פדופיליה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפת הדף בתוכן "קקי קטגוריה:פאראפיליה קטגוריה:משפט פלילי" תגיות: חשד למילים בעייתיות החלפה עריכה חזותית |
מ שוחזר מעריכות של 2A00:A040:180:AB07:C854:17D2:A5A7:E955 (שיחה) לעריכה האחרונה של 46.120.113.122 |
||
שורה 1:
{{מחלה
|שם=
|תמונה=[[קובץ:Martin Van Maele - La Grande Danse macabre des vifs - 13.jpg|250px]]
|כיתוב=איור מעשה ידי [[מרטין ואן מאלה]] משנת 1905
|שם בלועזית=Pedophilia
|תחום=[[פסיכיאטריה]]
|InfoMed=
|ICD10={{ICD10|F|65|4|f|60}}
|ICDO=
|OMIM=
|DiseasesDB=
|MedlinePlus=
|eMedicine=
|DSM-5=302.2
|Mesh={{Mesh|זיהוי=D010378}}
}}
'''פֶּדוֹפִילְיָה''' (ב[[אנגלית]]: '''Pedophilia'''), מחלה בהגדרתה ה[[רפואה|רפואית]]-[[פסיכולוגיה|פסיכולוגית]], היא [[פאראפיליה]] (הפרעה ב[[עוררות מינית]]) אצל מבוגרים ובני נוער, המתאפיינת ב[[משיכה מינית]] עיקרית או בלעדית ל[[ילד]]ים (גילאי 13 ומטה). פדופיליה מוגדרת כ[[הפרעה נפשית]] על ידי הספרות האבחונית ([[DSM|DSM IV]] וה-[[ICD|ICD-10]]). אדם בעל משיכה כזאת נקרא "פדופיל"{{הערה|1=[http://mhamic.org/sources/okami&goldberg.htm Personality Correlates of Pedophilia: Are They Reliable Indicators?]. : Department of Psychology, University of California, Los Angeles.}}.
[[המשפט בישראל|החוק]] ב[[ישראל]], בדומה למדינות אחרות, אינו עוסק במושג "פדופיליה", אלא מטיל [[עונש]] על קיום [[יחסי מין|פעולה מינית]] עם [[קטין]] מתחת ל[[גיל ההסכמה]].
==מאפייני הגדרה==
[[אטימולוגיה|מקור המילה]] ב[[יוונית]]: (παιδοφιλία (paidophilia):{{כ}} (παις (pais, "ילד") ו-φιλία{{כ}} (philia, "[[אהבה]], חברות"). המילה נטבעה על ידי [[משורר]]ים [[יוון העתיקה|יוונים]] כ[[מילה נרדפת]] ל[[פדרסטיה]],(paiderastia\pederasty){{הערה|1=1.Liddell, H.G., and Scott, Robert (1959). Intermediate Greek-English Lexicon. {{ISBN|0-19-910206-6}}. }} – מערכת יחסים מינית בין [[גבר]]ים לנערים. המילה נטבעה שנית ב-[[1886]] על ידי ה[[פסיכיאטר]] וה[[סקסולוג]] [[ריכארד פון קראפט-אבינג]] (von Krafft-Ebing) מהארגון הפסיכולוגי ב[[וינה|ווינה]] בספרו "[[פסיכופתיה סקסואלית]]" (''Psychopathia Sexualis''){{הערה|1.Krafft-Ebing, Richard von (1886). ''Psychopathia Sexualis''. English translation: {{ISBN|1-55970-425-X}}.}}, שבו נתן את המאפיינים הבאים:
* המשיכה המינית היא כלפי ילדים מתחת לגיל ה[[התבגרות]] או בתחילתו.
* המשיכה המינית כלפי ילדים היא המשיכה העיקרית שחש האדם, כלומר הוא נמשך בעיקר או רק לילדים.
* המשיכה המינית נשארת יציבה לאורך זמן.
מכיוון שהגדרה זו טומנת בחובה הרבה מאוד מתבגרים וילדים מתחת לגיל ההתבגרות, שכן משיכה מינית לילדים ונוער שכיחה הרבה יותר בגיל הילדות והנערות, יש להבחין ולומר שההגדרה תחול בדרך כלל על אדם בגיל 16 ומעלה הנמשך לילד הקטן ממנו בחמש שנים לפחות.
מבוגרים הנמשכים לילדים חולקו על ידי קראפט לשלוש קטגוריות:
# פדופילים
# [[סרוגייט]] (כלומר, הילד משמש כאובייקט אשר מחליף [[אובייקט מיני]] בוגר יותר שאיננו זמין)
# [[סאדיזם|סאדיסטים]]
חוקרים אחרים פירשו את החלוקה בצורה מעט שונה:
# העדפתיים / מובנים / מקובעים – כלומר – טיפוסים פדופילים
# מנצלי הזדמנויות / רקע נסיבתי מסוים / רגרסיה / [[גילוי עריות|עריות]]
# סאדיסטים
המודל התלת-פאזי הזה, כמו גם השוני המהותי המנטלי והתנהגותי בין שלושת הטיפוסים השונים נחקר אמפירית (בין היתר) על ידי:
Kinsey; Howells 1981; Abel, Mittleman & Becker 1985; Knight et al. 1985; Brongersma 1990; McConaghy 1993; Ward et al. 1995; Hoffmann 1996; Seikowski 1999
. הפניות בהתאמה:{{הערה|שם=Howells|1=1.Howells, K. (1981). "Adult sexual interest in children: Considerations relevant to theories of aetiology," Adult sexual interest in children, 55-94. }}{{הערה|1=1.Abel, G. G., Mittleman, M. S., & Becker, J. V. (1985). "Sex offenders: Results of assessment and recommendations for treatment." In M. H. Ben-Aron, S. J. Hucker, & C. D. Webster (Eds.), Clinical criminology: The assessment and treatment of criminal behavior (pp. 207-220). Toronto, Canada: M & M Graphics. }}{{הערה|1=1.Knight, R.; Rosenberg, R.; Schneider, B. (1985). "Classification of sex offenders: Perspectives, methods, and validation" In A. W. Burgess (Ed.) Rape and sexual assault: A research handbook (pp. 222-293). New York: Garland. }}{{הערה|1=1.Edward Brongersma (1990): [http://www.ipce.info/library_3/files/brong_90_frm.htm "Boy-Lovers and Their Influence on Boys: Distorted Research and Anecdotal Observations"] In Journal of Homosexuality 20 - 1/2 }}{{הערה|1=1.McConaghy, Nathaniel (1993). "Sexual Behaviour: Problems and Management", 312, New York: Plenum }}{{הערה|1=1.Ward, T., Hudson, S. M., Marshall, W. L., & Siegert, R. J. (1995). "Attachment style and intimacy deficits in sexual offenders: A theoretical framework." In Sexual Abuse: A Journal of Research and Treatment, 7, 317-334. }}{{הערה|1=1.Hoffmann, R. (1996). "Die Lebenswelt des Pädophilen: Rahmen, Rituale und Dramaturgie der pädophilen Begegnung" (Paedophile conduct: Context, rituals, and choreography of paedophile contacts). Opladen: Westdeutscher Verlag (German) }}{{הערה|1=1.Seikowski, K. (1999). "Pädophilie: Definition, Abgrenzung und Entwicklungsbedingungen" ([http://www.itp-arcados.net/sonder/leipzig/vortrag.leipzig1999se.html "Paedophilia: Definition, distinguishing features, and aetiology"]) In Sexualmedizin 21, pp. 327-332 (German) }}).
