חטאת העוף – הבדלי גרסאות

מאחר שהעוף אינו נשחט, אלא נמלק, למעשה מבחינת הלכות הכשרות המקובלות הוא נבלה, האסורה באכילה, ואף מטמאת את האוכל אותה. לפיכך, הדין שכהנים אוכלים את בשר החטאת הוא חידוש מיוחד, שקורבן שנמלק כהלכתו איננו נבלה ואיננו מטמא. זאת, בתנאי שאכן יש ודאות שזהו קורבן חטאת. כאשר יש ספק לגבי החיוב בקורבן חטאת, יש להביא את קורבן החטאת ולהקריב את דמו כרגיל, אך מחמת הספק אסור לאכול ממנו. דין זה נקרא "חטאת העוף הבאה על הספק",. <!--ובתלמוד{{הערה|1={{בבלי|נזיר|כט|א}}}} נאמר שזוהי נלמד מדרשת הפסוקים. (הסוגיא שם לא ברורה, עד כמה שהבנתי יש מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש האם זו הלכה או דרשה. רצוי ללמוד את הסוגיא שם כמו שצריך ולנסח את המשפט.-->