מנדל גרוסמן – הבדלי גרסאות

הוסרו 884 בתים ,  לפני שנתיים
מ
הגהה
מ (הגהה)
}}
[[קובץ:Mendel Grosman synagogue Wolborska.jpg|ממוזער|250px|שמאל|מנדל גרוסמן ליד בית כנסת הרוס]]
'''מנדל גרוסמן''' (ב[[פולנית]]: '''Mendel Grossman''';{{כ}} [[27 ביוני]] [[1913]] בעיירה [[גוז'קוביצה]] שב[[פולין]] - [[30 באפריל]] [[1945]]) היה [[צלם]] גרפי אמנותי העובדשעבד במחלקה הסטטיסטית של [[גטו לודז']]. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], צילם גרוסמן את החיים בגטו לודז'. מנדל גרוסמן נורה למוות ב-30 באפריל 1945 על ידי חייל נאצי במהלך [[צעדות המוות]].
 
== ביוגרפיה ==
גרוסמן נולד למשפחה יהודית חסידית, כבנםבנם של שמואל וחנה גרוסמן. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] התיישבה משפחתו ב[[לודז']]. בילדותו, צייר גרוסמן צייר דיוקנאות וצילם תמונות וסצנות של אנשים ואירועים בקהילות היהודיות בסביבתו. הוא היה חובב של [[ספרות]], [[תיאטרון]], [[ציור]], וצילום בעיקר. לבסוףהוא עבד כצלם באופן מקצועי. את התמונת שצילם צבע (בזמנו התמונתהתמונות היו בשחור לבן) עם צבעיבצבעי אנילין (חומר מוצא לצבעים רבים- צבעי זפת, פחם). במהלך חייו, צילם בעיקר פרחים, טבע דומם, נופים, סצינות רחוב ודיוקנאות. בסופוהוא של דבר החל מנדל גרוסמןעבר להתרכז בנושא אחד - אדם בתנועה. המעבר מצילום נופים לצילום בני אדם בא בבת אחת, ובמקרה.
 
פרויקט הצילום המקצועי הראשון שלו היה בשנת 1938, כשתיעד הצגות של [[תיאטרון הבימה]] שהופיע בלודז'. בעידן שבו היה נהוג לצלם הצגות מצדי הבמה, הוא פיתח שיטת צילום חדשנית: גרוסמן רצה להיות קרוב לשחקנים, להפיק תצלום מתוככי שדה הראייה שלהם. לכן עמד בשולי הבמה, מאחורי הקלעים, ומשם צילם.{{הערה|שם=הערה מספר 25603714:0|{{קישור כללי|כתובת=http://www.holocaustresearchproject.org/ghettos/grossman.html|הכותב=|כותרת=Mendel Grossman|אתר=Holocaust Education & Archive Research Team|תאריך=}}}}
 
בשנת [[1939]], ה[[המפלגה הנאצית|נאצים]] העבירו את גרוסמן, יחד עם יהודים רבים אחרים, ל[[גטו לודז']]. שם, התחיל לעבוד כצלם במחלקת הסטטיסטיקה. עבודתו כללה הכנת כרטיסי זיהוי, תיעוד עבודתם של שאר האסירים בגטו ואף צילום שלהמחלוקות שינויי המחלוקת שלעל המזון בגטו (אנשים רבו בגטו על אוכל ומנדל גרוסמן תיעד את מה שקרהזאת). במהלך היום, גרוסמן החביא במעילו מצלמה (לא היה לו אישור מהנאצים לצלם מהנאצים), וכאשר אף אחד לא שם לב, הוא צילםוצילם יהודים בגטו-בסתר. בכךכך הראה כמהאת חומרת המצב היה קשה ואכזר. עצם העובדהבכך שעשה זאת, הוא שםהעמיד את חייו בסכנה. לא רק מכיוון שהנאצים חשדו בו, אלא גם מכיוון שהלב שלו חלש. כלומר, התמונותשהתמונות היו כה קשות (הרעב, העוני והמחלות), כךעד שהיהכי קשההתקשה לצלם אותן.
 
אתבין עבודתהיתר הצילוםצילם עשה באישור הנאצים אשר איפשרו לו לצלם את הדברים שקרו. לדוגמה,גרוסמן רציחות המוניות, ומקריםופגיעות מזעזעים שקרו למשפחותבמשפחות בודדות. ממהלעתים שידוע,נתנו הנאצים נתנו למנדל גרוסמןלגרוסמן לצלם את הדברים האלו כדי לזהות את הנרצחים בקבורתם. באירועלמשל, מסויםאושר הנאצים אישרו למנדל גרוסמןלגרוסמן וחברו אריה פרינץ (אריה בן מנחם) לצלם את הקורבנות שרוכזו בבית הטהרה שרוכזו בביתשבבית הקברות בשביל לזהותם בקבורתם. רוב התצלומים של אירוע זה נמצאים בארכיון [[יד ושם]], ושם כ־571 תצלומים.
במהלך [[השואה]], צילם מנדל גרוסמן תמונות של הגטו ועוד דברים אחרים שקרו במהלך השואה.
 