השימוש במונח "פדופיל" נפוץ כיום כדי לכלול בתוכו את כל סוגי עברייני המין כלפי ילדים, אף על פי שהדבר אינו [[עולה בקנה אחד]] ואף סותר לעיתים את ההגדרה האבחונית הרפואית-פסיכולוגית. יש החולקים על השימוש הנרחב מדי בהגדרה{{הערה|1=1.Edwards, M. (1997) "Treatment for Paedophiles; Treatment for Sex Offenders." Paedophile Policy and Prevention, Australian Institute of Criminology Research and Public Policy Series (12), 74-75. }}{{הערה|1=1.Underwager, Ralph and Wakefield, Hollida (1995). "[http://www.ipt-forensics.com/library/special_problems.htm Special Problems with Sexual Abuse Cases]: [http://www.ipt-forensics.com/library/special_problems12.htm Assessment of the Accused Adult]." In J. Ziskin (Ed.) Coping With Psychiatric and Psychological Testimony (Fifth Edition). Los Angeles: Law and Psychology Press. pp. 1315-1370. {{ISBN|1-879689-07-3}} }}{{הערה|1=1.Feierman, J. (1990). "Introduction" and "A Biosocial Overview," Pedophilia: Biosocial Dimensions, 1-68. }}. מכל מקום, כמה חוקרים, כמו האוורד א' ברבארי{{הערה|שם=barbaree|1=1.Barbaree, H. E., and Seto, M. C. (1997). Pedophilia: Assessment and Treatment. Sexual Deviance: Theory, Assessment, and Treatment. 175-193. }} (Barbaree) אישרו את השימוש בפעולות כקריטריון יחיד ל[[אבחון]] פדופיליה (כלומר – המעשה בפועל הוא שקובע האם האדם עונה להגדרה פדופיל או לא) כאמצעי של פישוט טקסונומי, ונזפו ב[[האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה|אגודה האמריקנית לפסיכולוגיה]] (APA) על הסטנדרטים ה"לא מספקים" שלה. ניצול מיני של ילדים, בין אם המנצל הוא פדופיל על פי ההגדרה הפסיכולוגית או לא, נחשב ללא חוקי ברוב אזורי השיפוט.
מספר פסיכולוגים{{הערה|1=1.Musk, H., and Swetz, A. (1997). "Pedophilia in the correctional system," Corrections Today, 59(5), 24–28. "Pedophilia is a sexual orientation characterized by sexual attraction to children." }}{{הערה|1=1.Jones, G. (1990). "The Study of Intergenerational Intimacy in North America: Beyond Politics and Pedophilia," Journal of Homosexuality, 20(1-2), 288. "Intergenerational attraction on the part of some adults could constitute a lifestyle 'orientation', rather than a pathological maladjustment." }}, בהם ד"ר פרד ס' ברלין (מייסד המרפאה להפרעות מיניות בבית החולים ג'ונס הופקינס), טענו כי משיכה מינית לילדים היא [[אוריינטציה מינית]] בפני עצמה{{הערה|שם=edwards|1=1.Edwards, Douglas J. (2004). [http://archives.behavioral.net/Past_Issues.htm?ID=3253 Mental Health's Cold Shoulder Treatment of Pedophilia] in Behavioral Health Management, May-June. }}{{הערה|1=1.Berlin, Fred (2000). "Treatments to Change Sexual Orientation," American Journal of Psychiatry, Vol 157. }}. באחד ממאמריו טוען ברלין כי "סביר כי אף אחד לא יבחר מרצון להמשך מינית לילדים; אנשים בעלי משיכה שכזאת לא בחרו בכך כפי שאף אחד מאיתנו לא בחר להיות [[הטרוסקסואל]] או [[הומוסקסואל]] כשהיה ילד"{{הערה|1=1.Fred S. Berlin, M.D., Ph.D. (December 2002). [http://www.paraphilias.com/publications/pdfs/Peer Comment.pdf "Peer Commentaries on Green (2002) and Schmidt (2002) - Pedophilia: When Is a Difference a Disorder?"]. Archives of Sexual Behavior 31 (6). }}. ברלין גם כן מגן על סיווג פדופיליה כמחלת נפש, עם זאת, בקבעו כי "בחברתנו, להיות בעל העדפה מינית פדופילית עלול לגרום לקשיים פסיכולוגיים וגם לליקויים"{{הערה|1=1.Fred S. Berlin, M.D., Ph.D. (December 2002). "Peer Commentaries on Green (2002) and Schmidt (2002) - Pedophilia: When Is a Difference a Disorder?". Archives of Sexual Behavior 31 (6).}}.
דן מרקוסן (Dan Markussen), דובר האיחוד הפדופילי הדני (Danish Pedophile Association) גרס כי "אוריינטציה מינית מוגדרת כמשיכה לכל החיים, ופדופיליה היא אכן כזאת"{{הערה|1=a b Flanagan, Russ (2004). "[http://www.nj.com/specialprojects/expresstimes/index.ssf?/news/expresstimes/stories/molesters1_otherside.html "I'm tired of being forced into the shadows by society,"] The Express-Times, 22 February. }}.
