מורפולוגיה (בלשנות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 10:
==מיון השפות לפי מבנה מורפולוגי==
שפות מתחלקות לקבוצות על פי המבנה המורפולוגי שלהן:
* [[שפות סינתטיות]], שבהן מרבית המשמעויות הדקדוקיות מובעות בעזרת נטיית המילים. לדוגמה שפות שמיות כמו עברית, ערבית, ארמית, ואמהרית, בהן יש שורש עם בניין או משקל, ושפות הודיות בהן יש הדבקת סופיות המטות את משמעות המילה.
* [[שפות אנליטיות]], שבהן מרבית המשמעויות הדקדוקיות מובעות בעזרת מיליותסדר המילים. לדוגמה שפות סיניות כמו מנדרינית.
* [[שפות פוליסינתטיות]], שבהן משפטים או חלקים גדולים שלהם מורכבים מצורנים רבים, שורשיים ואחרים, המתאגדים לרצף אחד ב[[מילה (בלשנות)|מילה]] אחת. לדוגמה שפות גרמניות כמו גרמנית, הולנדית, ויידיש.
 
* [[שפות פוליסינתטיות]], שבהן משפטים או חלקים גדולים שלהם מורכבים מצורנים רבים, שורשיים ואחרים, המתאגדים לרצף אחד ב[[מילה (בלשנות)|מילה]] אחת.
השפות הסינתטיות נחלקות לאגלוטינטיביות (- [[שפהלשון צירופיתמדבק|לשון מדבקמידְבַּק או ''שפה צירופית'']] (גלוטינציה היא הצטרפות חלקיקים לגוש) ופלקטיביות ([[שפתלשון ממזג|שפת מימזג]]). בשפות מדבקצירופיות, כמו הודית, טורקית וגיאורגית - כל צורן מבטא רק קטגוריה דקדוקית אחת, והן "מודבקות" למלה כמוספיות משורשרות זו לזו, ואילו בשפות ממזגמימזג צורן אחד עשוי לבטא כמה קטגוריות דקדוקיות, והמורפמה מתקבלת על ידי שינוי תנועות והוספת מוספיות לפי תבנית אחידה, כמו המשקל (בשמות עצם) והבניין (בפעלים) בשפה העברית.
 
==מורפולוגיה בשפה העברית==