בזכות המוניטין שיצאו לו, פנתה אליו ב–1939 הנהלת [[טא"ז]], החברה לשמירת בריאות הילד היהודי, בבקשה שיכין אלבום תמונות בנושא "הילד היהודי", מתוך דגשבדגש על ילדי רחוב עניים. כל התצלומים אבדו במלחמה. פרויקט זה יצא לפועל כדי להראות איך היהודים נראים באותה תקופה.
את עבודת הצילום עשה באישור הנאצים אשר איפשרו לו לצלם את הדברים שקרו. לדוגמה, רציחות המוניות, ומקרים מזעזעים שקרו למשפחות בודדות. ממה שידוע, הנאצים נתנו למנדל גרוסמן לצלם את הדברים האלו כדי לזהות את הנרצחים בקבורתם. באירוע מסוים הנאצים אישרו למנדל גרוסמן וחברו אריה פרינץ לצלם את הקורבנות בבית הטהרה שרוכזו בבית הקברות בשביל לזהותם בקבורתם. רוב התצלומים של אירוע זה נמצאים בארכיון יד ושם ושם כ־571 תצלומים.
 
כאשרעם חוקים נוקשים ואנטישמיים נגדכליאת היהודים הוצאובגטאות לחוק, וגטאות החלו להתמלא,עבר מנדל כבר לא צילםמצילום טבע, נופים ודיוקנאות. הוא התחיל לצלם אתלצילום הטרגדיות הנוראיות שהיו ברחובות ובגטו. בנוסף לכך, במהלך השהייה בגטו עם משפחתו הוא תיעד את משפחתו הרבה כדי לשמור זיכרונות מהם בעתיד וכך נוצר תיעוד מחריד של התקדמותהידרדרות משפחתו אל המוות.{{הערה|שם=הערה מספר 25603714:0}}
בזכות המוניטין שיצאו לו, פנתה אליו ב–1939 הנהלת [[טא"ז]], החברה לשמירת בריאות הילד היהודי, בבקשה שיכין אלבום תמונות בנושא "הילד היהודי", מתוך דגש על ילדי רחוב עניים. כל התצלומים אבדו במלחמה. פרויקט זה יצא לפועל כדי להראות איך היהודים נראים באותה תקופה.
 
כאשר חוקים נוקשים ואנטישמיים נגד היהודים הוצאו לחוק, וגטאות החלו להתמלא, מנדל כבר לא צילם טבע, נופים ודיוקנאות. הוא התחיל לצלם את הטרגדיות הנוראיות שהיו ברחובות ובגטו. בנוסף לכך, במהלך השהייה בגטו עם משפחתו הוא תיעד את משפחתו הרבה כדי לשמור זיכרונות מהם בעתיד וכך נוצר תיעוד מחריד של התקדמות משפחתו אל המוות.{{הערה|שם=הערה מספר 25603714:0}}
 
=== מותו ===
בסופו של דבר, הנאצים העבירו את גרוסמן למחנה עבודה ב[[קניגס ווסטרהאוזן]]. שם שהה עד 16 באפריל 1945. כשנהיה חולה ותשוש, הוא נורה על ידי הנאצים במהלך צעדת מוות בכפייה, כאשר עדיין נאחז בידואחז במצלמה שלו. כאשר מנדל גרוסמן מת בצעדת המוות צילומיו נשלחו על ידי אחותו לישראל אבל כנראה במלחמת העצמאות נאבדו הצילומיםאבדו בזמן שנכבש קיבוץ [[ניצנים]] על ידי המצרים.
 
נוסף לכך, חברו של מנדל מגטו לודז', (נחמן זונאבנד), הסתיר במהלך חייו בגטו צילומים של מנדל בתחתית באר בגטו. צילומים אלה נמצאו אחרי המלחמה ונשלחו לארכיון במוזיאון בקיבוץ [[לוחמי הגטאות]].{{הערה|[https://www.yadvashem.org/he/holocaust/this-month/november/discovering-lodz-ghetto-archive.html קטע מעדותו של זונאבנד בו הוא מתאר איך הסתיר את הצילומים תוך סיכון חייו], באתר [[יד ושם]]}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.antinaziresistance.org/Apps/WW/page.aspx?ws=cfda0459-dc1a-471e-a2b4-8c9bfc8bd5d2&page=d376ff94-4ed4-4117-8444-b784f4526a01&fol=f47e9940-d6da-48da-81f7-47e77152a945&code=f47e9940-d6da-48da-81f7-47e77152a945&box=88793e81-f5cf-4841-9291-ebaae597f5eb&_pstate=item&_item=c70de9e6-2de8-433e-a752-0a4f0b075794|הכותב=|כותרת=ההתנגדות היהודית בשואה|אתר=מנדל גרוסמן גיבור מאחורי המצלמה|תאריך=}}}}
 
== קישורים חיצוניים ==