==גורמים==
הגורם או הגורמים לפדופיליה אינם מובנים דיים. הפסיכולוג הגרמני מיכאל גריזמר (Michael Griesemer) פיתח תאוריה{{הערה|1=[http://www.itp-arcados.net/griesemer/pedophilia.erotica.htm ITP - Integrated theory on the causation of pedophilia erotica] }} שלפיה פדופילים החסירו את מעבר העניין המיני מבני זוג טרום-בוגרים ל[[בגרות מינית|בוגרים מינית]] (sex-dimorphic maturation of the frontal brain), המתרחש בדרך כלל בתחילת [[התבגרות מינית|ההתבגרות המינית]]. ה[[סקסולוגיה|סקסולוג]] ה[[אמריקאי]] הידוע [[ג'ון מוני]] (John Money) הבחין בין פדופיליה חיבתית לסדיסטית. הוא האמין שפדופיליה חיבתית נגרמה מאהבה הורית עודפת שהפכה לארוטית{{הערה|1=Interview: John Money. PAIDIKA: The Journal of Paedophilia, Spring 1991, vol. 2, no. 3, p. 5}}.
יש סימנים המצביעים כי קיימת העברה משפחתית{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=6470698&dopt=AbstractPlus Is there familial transmission of pedophilia?] [J Nerv Ment Dis. 1984] - PubMed Result }}, אולם לא ברור אם הגורם המעורב הוא [[גן (ביולוגיה)|גנטי]] או נרכש. אין הוכחות שגורמים אחרים כמו אי-תקינות [[טסטוסטרון|בהורמוני המין הזכריים]] או ה[[נוירוטרנסמיטר]] [[סרוטונין]] מהווים גורם בהתפתחות פאראפיליות כמו פדופיליה. היסטוריה של [[התעללות מינית]] בילדות היא גורם אפשרי נוסף בהתפתחות פדופיליה, אך גם כיוון זה לא הוכח{{הערה|1=[http://psychologytoday.com/conditions/pedophilia.html Psychology Today's Diagnosis Dictionary: Pedophilia]}}.
==תדירות התופעה==
תדירות התופעה איננה ידועה במדויק; יש הגורסים כי כרבע מכל הגברים חשים משיכה מינית ברמה כזו או אחרת בהקשר של ילדים או ילדות.{{הערה|1=1.Freund, K. and Costell, R. (1970). "The structure of erotic preference in the nondeviant male." Behaviour Research & Therapy 8 (1), 15-20.
Quinsey, V. L. et al. (1975). "Penile circumference, skin conductance, and ranking responses of child molesters and 'normals' to sexual and nonsexual visual stimuli." Behavior Therapy. 6, 213-219. }} מחקר אחד מצא שאנשי מקצוע לא דיווחו על כ-40% מכלל מקרי הניצול המיני של ילדים שבהם נתקלו{{הערה|1=1.Keuhnle, K., Assessing Allegations of Child Sexual Abuse, Professional Resources Press, Sarastota, FL, 1996. }}. לאורך ההיסטוריה, קשרים מיניים בין ילדים בגילאי טרום-בגרות ומבוגרים היו יחסית רווחים ומקובלים במקומות רבים, כולל בארצות הברית וב[[בריטניה]], שם גיל ההסכמה על-פי החוק נע באופן טיפוסי מגיל שבע עד 12 שנים עד [[פן דה סייקל|סוף המאה ה-19]]{{הערה|1=1.[http://www2.hu-berlin.de/sexology/BIB/pedophilia.htm#1 Is Pedophilia a Mental Disorder?] }}{{הערה|1=1.[http://listlva.lib.va.us/cgi-bin/wa.exe?A2=ind0703&L=VA-HIST&P=47352 LISTSERV 15.0 - VA-HIST Archives] }}.
למרות הדעה הרווחת כי מספר הנשים המתעללות הוא נמוך מאוד, ממחקר שנערך במכון "לוסי פיית'פול" שבבריטניה עלה כי כ-20% מהפדופילים בממלכה הם נשים; במאגר הנתונים שמאגד את [[עבירת מין|עברייני המין]] בילדים בבריטניה יש 32 אלף שמות, אולם החוקרים טוענים שמספר הפדופילים האמיתי, ובהתאמה מספר הפדופיליות, גדול פי עשרה{{הערה|{{ynet|ynet|מחקר בבריטניה: כ-20% מהפדופילים - נשים|3785014|4 באוקטובר 2009}}}}. אחת הסיבות לקושי בחשיפתן של נשים פדופיליות הוא מיעוט התלונות של בנים קטינים על תקיפות מיניות של נשים יחסית לגישה הגבוהה שלהן לבנים אלו במסגרות החברתיות המקובלות (למשל מורות בבתי ספר), והנטייה החברתית להקל בהשלכותיהם השליליות של יחסי מין בין נשים לבין בנים קטינים{{הערה|Lisa J. Cohen & Igor Galynker, 2009, [http://www.psychiatrictimes.com/display/article/10168/1420331 Psychopathology and Personality Traits of Pedophiles], Psychiatric Times}}{{הערה|[http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,L-10682-73106,00.html האם כל הגברים פדופילים], סרט תיעודי על פדופיליה, באתר HOT; דקה 32:44}}.
==שכיחות בקרב עברייני מין==
[[עבריין מין]] כלפי ילד/ה נתפס לרוב כפדופיל, אולם ייתכנו גם גורמים אחרים שהובילו לפשע{{הערה|שם=barbaree}} (כמו [[דחק|מתח]], בעיות בנישואים, או אי-זמינות של אובייקט בוגר){{הערה|שם=Howells}}, כפי ש[[אונס]] בקרב אנשים בוגרים יכול להתקיים ללא גורם או [[דחף (פסיכולוגיה)|דחף]] מיניים. פגיעה מינית בילדים כשלעצמה אינה יכולה להצביע בבירור על כך שהתוקף הוא פדופיל; אולם ללא קשר לכוונת העבריין, כל פעולה מינית עם ילדים, מכל סוג שהיא, עונה על ההגדרה של פדופיל על ידי ה-DSM, בתנאי והיא מתקיימת באופן תדיר למשך תקופה של חצי שנה ויותר.{{ש}}
מחקרים מראים כי רוב עברייני המין כלפי ילדים לא חושקים מינית בילדים כהעדפה מינית עיקרית{{הערה|1=1.Lanning, Kenneth (2001). [http://www.missingkids.com/en_US/publications/NC70.pdf Child Molesters: A Behavioral Analysis] (Third Edition). National Center for Missing & Exploited Children. }}. בשני מחקרים שונים שנועדו לבחון העדפה מינית נמצא כי "30% מעברייני המין (כלפי ילדים) לא הראו העדפה מינית כלפי ילדים במידה שניתן להתייחס אליה"{{הערה|1=1.Wogan, Michael (2002). [http://crab.rutgers.edu/~mwogan/eyemovement.htm]Wogan, Michael (2002) }}.
