לתפוס את [[צ'ארלס ויין]], ותפס במקום זאת את מקורבו של ויין, [[ניקולס וודול]] <ref>{{הערה|Johnson, Charles (1724). The history of the pyrates: containing the lives of Captain Mission. Captain Bowen. Captain Kidd ... and their several crews. London: T. Woodward. Retrieved 26 July 2017.</ref>}} ואחריו תפס את ג'ון אוגר, ששניהם קיבלו את אותה חנינה כמו הורניגולד, אך מאוחר יותר חזרו לעסוק בפיראטיות. בדצמבר 1718 כתב המושל רוג'רס ל[[מועצת המסחר בלונדו]]<nowiki/>ן (שהייתה האחראית על האזור) שהוא משבח את מאמציו של הורניגולד לתקן את המוניטין שלו כפיראט על ידי תפיסת בעלי בריתו לשעבר.<ref>{{הערה|Konstam 2006, p. 228.</ref>}}

<ref>{{הערה|Charles Johnson (1724), A General History of the Robberies and Murders of the Most Notorious Pyrates, Archived July 3, 2009, at the Wayback Machine</ref><ref>}}{{הערה|Konstam 2006, p. 231.</ref>}}