הנפשה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
שורה 8:
המצאת ההנפשה החלה עוד לפני המצאת הקולנוע. בני האדם, כנראה ניסו לשרטט תנועה עוד ב[[התקופה הפלאוליתית|תקופה הפלאוליתית]]. [[תיאטרון צלליות]] ו[[פנס קסם|פנס הקסם]] הציעו לקהל הרחב מופעים בעלי תמונות זזות אשר הופעלו על ידי בני אדם, בין בידיהם ובין בעזרת מכשירים.
 
ב[[שהר-י סוח'תה]], אשר באיראן, נמצאה קערה בת 5,200 שנים. על הקערה, היו חמש תמונות עוקבות, אשר נראה שמטרתן הייתה לדמות עז המנסה לתפוס עלים מעץ.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.thevisuallinguist.com/2006/02/burnt-city-animation-vl.html|כותרת=Burnt City animation VL|תאריך_וידוא=2019-09-15}}</ref>}} בשנת 1833, ה[[פנקיסטיסקופ]] השתמש בעקרונות של ה[[סטרובוסקופ]] כדי ליצור את האשליה של ההנפשה המודרנית, מה שהיווה את הבסיס ל[[זואיטרופ]] (1866), לספר האנימציה (1868), ל[[פרקסינוסקופ]] (1877) ול[[קולנוע]].
 
[[אמיל ריינו]], "אבי ההנפשה", אשר המציא את הפרקיסינוסקופ, שכלל ושיפר את המצאתו כך שתתאפשר הקרנת סרטים לקהל. סדרת סרטיו הראשונה שהקרין פומבית קרא ריינו "[[פנטומימה קורנת]]", שם כלל שלושה מסרטיו: "בירה טובה", "הליצן וכלביו" ו-"פיירו המסכן". הקרנה זו, שנערכה ב-[[28 באוקטובר]] [[1892]] ב[[מוזיאון גרוון]] ב[[פריז]], הייתה ההקרנה הראשונה בהיסטוריה של סרטים מצוירים ועל כן מצוינת כ[[יום ההנפשה הבינלאומי]] מדי שנה. סדרות סרטי הפנטומימה הקורנת של ריינו כללו כל אחת בין 300 ל-700 [[שוט (קולנוע)|פריימים]], ואורך כל סרט היה עד 10 ל-15 דקות. מוזיקת פסנתר, שירים ודיאלוגים בוצעו בצורה חיה, לעיתים האפקטים הקוליים סונכרנו [[אלקטרומגנטיות|אלקטרומגנטית]].
שורה 16:
לאחר התבוססותו של [[מדיום דיגיטלי|מדיום]] הקולנוע, החלו מספר יצרנים של צעצועים אופטיים לשלב בין פנסי הקסם ובין מקרני הקולנוע. אותם מכשירים נועדו לשעשוע ביתי (ולא להקרנה להמונים), והם כללו סרטי אנימציה קצרים בעלי תנועות פשוטות שחזרו על עצמן בלופ. בתחילה אותם סרטונים היו בצבעי שחור ולבן, אך בשנת 1902 החלו גם בייצור של סרטונים צבעוניים.
 
[[ג'יי סטיוארט בלאקטון|ג'יי סטיוארט בלקטון]], במאי אמריקני-בריטי בשנת 1900, יוצר סרטון אשר נחשב לסרט הראשון עם חלקי אנימציה שהוקלט על סרט פילם: "[[:en:The_Enchanted_Drawing|''The Enchanted Drawin'']]" (הציור המכושף), הסרטון משלב חלקים מצולמים בשילוב אנימציה בסיסית. נחשב בעקבות כך לאבי האנימציה האמריקנית. בשנת [[1906]], מוציא בלאקטון סרט נוסף: "[[:en:Humorous_Phases_of_Funny_Faces|''Humorous Phases of Funny Faces'']]", סרט זה מיוחס על ידי היסטוריונים כסרט האנימציה הראשון אשר הוקלט על גבי פילם.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=Animation : the whole story|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/52783139|מו"ל=Allworth Press|שנת הוצאה=2003|מקום הוצאה=New York|oclc=52783139|מהדורה=Rev. ed|מחבר=Beckerman, Howard.}}</ref>}} בשנת [[1908]], מוציא הקריקטוריסט הצרפתי אמיל קול את הסרט "[[:en:Fantasmagorie_(1908_film)|''Fantasmagorie'']]", הסרט הוא מן הדוגמאות הראשונות ל[[הנפשה מסורתית]] (אשר מצוירת ביד) ונחשב לראשון הסרטים המצוירים.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=Animation : the whole story|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/52783139|מו"ל=Allworth Press|שנת הוצאה=2003|מקום הוצאה=New York|oclc=52783139|מהדורה=Rev. ed|מחבר=Beckerman, Howard.}}</ref>}}
 
סרט האנימציה הראשון נוצר על ידי [[וינזור מקיי]], [[קריקטוריסט]] ו[[צייר]] שהחל את דרכו בציורי רחוב ב-[[1903]]. למקיי היה חזון ליצור "תמונות זזות" ובתחילת שנות ה-40 לחייו טען שהוא "האדם הראשון שיכול לייצר אנימציה". ב-[[1904]] יצר את הקומיקס "ליטל נמו" (פורסם עד 1915) ובעקבות הצלחת הקומיקס ליטל נמו, החליט מקיי ליצור סרט מונפש שמבוסס על רצועת הקומיקס. הסרט - [[ליטל נמו]] - יוצא בשנת [[1911]].