ה[[סוציולוג]] פרופ' רודיגר לאוטמן (Lautmann) טוען בספרו על פדופיליה כי "בספר זה אני בוחן אך ורק את אלה מהטיפוס הראשון (הפדופילים האמתיים אשר יש להם עניין אמיתי בקשר חברתי עם ילדים, כולל ממד מיני), אשר מהווים בערך כחמישה אחוזים מכלל הגברים הפדו-סקסואליים הפעילים."{{הערה|1=1.Rüdiger Lautmann [http://www.shfri.net/trans/lautmann/lautmann.htm] Rüdiger Lautmann }}
[[סקר]] שנערך על [[גילוי עריות]] בין אבות לבנותיהן מצא כי רוב האבות שפגעו מינית בילדיהם עונים על ההגדרה לטיפוס השני, כלומר – מנצלי הזדמנויות (כאלה שאין להם אובייקט מיני אחר זמין) ולא פדופילים{{הערה|1=1.Quinsey, V. L. (1977). "The assessment and treatment of child molesters: A review." Canadian Psychological Review. 18, 204-220. }}.
כפי שצוין על ידי אבל, מיטלמן ובקר{{הערה|1=Abel, G. G., Mittleman, M. S., & Becker, J. V. (1985). "Sex offenders: Results of assessment and recommendations for treatment." In M. H. Ben-Aron, S. J. Hucker, & C. D. Webster (Eds.), Clinical criminology: The assessment and treatment of criminal behavior (pp. 207-220). Toronto, Canada: M & M Graphics.}} (Abel, Mittleman, and Becker. 1985) ועל ידי וורד ושותפיו (Ward et al. 1995) ישנה הבחנה גבוהה בין התכונות של הטיפוסים השונים (בהתמקדות על השניים הראשונים). מנצלי הזדמנויות נוהגים לפגוע בזמנים של לחץ אישי; יש להם סגנונות תקיפה רבים ושונים; יש להם קורבנות מעטים, בדרך כלל מהמשפחה; ויש להם משיכה עיקרית למבוגרים. פוגעים פדופילים, לעומת זאת, בדרך כלל מתחילים לפגוע בגיל צעיר יחסית; יש להם מספר קורבנות גדול שבעיקרם הם מחוץ למשפחה; בעלי דחף פנימי לפגוע מינית; ובעלי [[אמונה|אמונות]] או [[ערך (אתיקה)|ערכים]] ומחשבות שנותנים תוקף והיתר לפגיעה ולסגנון חיים של עבריין מין.
נעשו ניסיונות להשתמש בשיטות ליצירת [[פרופילאות פלילית|פרופיל]] [[פושע|עברייני]] (criminal profiling) כדי לזהות פדופילים, אולם שיטות אלו ספגו ביקורת קשה כיוון שתוצאותיהם עמדו בסתירה לממצאים ועובדות מהשטח{{הערה|1=1.Campbell, Terence W., The Reliability and Validity of Gardner's Indicators of Pedophilia. Issues in Child Abuse Accusations (5), online at http://www.ipt-forensics.com/journal/volume5/j5_3_4.htm }}.
==טיפול==
פותחו מספר טיפולים אפשריים ושיטות לטיפול בפדופיליה.
רבים מגדירים את הפדופיליה כבעלת [[התנגדות (פסיכולוגיה)|התנגדות]] גבוהה ביותר לטיפול פסיכולוגי{{הערה|1=1.Crawford, David (1981). "Treatment approaches with pedophiles." Adult sexual interest in children. 181-217. }}, ופסלו את רוב ה[[תרפיה רפראטיבית|טיפולים הרפראטיביים]]{{דרוש מקור}} בטענה שהם אינם יעילים. אחרים, כמו ד"ר פרד ברלין, טענו ש"ניתן לטפל בפדופיליה בהצלחה אם הקהילה הרפואית תעניק לנושא תשומת לב רבה יותר"{{הערה|שם=edwards}}. דיווחים על הצלחות בקרב טיפולים רפארטיביים מעטים מאוד.
==== טיפול רפואי ====
תרופות [[אנדרוגן|אנטי-אדרוגניות]] כמו [[דפו פרוברה]] (Depo Provera) עשויות לשמש כדי להפחית את כמות הטסטוסטרון (מה שנקרא "[[סירוס כימי]]"), לעיתים בנוסף לטיפול לא רפואי כנזכר בפסקה הקודמת. קיימת תרופה אחרת בשם [[GnRH|Gonadotropin-releasing hormone]] analogues, אשר השפעתה נמשכת זמן רב יותר והיא בעלת [[תופעת לוואי|תופעות לוואי]] מעטות יותר, אשר עשויה לשמש גם כן להפחתת ה[[ליבידו]], וניתן להשתמש גם בה{{הערה|1=1.Cohen, L.J. & Galynker, I. I. (2002). Clinical features of pedophilia and implications for treatment. Journal of Psychiatric Practice, 8, 276-289. }}.
תוכניות אחרות מציעות לשלב מחשבות לא חוקיות עם כאב, בשיטה הנתונה במחלוקת כבדה בשם [[סלידה טיפולית]] (aversion therapy) שמזכירה את הטיפול בסרט "[[התפוז המכני]]", לפי שיטה זו הפדופיל יקבל מכת חשמל בכל פעם שיפנטז על מושאים לא חוקיים. מחקר שנערך על ידי המועצה לעניינים מדעיים (Council on Scientific Affairs) מצא כי תוצאות השיטה הזו מקבילים לתוצאות השיטה הרפארטיבית, כלומר – נמוכים ביותר{{הערה|1=1.Council on Scientific Affairs of the American Medical Association (1987). "Aversion therapy," Journal of the American Medical Association, 258(18), 2562-2565. }}. שיטה זו נמצאת בשימוש נדיר מאוד בפדופילים שלא פגעו באיש.
