שמות רבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
'''שמות רבה''' ידוע גם כ'''מדרש ואלה שמות רבה''' הוא [[מדרש רבה|מדרש אגדה]] ל[[ספר שמות]] האוגד שני חיבורים נפרדים. איגוד החיבורים מתוארך כחיבור אחד למאה ה-11 או ה-12 ומקום כתיבתו אינו ידוע. הכינוי רבה הוצמד לספר ככל הנראה על ידי מקבצים מאוחרים אשר צירפוהו יחד עם בראשית רבה וויקרא רבה.
== שני החלקים ==
החיבור מורכב משני חלקים שונים אשר סודרו על ידי עורכים שונים. החלק הראשון (פרשות א -יד) דורש את פרקים א -י של ספר שמות, והוא מכונה במחקר שמות רבה א, החלק השני (פרשות טו -נב) ראשיתו בדרשות על ספר שמות פרק י"ב והוא מכונה במחקר שמות רבה ב'.
=== מאפייני חלק א ===
חלק זה כולל דרשות על סדר הפסוקים באופן דומה ל[[בראשית רבה]],כדרכו של מדרש פרשני. לפי החוקר [[יום-טוב ליפמן צונץ]], מסדר המדרשים כנראה כיוון להמשיך את בראשית רבה עד פרשת החודש הזה לכם שבה מתחילה ה[[מכילתא]]. לצורך זה הוא השתמש במהדורת [[תנחומא]] שאין בידינו כבסיס ושאב דרשות שלמות מן ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] תוך תרגום השפה ללשון מדרשי ארץ ישראל. יחד עם שני מקורות אלו ליקט המסדר דרשות מכמה מדרשים נוספים כמו הפסיקתא רבתי ותנא דבי אליהו. כיוון שבסיסו של החיבור היה התנחומא, שמות רבא א' מחולק לפרשיות לפי סדר הקריאה הארץ ישראלי בניגוד לסדר שנהוג בבראשית רבה.
=== מאפייני חלק ב ===
סגנונו הוא מדרש דרשני מסוג ה[[תנחומא]], מדרש שבנוי סביב נושאים שונים שקשורים לפסוקים הפותחים את [[סדר (חלוקת התורה)|סדרי הקריאה בתורה]]. חלק זה קדום לחלק הראשון ואין בו שימוש בסוגיות שלמות מן הבבלי כמו בחלק הראשון.
== תארוך ==
ר' עזריאל בעל 'פירוש האגדות' ציטט מצטט את שני חלקי החיבור כספר אחד לראשונה במאה ה-13 ולאחריו ה[[רמב"ן]] ואחרים. ולכן מניחים שצירוף שני החלקים השונים לכדי חיבור אחד נוצר לא יאוחר מן [[המאה ה-12]]. כיוון שהחלק הראשון מסתמך על כתבי מדרש תנחומא תיארוכו תלוי בהכרח בסוגיית התארוך של התנחומא, סוגייה שעדיין לא נפתרה. [[אביגדור שנאן]] תיארכו למאה העשירית, ואילו ברגמן מתארך למאה ה-12.
[[מהדורה מדעית]] של שמות רבה א יצאה לאור על ידי [[אביגדור שנאן]] בשנת [[תשמ"ד]].
== לקריאה נוספת ==
י. ל. צונץ, הדרשות בישראל, מוסד ביאליק, ירושלים תש"ז, עמודים 124-125.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=שמות רבה}}
|