נמל התעופה דב הוז – הבדלי גרסאות

 

טייסת הסיור של המשטרה התאחדה עם טייסת 100. בשדה החלה לפעול חברה חדשה, חברת "[[אויתור]]", שהפעילה מטוסי [[דה הבילנד הרון]] ב[[חברת שכר|טיסות שכר]] ובשירות מונית אווירית ל[[חיפה]] ול[[אילת]]. בשנת [[1966]] חנכה חברת ארקיע את הקו למנחת ליד [[מצדה]]. לאחר תום [[מלחמת ששת הימים]] התגברה הפעילות האווירית בשמי ישראל וגדל נפח הפעילות של חברת ארקיע, שהפעילה מהשדה טיסות לשדה התעופה [[שדה התעופה עטרות|עטרות]] שב[[קלנדיה]], מצפון ל[[ירושלים]], ולאילת. עם הגדלת הדרישה לטיסות החלה חברת ארקיע להפעיל מטוסי [[ויקרס ויקאונט]] שלהם שמונים מושבים. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] החלו להופיע בשדה מטוסי ה[[דאש 7]] החדשים של חברת ארקיע, שהחליפו את מטוסי ההראלד והויקאונט.

 

בשנת [[1985]] הצטרפה חברת "שחף" לחברות המפעילות שירות משדה דב והציעה, במשך שלוש שנים, טיסות שכר לאילת בשני מטוסי [[אמבראר 110 בנדירנטה]], מתוצרת [[ברזיל]]. בשנת [[1986]] החלה חברה נוספת, חברת "סנונית", להפעיל טיסות שכר למנחת ב[[קריית שמונה]], בתחילה במטוסי [[דאש 6]] ולאחר מכן במטוסי [[ערבה (מטוס)|ערבה]]. בשנת [[1987]] הצטרפו גם חברות נוספות: "אלרום", שהציעה טיסות ל[[באר שבע]], [[עין יהב]] ואילת במטוסים קטנים, ו"[[כנפי העמק]]" שהציעה טיסות מ[[צומת מגידו|מגידו]] ל[[ערד]] דרך שדה דב במטוסי [[שורט 330]], ומאוחר יותר במטוסי [[שורט 360]].