עברייני מין מורשעים, ביניהם פדופילים רבים, טופלו בשיטה פסיכו-[[כירורגיה|כירורגי]]ת הידועה בשם [[לובוטומיה]] ([[קטיעה|כריתת]] [[אונה]]). פסיכו-כירורגיה היא שיטה שנמצאת מאז ומעולם תחת ביקורת ומחלוקת כבדה, בעיקר השימוש שנעשה בעבר בהתערבות כירורגית על הומוסקסואלים, בהתחשב בכך שכיום הומוסקסואליות אינה נחשבת להפרעה נפשית על ידי הקהילה הפסיכולוגית (ראו לדוגמה: Rieber et al. 1976; Sigusch 1977; Rieber & Sigusch 1979; Schorsch & Schmidt 1979. הפניות בהתאמה:{{הערה|1=Rieber, I. et al. (1976). "Stellungnahme zu stereotaktischen Hirnoperationen an Menschen mit abweichendem Sexualverhalten" (Statement on stereotactical brain surgery performed on people exhibiting deviant sexual behaviour), Monatsschrift Kriminologie ("Criminological monthly"), no. 59, pp. 216-222. }}{{הערה|1=1.Sigusch, V. (1977). "Medizinische Experimente am Menschen: Das Beispiel Psychochirurgie; Beiwerk des Jahrbuchs für kritische Medizin, Bd. 2" (Medical experiments in human: Example neurosurgery; supplement of the Annual of Critical Medicine, vol. 2). }}{{הערה|1=Rieber, I. & Sigusch, V. (1979). "Psychosurgery on sex offenders and sexual 'deviants' in West Germany", Archives of Sexual Behaviour, no. 8, pp 523-527 }}{{הערה|1=Schorsch, E & Schmidt, G. (1979). "Hypatholomie bei sexuellen Abweichungen - Eine Kritik aus sexualwissenschaftlicher Sicht" (Hypothalamotomy in cases of sexual deviance: A criticism from a sexuological perspective) }}).
כריתת אונה כמעט אינה בשימוש כיום, ואף אסורה במספר מדינות.
טיפול אחר בשם [[תלמוס|תלמוטומיה]] (Thalamotomy) הוא שיטה שונה ויותר נפוצה לטיפול בעברייני מין (ואף לעיתים בילדים שנפגעו מינית), שהתחיל אחרי הבעיות הרבות שצצו בעקבות טיפולי כריתת אונה. טיפול זה נחשב לשיטה "יעילה יחסית", אולם כפי שציינו לוי וקורפמן{{הערה|[http://www.emedicine.com/med/topic3439.htm Levey and Curfman]}} – "בהינתן האפשרות לטיפול תרופתי, טיפול כירוגי לא התבצע בדרך כלל עקב תופעות הלוואי החמורות שלו והאי-הפיכוּת של התהליך כולו".
רייד (Reid, 2002) טוען כי טיפול נירו-כירורגי כלפי עברייני מין הוא "במהותו לא זמין" בארצות הברית, וכי המידע עליו דליל מאוד{{הערה|1=1.Reid (2002). "Sexual Predator Evaluations and Commitments", Journal of Psychiatric Practice Vol. 8, No. 5 }}.
קלאוס מ' באייר (Klaus M. Beier) מהמוסד לרפואה חברתית ומינית (Institute of Sexology and Sexual Medicine at Charité) מדווח על הצלחות במחקר מקדמי שהשתמש בשיטת טיפול מעולם ה[[פסיכודרמה]] בשם "[[משחק תפקידים]]". לפי המחקרים, הפדופילים שלטו יותר בדחפים שלהם אחרי שהבינו את נקודת מבטו של הילד{{הערה|1=1.[http://www.eux.tv/article.aspx?articleId=8937 EUX.TV - Berlin hospital says therapy helped 20 paedophiles]}}{{הערה|1=1.[http://www.dw-world.de/dw/article/0,2144,2570472,00.html German Pedophilia Project Touts Results, Pleads for Funds {{!}} Germany {{!}} Deutsche Welle {{!}}31.05.2007] }}.
==פדופיליה ברשת==
העידן המודרני, עם עלייתה של [[אינטרנט|רשת האינטרנט]] והפיכתה לאמצעי תקשורת מהיר, נגיש ורווח, הביא לשינויים רבים באופן בו פדופילים מתקשרים ופועלים האחד עם השני{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01957.pdf פדופיליה ברשת], א. לוטן, וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.}}.
מכיוון שהתקשורת באינטרנט היא אנונימית יחסית, ולא מצריכה הזדהות כלל, פדופילים רבים מצאו ברשת האינטרנט פלטפורמה בה יכלו לזהות עצמם כפדופילים ללא סיכון בחייהם האישיים.
הדבר הביא לכמה סוגי התפתחויות: אור מאוד אוהב אצבעות
====שינוי שיטות ההפצה של פורנוגרפיית קטינים====
פרסום דבר תועבה שבו מופיעה דמות קטין אינו חוקי בישראל{{הערה|1=[http://www.nevo.co.il/Law_word/law01/073_002.doc חוק העונשין], התשל"ז – 1977, ס"ח 214.}}, ובמרבית המדינות המערביות. עד לעליית הרשת, יצרני [[פורנוגרפיית קטינים]] היו מסכנים עצמם במיוחד בתהליך ההפצה והמכירה של התכנים אותם יצרו. אך מאז הפיכתה של הרשת נגישה לציבור הכללי, תעשייה זו משגשגת במיוחד דרך הרשת{{הערה|1=[http://www.usdoj.gov/criminal/ceos/childporn.htm Child Pornography], Child Exploitation and Obscenity, Department of Justice.}}. על מנת להפיץ חומרי תועבה המכילים תמונות או סרטים של קטינים, אין יותר הכרח להפגש באופן פיזי עם הקונים. יתרה על כך, מכיוון שהרשת נגישה לקהל רחב מאד, יכולת ההפצה של כל מפיץ פורנוגרפיית קטינים הרבה יותר גבוהה, והוא יכול לפנות ישירות אל קהל היעד ברחבי העולם, ועם אמצעים שונים שהרשת מספקת, באופן שקשה מאוד לעקוב אחריו.
