הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 28:
|מפה={{מממו|כיוון כתב=ימינה|שם=הגימנסיה הריאלית/העברית בקובנה|אנכי=11|סטייה אנכית=-2}}
}}
'''הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה''' (בשעתה נקראה: '''הגימנסיון הריאלי העברי בקאוּנָס''' או '''הריאל-גימנסיון העברי'''; בהמשך: '''הגמנסיון העברי הפרטי הראשון בקאונס'''; ב[[ליטאית]]: '''Kauno žydų realinė gimnazija''', ומאוחר יותר – '''Kauno žydų I gimnazija'''; בשנותיה הראשונות נקראה '''גימנסיית קרליבך''', '''Carlebach-Gymnasium''', על שם מייסדה, וגם '''גימנסיה ריאלית יהודית''', '''.Jüdisches Realgymnasium I.E'''{{הערה|הקיצור '''I.E.''' פירושו "im Entstehen", קרי בתרגום מ[[גרמנית]] "בהתפתחות" או "בהתהוות", ראו: לאה אלכסנדרוב, '''תולדות הגימנסיות העבריות בקובנה בין שתי מלחמות העולם (1918–1940)''', עבודת גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן – בית הספר לחינוך, תשמ"ג, עמ' 114.}} ב[[גרמנית]]) הייתה ה[[גימנסיה]] ה[[עברית]] הראשונה שפעלה במערכת החינוך היהודית של העיר [[קובנה]] (Kaunas) שבליטא. הגימנסיה נוסדה על ידי הרב ד"ר [[יוסף צבי קרליבך]] בדצמבר [[1915]] בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], כשקובנה הייתה תחת [[כיבוש]] [[הקיסרות הגרמנית]]. לאחר המלחמה הייתה קובנה ל"[[בירתהלבירתה הזמנית של ליטא|בירתה הזמנית]]" של [[ליטא בין שתי מלחמות העולם|הרפובליקה הליטאית הראשונה]] ו[[עיר בירה|בירתה]] [[דה פקטו|בפועל]] – עד לכיבוש ליטא ו[[סיפוח]]ה ל[[ברית המועצות]] בקיץ [[1940]], ב[[מלחמת העולם השנייה]].{{הערה|באוקטובר [[1939]] הוחזרה [[וילנה]] זמנית לידי ליטא על ידי הסובייטים, אך קובנה נותרה הבירה בפועל למשך כשמונה חודשים נוספים, עד שנכבשה ליטא סופית וסופחה לברית המועצות.}}
מ-[[1922]] ועד לסגירתה ב-[[1940]] נוהלה הגימנסיה על ידי ד"ר [[צמח פלדשטיין]].
 
שורה 306:
|
|-
| יצחק מֶריאָש (מאריאש)
| מתמטיקה
| (1882{{הערה|שם=רשימת מורים, אצל גורדין לויתן}}–1939), לדברי עמיתו [[מרדכי אלישיב|מרדכי אלישיב (פרידמן)]], "למד ושנה הרבה. מתמטיקאי מזהיר, אך מפוזר מאוד. היה אהוב על תלמידיו ואוהב כל אדם. מסור לתרבות העברית ולשפתה".{{הערה|שם=אלישיב (פרידמן), יד לחברים, 324}} אשתו נפטרה ב-1936, וב-1939 נפטר גם הוא בקובנה ממחלת לב.{{ש}} היה אב לשלושה. בתו חביבה (חיה) ליברמן עלתה לארץ ישראל. עם הכיבוש הנאצי בקיץ 1941 נמלטו שני בניו לברית המועצות. בנו שלמה (מוֹנְיה) התגייס לצבא האדום, ועם התקדמות הצבא מערבה ב-1944 ערק והיגר לארצות הברית, שם נפטר. בנו נחום (נוֹנְיה) נרדף על ידי הקומוניסטים, ולבסוף מצא את מותו ב[[הרי הקרפטים]].