מדיאה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אהרון שבתאי ==> אהרן שבתאי
אין תקציר עריכה
שורה 9:
דמותה של מדיאה מופיעה בכמה מקורות יוונים ורומיים. המתמקדים, בחלקם, בסיפור [[גיזת הזהב]]. אחד מן המקורות הללו הוא ספרו של [[אפולוניוס מרודוס]], [[ארגונאוטיקה]] (Argonautica) מן המאה השלישית לפנה"ס. בספר, המבוסס כנראה על מיתוסים קדומים, מוצג מיתוס מסעו של [[יאסון (מיתולוגיה)|יאסון]], מנהיג [[הארגונאוטים]] בחיפושו אחר [[גיזת הזהב]]. בחיבור מבקשת [[הרה]] מ[[אפרודיטה]] או מ[[ארוס]] לגרום למדיאה להתאהב ביאסון. מדיאה המאוהבת, מסיעת לו להשיג את גיזת הזהב על ידי בגידה באביה ועוזרת לו לברוח על ידי רציחת אחיה אבסיריטוס (Absyrtus).
 
בספר '[[מטמורפוזות]]' מאת ה[[משורר]] [[רומא|הרומי]] [[אובידיוס]], מופיעה מדיאה כקוסמת העוזרת ל[[יאסון (מיתולוגיה)|יאסון]] להשיג את גיזת הזהב. לאחר שמדיאה ויאסון חוזרים ל[[תסאליה]], מדיאה מחדשת את נעוריו של [[איסון]] (אביו של יאסון) על ידי דקירתו בחרב הטבולה בשיקוי קסום. היא מבטיחה ל[[פליאס]], שגזל את כיסאו של איסון (והבטיח את המלכות למי שיביא את גיזת הזהב), כי תרקח בעבורו שיקוי דומה, אולם למעשה היא גורמת לבנותיו של פליאס להורגו כשהן דוקרות אותו בחרב הטבולה בשיקוי דמה.
 
במחזה "[[מדיאה (מחזה)|מדיאה]]" של [[אוריפידס]], אשר הוצג לראשונה בשנת 431 לפנה"ס, נוטש יאסון את מדיאה לטובת נסיכת [[קורינתוס (עיר)|קורינתוס]]. מדיאה אחוזת הקנאה מחליטה לנקום ביאסון ושולחת לכלתו החדשה שמלה מורעלת הגורמת למותה ולמות אביה. לאחר מכן היא רוצחת את ילדיהם המשותפים ונמלטת באמצעות מרכבה מעופפת.