בנוסף לזאת, התקשורת ברשת בטוחה, מהירה, מיידית וזולה, ולעיתים עדיף ומשתלם בהרבה ליצרן התועבה להפיץ את התכנים שיצר באמצעות האינטרנט בזול, בביטחון{{הערה|1=[http://mirror.wikileaks.info/wiki/An_insight_into_child_porn/#The_technology_of_today An insight into child porn - The technology of today] ,wikileaks }}, וללא המתנה.
====קיום מקומות דיון ותמיכה רגשית בטוחים עבור פדופילים====
פדופילים רבים ברחבי הרשת משתמשים בכלים שהרשת מציעה כמו [[צ'אט]]ים ו[[פורום (אינטרנט)|פורומים]] על מנת לדון ולהפגש, לחלוק חוויות ומחשבות ללא צורך להזדהות בשם או בפנים, חלקם על פני רשתות מוצפנות דוגמת [[Tor]] ו-[[Freenet]]. מאז סוף שנות ה-90 קמו ונפלו אתרים רבים העוסקים בנושא הפדופיליה, בין אם בפרסום קישורים או מאמרים רלוונטיים לפדופילים המבקרים בהם, או על ידי ביסוס קהילה בה הפדופילים יוכלו לדון.
היתרון בקהילות אלו עבור הפדופילים הוא שהן מספקות להם תמיכה ואהדה (אך לא בהכרח לגיטימציה למימוש נטיותיהם), באופן חוקי וללא הפחד בחשיפה או עימות עם גורמי החוק (ראוי לזכור כי על מטפל חלה חובת דיווח לרשויות על פציינט אשר הוא מאמין כי קיים סיכוי סביר שיפשע{{הערה|1=[http://www.ismal.co.il/imgs/uploads/refua-umishpat-27-145.pdf פסיכולוגיה ומשפט], יורם צ. צדיק, רפואה ומשפט, גיליון 27, נוב' 2002}}). קהילות אלו מהוות מקום חברתי עבור המשתמשים בהן, וחלקן מעניקות להם כלים להתמודדות, עזרה ותמיכה רגשית שאותם לא יכלו לקבל אחרת.
ברשת קיימים אתרים חוקיים רבים העוסקים בפדופיליה ברבדים שונים, רובם בשפה האנגלית, חלקם בשפות אחרות. בשנת 2007 הוקם אפילו אתר עברי המגדיר את עצמו כ"אתר לאוהבי ילדים ישראליים"{{הערה|1=[http://ilbl.net/ ILBL] - אתר אוהבי הילדים הישראלי }}. האתר גרר במהרה התייחסויות מצד התקשורת{{הערה|{{ynet|עוד בנושא|למה אתר פדופיליה בעברית ממשיך לפעול?|3454745|30 בספטמבר 2007}}}}{{הערה|1=דנה ויילר, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/714/012.html פדופילים אנונימיים], [[25 במרץ]] [[2008]], [[nrg]]}}, אך נותר עומד על כנו שנים מספר. נכון לשנת 2015, האתר ירד מהרשת.
====אקטיביזם פדופילי-אנונימי====
בגלל המצב החוקי העדין בו הפדופילים נמצאים ותפיסת הציבור אותם, יש להם קושי לבטא עצמם או לקרוא לשינוי באופן פומבי. רשת האינטרנט משמשת עבורם במה בה הם יכולים לקרוא לעולם, ולומר לו את אשר על לבם ללא חשש או פחד מחשיפה, הם כעת יכולים לקבוע סמלים משותפים אשר באמצעותם הם יכולים לזהות האחד את השני{{הערה|1=[http://www.wikileaks.ch/wiki/FBI_pedophile_symbols Pedophile symbols, FBI] wikileaks}}{{הערה|1=[http://www.oprah.com/oprahshow/Secrets-Revealed_1 על סמלים פדופיליים] בתוכנית של [[אופרה וינפרי]]}}. את הבמה הזו מנצלים ארגונים כמו NAMBLA (North American Man/Boy Love Association){{הערה|1=[http://www.nambla.org/ NAMBLA] - North American Man/Boy Love Association}}, והם זוכים לחשיפה הרבה יותר נוחה, זולה, מהירה ובטוחה מאשר אי פעם. בין השינויים שארגוני אקטיביזם של פדופילים קוראים להם: הורדת [[גיל ההסכמה]]{{הערה|1=[[:en:Age of consent reform|Age of consent reform]],wikipedia}}, הורדת הפדופיליה מה- [[DSM]] והתייחסות אליה כ"נטייה מינית". עד כה ארגונים אלו לא נחלו הצלחה כלל, אך רשת האינטרנט משיגה לדעות אלו חשיפה גדולה מאשר בעבר, ויחס בהתאם{{הערה|1=Dr. Frits Bernard,. "The Dutch Paedophile Emancipation Movement". Paidika: the Journal of Paedophilia 1 (2, (Autumn 1987), p. 35-4). "Heterosexuality, homosexuality, bisexuality and paedophilia should be considered equally valuable forms of human behavior.".}}.
====פעילות אנטי-פדופילית ברשת====
מנגד, ישנם מאמצים רבים מצד ארגונים פרטיים ורשויות אכיפת חוק בכל רחבי העולם לאיתור וחשיפת הפדופילים הפועלים ברשת, לעיתים בשיתוף פעולה ומבצעי הסגרה בין סוכנויות בינלאומיות{{הערה|{{nrg|nrg מעריב|נחשפה רשת פדופילים בינל': "הגדולה בעולם"|222/758|16 במרץ 2011|1|2}}}}.
