ברוריה – הבדלי גרסאות

ברוריה נודעה בלמדנותה יוצאת הדופן, שאף היוותה סמל ליכולת לימוד גבוהה{{הערה|שם=סב}}. התנא [[רבי יהושע]] העריך מאוד את דבריה במחלוקת בין חכמים ל[[רבי טרפון]] ואמר: "יפה אמרה ברוריה"{{הערה|{{ויקיטקסט|תוספתא/כלים/בבא מציעא/א#הלכה ג|תוספתא למסכת כלים מציעא א' הלכה ג'}}}}{{הערה|אך במשנה מובאת עמדתה בשמו של רבי יהושע, ולא בשמה. {{משנה|כלים|יא|ד}}}}. ברוריה הייתה מעורה מאוד בדיונים ההלכתיים של חכמי התקופה. היא חולקת ב[[תוספתא]] על אביה, בענייני [[טומאה וטהרה]], וגם שם דבריה זוכים לשבח, מפי רבי [[יהודה בן בבא]]{{הערה|{{ויקיטקסט|תוספתא/כלים/בבא קמא/ד#הלכה ט|תוספתא כלים קמא ד', הלכה ט'}}}}. היא אף הציעה דרכים לייעול לימוד התורה, עד כדי כך שבעטה בתלמיד שלמד בלחישה, ואמרה לו שצריך ללמוד בקול רם, שאחרת לא יזכור את לימודו{{הערה|1={{בבלי|עירובין|נג|ב}}.}}.

 

 

מסופר עליה שלימדה את בעלה רבי מאיר להתפלל לחזרתם בתשובה של הרשעים ולא לכיליונם. מסופר שם כי לרבי מאיר היה שכן רע שהיה מצער אותו מאוד, עד שרבי מאיר התפלל עליו שימות. אמרה לו ברוריה, על דרך ה[[דרש]], כי כתוב "יתמו חטאים" (מלשון חֵטְא) ולא חוטאים, ו"רשעים עוד אינם" מכיוון שחזרו בתשובה. וזאת על דרך המדרש [[אם למסורת ואם למקרא|יש אם למסורת ואין אם למקרא]] שכן על דרך ה[[פשט]], משמעות המילה "חַטָּאִים" (עם פתח ודגש) היא חוטאים, בעוד שמשמעות המילה "חֲטָאִים" (בחטף פתח ובלי דגש) היא המעשים{{הערה|1="אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח כִּי מַרְפֵּא יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדוֹלִים:" ({{תנ"ך|קהלת|י|ד}})}}{{הערה|שם=בבלי}}.

ב[[פירוש רש"י לתלמוד]]{{הערה|פירוש רש"י על {{בבלי|עבודה זרה|יח|ב}}.}}, מובאת אגדה ממקור לא ידוע, לפיה לעגה ברוריה לדברי חכמים, שאמרו "נשים - דעתן קלה עליהן". בעלה רבי מאיר רצה להוכיח לה את נכונות האמרה ושלח אחד מתלמידיו כדי לפתותה. לאחר שנתפתתה התחוור לכאורה שהתבדו דבריה, והיא [[התאבדות|התאבדה]] מרוב בושה, ואילו רבי מאיר גלה מ[[ארץ ישראל]] ל[[בבל]] מחמת הבושה.

 

 

הרב [[איתם הנקין]] משער שככל הנראה אין אמת היסטורית במעשה, שבאופן חריג אין לו מקור קדום יותר מבפירושו של רש"י, וככל הנראה לא נכתב על ידי רש"י אלא השתרבב לפירוש באחד מהדורות המאוחרים יותר מהערת שוליים של תלמיד, שמצא את האגדה במקור לא מבוסס וכתבה בצד הגיליון{{הערה|{{אקדמות1|איתם הנקין|תעלומת 'מעשה דברוריא' : הצעת פתרון|1011290747054|כא (תשס"ח), 140-159}}.}}.