אחד הארגונים אשר שם לו זאת למטרה הוא{{הערה|1=[http://www.perverted-justice.com/ perverted justice]}} Perverted Justice, אשר מפעיל מתנדבים הפועלים ברשת ואוספים מידע אודות הפדופילים הפעילים בקהילות ובצ'אטים. למשך תקופה מסוימת הפעילו אתר בו אספו מידע אודות הפדופילים אותם הם ניסו לאתר באמצעות הרשת{{הערה|1=[http://web.archive.org/web/20080526122922rn_1/www.wikisposure.com/Main_Page]}}, אך הם בעיקר ידועים על השתתפותם כתחקירנים בתוכנית הטלוויזיה של רשת [[NBC]] האמריקאית: "לתפוס טורף"{{הערה|1=[[:en:To Catch a Predator|To Catch a Predator]] ,wikipedia}} שזכתה גם לגרסה ישראלית בשם "ילדות בסכנה"{{הערה|1=[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=527108 נעצרו 11 חשודים בהטרדת קטינים ברשת האינטרנט], [[30 ביולי]] [[2008]], [[nana10]]}} אשר שודרה ב[[ערוץ 10]] בהנחיית [[דב גיל-הר]]. מטרתה של התוכנית הייתה לחשוף ולעצור פדופילים מסוכנים לפני שיפגעו בילדים. זה נעשה על ידי התחזות של תחקירני התוכנית לילדים ברשת האינטרנט, והזמנה של פדופילים למפגש איתם למטרות מיניות. התוכנית זכתה לתהודה תקשורתית רחבה ולביקורת רבה{{הערה|{{NFC|רותי אברהם|פרשת ילדות בסכנה: עונש קל בגלל ערוץ 10|185738|4 בינואר 2009}}}}{{הערה|1=[http://www.berko.co.il/?p=16 ערב גבינות יין ופדופילים ] הבלוג של אורי ברקוביץ'}} עד לעת ירידתה מהאוויר.
ל[[משטרת ישראל]] יחידה של אנשי מחשוב{{הערה|1=[http://www.police.gov.il/mehozot/agafAHM/Sherut/Pages/HakiratAverotMahshev.aspx חקירת עבירות מחשב], משטרת ישראל }}, שבין היתר עוסקת באיתור מפיצי פורנוגרפיית קטינים בישראל, או אנשים היוצרים קשר עם נערים ונערות ברשת על מנת לפתותם למפגש וקיום יחסי מין, והבאתם למעצר. משטרת ישראל פועלת גם באמצעות יחידת ההונאה במבצעי "עוקץ" יזומים והתחזות של שוטרות לילדות לצורך תפיסת ומעצר חשודים בעבירות הקשורות בפדופיליה{{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000770288 30 פדופילים נעצרו במבצע משטרתי, ביניהם עובדי מדינה], גלובס, 31 ביולי 2012}}.
[[חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט]] מאפשר, בין השאר, הוצאת צו לחסימת הגישה לאתרי פדופיליה. ביוני 2019 הורה בית המשפט על חסימת הגישה מישראל ל-1,700 אתרי פדופיליה, לפי רשימה שהתקבלה מה[[אינטרפול]].{{הערה|[https://www.law.co.il/news/2019/06/17/access-limitation-orders-against-1700-websites/ ישראל: צו חסימה ל-1,700 אתרי פדופיליה הפועלים בגלוי], באתר law.co.il,{{כ}} 17 ביוני 2019}}
== מושגים נוספים ==
'''[[אפבופיליה]] (Ephebophilia)''', הידועה גם כ"הבפיליה" (Hebephilia) – מצב שבו המשיכה העיקרית או הבלעדית היא לנערים/נערות (בגילאי 13 ומעלה). מושגים אלו משמשים להבדיל מפדופיליה (שהיא כאמור משיכה לילדים מתחת לגיל ההתבגרות), אולם במחוזות שיפוט בהם גיל ההסכמה הוא גבוה יחסית, כגון ארצות הברית ובריטניה, נפוץ יותר השימוש במונח "פדופיליה" כדי לתאר כל מקרה של משיכה מינית לפרט בגיל בו הוא מתחת לגיל ההסכמה באותה מדינה. אפבופיליה איננה נחשבת בעיני רוב אנשי האקדמיה לפאראפיליה.
'''[[פדרסטיה]] (Pederasty)''' – לאורך ההיסטוריה קיבל הביטוי משמעויות שונות בצורה מובהקת; לעיתים משמש הביטוי לציון יחסים הומוסקסואליים בכללי, לעיתים ל[[מין אנאלי|יחסי-מין אנאליים]] ולעיתים ליחסי-מין בין גבר לילדים (זכרים). העולם האקדמי משתמש במונח זה לתיאור יחסי מין הומוסקסואליים מובני גיל כפי שהיו נהוגים ביוון העתיקה בין גבר בוגר ונערים, או יחסי מין הומוסקסואליים מובני גיל בתרבויות אחרות.
'''נפיאופיליה (Nepiophilia)''', הידועה גם בשם אינפאנטופיליה (Infantophilia) – משיכה ל[[תינוק]]ות (0–3). חוקרים מסוימים טוענים כי יש להפריד בצורה ברורה יותר בין פדופיליה ונאפיאופיליה, בעיקר במשיכה בין בני אותו המין (Bernard 1975, 1982; Lautmann 1994), כיוון שזה נדיר שפדופילים יימשכו לתינוקות. לדעת מספר חוקרים, פדופיליה בקרב גברים נוטה להתערבב יותר עם אפבופיליה (משיכה לנערים), בעוד בקרב הנשים נוטה הפדופיליה להתערבב יותר עם נפיאופיליה{{הערה|1=1.Howells, Kevin (1981). "Considerations Relevant to Theories of Etiology", Cook, M.; Howells, K. Adult Sexual Interest in Children, 78 }}{{הערה|1=1.Bernard, Frits (1982): "Pädophilie und Altersgrenzen" (Paedophilia and different ages of childhood), Bernard, Frits. Kinderschänder? - Pädophilie, von der Liebe mit Kindern ("Child molesters? Paedophilia, on childlove"), 81-109, Berlin: Foerster Verlag. (German) }}{{הערה|1=1.McConaghy, Nathaniel (1993). "Sexual Behaviour: Problems and Management", 312, New York: Plenum. }}{{הערה|1=1.Lautmann, Rüdiger (1994): "Unterschiede zwischen Knaben- und Mädchenliebe" (Differences of boy-love and girl-love), Lautmann, Rüdiger. Die Lust am Kind - Portrait des Pädophilen ("Erotic affection for minors: Portrait of paedophilia"), 36-40, Hamburg: Ingrid Klein Verlag. (German) }}.
'''סינדרום לוליטה (Lolita syndrome)''' – מונח המציין משיכה לבנות בגיל טרום-התבגרות.
==פדופיליה באמנות==
ה[[רומן]] "[[לוליטה]]" מאת [[ולדימיר נבוקוב]] עוסק באדם בן 30 ובמושא כמיהתו, בתו החורגת בת השתים עשרה, ובמערכת היחסים הפדופילית שנוצרת ביניהם. ה[[נובלה]] "[[מוות בוונציה]]" מאת [[תומאס מאן]] עוסקת בהתאהבות אדם בנער צעיר.
==ראו גם==
* [[התעללות מינית בילדים]]
* [[גיל ההסכמה]]
* [[גרונטופיליה]] – משיכה מינית ל[[קשיש]]ים.
==לקריאה נוספת==
* בר-שדה, נ. (2008), במה שונה קורבן התעללות מינית מבובת מין. תהליכים אמפתיים בטיפול בפוגעים מינית. שיחות, כרך כ"ג, נוב', (1)
<div style="direction: ltr;">
* Abel GG: Behavioral treatment of child molesters, in Perspectives on Behavioral Medicine. Edited by Stunkard AJ, Baum A. New York, Lawrence Erlbaum, 1989, pp 223-242
* Abel GG, Blanchard EB: The role of fantasy in the treatment of sexual deviation. Arch Gen Psychiatry 30:467-475, 1974
* Abel GG, Osborn CA: Clinical syndromes of adult psychiatry: the paraphilias, in The Oxford Textbook of Psychiatry. New York, Oxford University Press, in press.
* Abel GG, Rouleau J-L: Male sex offenders, in Handbook of Outpatient Treatment of Adults. Edited by Thase ME, Edelstein BA, Hersen M. New York, Plenum, 1990, pp 271-290
* Fagan P. J. et al (2002). "[http://jama.ama-assn.org/cgi/content/full/288/19/2458 Pedophilia]" (requires registration). Journal of the American Medical Association. 288, 2458-2465.
* [[:en:Judith Levine|Levine, Judith]]. (2002). [[:en:Harmful to Minors|Harmful to Minors: The Perils of Protecting Children From Sex]]. Minneapolis: University of Minnesota Press. Discusses the perception and reality of pedophilia. {{ISBN|0-8166-4006-8}}.
* Pryor, Douglass, Unspeakable Acts: Why Men Sexually Abuse Children, New York Univ. Press, 1996.
* Rind et al. (1998). "[[:en:Rind et al.|A meta-analytic examination of assumed properties of child sexual abuse using college samples.]]" Psychological Bulletin. 124 (1), 22-53.
* Scruton, Roger, Sexual Desire: A Moral Philosophy of the Erotic, Free, 1986.
* Wilson, Paul R. (1981). [http://home.wanadoo.nl/hote/wilson/ Paul Wilson: The Man They Called a Monster]. Melbourne: Cassell Australia. {{ISBN|0-7269-9282-8}}. (Book about a court reporter who had sexual relationships with 2500 adolescent males; includes interviews with the later adults who reflect on these relationships.)
* Freund, Kurt; McKnight, C. K.; Langevin, R.; and Cibiri, S. (1972). "The female child as a surrogate object." Archives of Sexual Behavior.
* Keuhnle, K., Assessing Allegations of Child Sexual Abuse, Professional Resources Press, Sarastota, FL, 1996.
* Hall, G. C. N. et al. (1995) "[http://www.ipce.info/ipceweb/Library/97-048_article.html Sexual Arousal and Arousability to Pedophilic Stimuli in a Community Sample of Normal Men]" Behavior Therapy.
* Marina Knopf (1994). "Sexual Contacts Between Women and Children," Paidika, Vol.3, No.3
* Smiljanich, K. & Briere, J. (1996). "Self-reported sexual interest in children: Sex differences and psychosocial correlates in a university sample," Violence & Victims, vol. 11, no. 1, 1996
</div>
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Pedophilia|ויקימילון=פדופיליה}}
* עוזי כרמי, [http://www.triest-sarig.co.il/תהליכים-לא-מודעים-הפועלים-בבדיקה-פסיכ תהליכים לא מודעים הפועלים בבדיקה פסיכודיאגנוסטית של פדופילים], במכון טריאסט-שריג
* נעמה בר-שדה, [http://www.doctors.co.il/xID-6474,xCT-794,m-Doctors,a-Article.html עיוותי חשיבה בקרב פדופילים], באתר "דוקטורס" (2007)
* נעמה בר-שדה (2012), [http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=2846 מגורים מתחת לגשר: התמודדות החברה עם עולם הפדופיליה והפרוורסיה – בעין טיפולית], באתר [[פסיכולוגיה עברית]]
* {{הארץ|דליה קרפל|ההבטחה הגדולה והטרגדיה של ירון סגל|1.1831176|28 בספטמבר 2012}}
* [[שלמה פפירבלט]], [http://www.haaretz.co.il/blogs/shlomopapirblat/1.2667893 כאשר הפדופילים נאבקו על זכותם "לאהוב" ילדים], באתר [[הארץ]], 24 ביוני 2015
* {{אלכסון|קרן צ'סלר, AEON|אתגר הפדופיליה|article/אתגר-הפדופיליה/|4 בפברואר 2016}}
<div style="direction: ltr;">
* [http://www.webmd.com/content/article/14/1687_51642.htm Explaining Pedophillia - from medical point of view]
* [http://www.behavenet.com/pedophilia Diagnostic criteria for Pedophilia] in DSM-IV
* [http://www.ipce.info/ipceweb/Library/freund_etiological.htm "In search of an etiological model of pedophilia,"], Kurt Freund
* [http://www.health.am/sex/more/pedophilia/ Treatment to Reduce Pedophiliac Interests]
* [http://www.health.am/sex/more/treatment_to_decrease_attitudes_and_beliefs/ Treatment to Decrease Attitudes and Beliefs Supportive of Pedophiliac Behavior]
* [http://www2.hu-berlin.de/sexology/BIB/pedophilia.htm "Is pedophilia a mental disorder?"] - Discussion in Archives of Sexual Behavior
* [http://1.http://www.itp-arcados.net/griesemer/pedophilia.erotica.htm Interview: John Money. PAIDIKA: The Journal of Paedophilia, Spring 1991, vol. 2, no. 3, p. 5.]
* [http://archneur.ama-assn.org/cgi/reprint/60/3/437.pdf Right Orbitofrontal Tumor With Pedophilia Symptom and Constructional Apraxia Sign]
* http://psychologytoday.com/conditions/pedophilia.html
* [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=2706562&dopt=Abstract University males' sexual interest in children: predicting potential indices of "pedophilia" in a nonforensic sample." Child Abuse & Neglect]
</div>
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{מין ומיניות}}
[[קטגוריה:פאראפיליה]]
[[קטגוריה:משפט פלילי]]
| |||