מאיר בן ברוך הלוי – הבדלי גרסאות

| תאריך לידה =

מעט מאד ידוע על תולדות חייו. נולד בעיר [[פולדא]], ועל כן מכונה לעתיםלעיתים "מהר"ם פולדא".{{הערה|[[משה גידמן]], '''התורה והחיים''' ג, (ורשה, תרנ"ט), עמ' 17 קובע את שנת לידתו ל-1320 לערך, אך הוא גם מקדים את שנות כהונתו בווינה ופטירתו יותר מהמקובל במחקר המאוחר.}} ככל הנראה אביו נהרג על [[קידוש השם]] ב[[גזירות ק"ט]], ועל כן מכונה דרך קבע "הקדוש רבי ברוך". נראה שהספיק בצעירותו ללמוד אצל רבי [[אלכסנדרי זוסלין הכהן]], בעל ספר "האגודה", ולאחר מכן למד אצל רבנים נוספים, שורדי הגזירות. כיהן כרבה הרשמי של [[ארפורט]] ושם למד אצלו רבי הלל 'הזקן' מארפורט. בהמשך כיהן כרבה של [[פרנקפורט]], ויתכןוייתכן שלמד אצלו שם רבי [[יום טוב ליפמן מילהויזן]]. בשנת [[קמ"ג]] ([[1383]]) עבר ל[[נירנברג]], אך לאחר כשנתים שב לפרנקפורט. בשנות ישיבתו השניההשנייה בפרנקפורט העלילו עליו עלילה והוא הושם במאסר. ב[[כ"ג באדר]] [[ה'קנ"ב]] ([[1392]]) שוחרר ממאסרו ועקר לוינה, שם נתמנה כראש ישיבתה לצד רבי [[אברהם קלויזנר]].{{הערה|שפיצר, "מהר"ם הלוי מוינה ופסקיו", עמ' לז–לח.|שם=שפלז}} נאמר עליו כי הביא עמו לוינה את מסורת חכמי אזור הריינוס וידע את "כל שרשי דתיה ומנהגיה"{{הערה|רבי [[ישראל איסרלן]], '''[[תרומת הדשן]]''', [[s:תרומת הדשן/ב/סג|פסקים וכתבים, סי' סג]].}}, ומעבר זה מסמל את מעבר מרכז התורה מאשכנז לאוסטריה למשך הדורות הבאים.{{הערה|שלמה שפיצר, "לימוד התורה בישיבות אוסטריה במאות 14–15", '''דברי [[הקונגרס העולמי למדעי היהדות]]''' י (תשמ"ט), חטיבה ב', כרך ראשון, עמ' 137 {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23531018}}.}} התעודות הרשמיות האחרונות המזכירות אותו נכתבו בשנת [[ה'קס"ו]] ([[1406]]), ומשם ואילך נזכרת אשתו כאלמנה, וכנראה נפטר בשנה זו.{{הערה|שפיצר, "מהר"ם הלוי מווינה ופסקיו", עמ' מ.}}

בוינהבווינה [[נישואין|נישא]] להנזיס, בת ה[[בנקאי]] דוד שטויס, מעשירי הקהילה. אשתו הנזיס ניהלה עבורו עסקי [[הלוואה בריבית]]. בנו זלמן היה חתנו של חברו [[מהרא"ק]]. היתההייתה לו גם בת שנישארה לאייזיק מזלצבורג.{{הערה|שם=שפלז}}

בישיבתו בווינה למדו תלמידים רבים, מהם שהשפיעו רבות על עולם התורה באשכנז בשנים שלאחר מכן, ביניהם [[מהר"ש נוישטט]] שאף ירש את מקומו בראשות ישיבת וינה. רבים מתלמידיו נהרגו בפרעות בוינהבווינה בשנת [[קפ"א]]. תלמיד חשוב נוסף שלו הוא רבי [[יעקל מאיגר]], שהיה אחר כך רב ב[[קרמס]]. נראה שאף [[מהרי"ל]] הספיק ללמוד אצלו בצעירותו, אך כי עיקר תורתו קיבל מתלמידו מהר"ש.{{הערה|גידמן, התורה והחיים, ג, עמ' 17–18.}}

לא השאיר אחריו כל חיבור הלכתי, אך פסקים ומובאות בשמו מובאים בספרי בני הדורות הבאים ובתשובותיהם כ[[מהרי"ל]], [[תרומת הדשן]] ו[[מהר"י וייל]]. כאשר אחד מבני ישיבתו ביזה את ה[[שרת (מקצוע)|שמש]], ציווה ל[[חרם (הלכה)|החרים]] אותו.{{הערה|ספר [[מהרי"ל]], ליקוטים (סי' מד במהדורת [[מכון ירושלים]].}} פסק בתוקף שאין דין [[הסגת גבול (יהדות)|הסגת גבול]] בתחום הרבנות, וכי לכל רב זכות להורות הלכה, אף אם כבר יש רב במקום. בעניין זה צוטט כאומר "מי נתן או הוריש לי הגבול, שלא ישיגנו אחר".{{הערה|רבי [[ישראל איסרלן]], '''[[תרומת הדשן]]''', [[s:תרומת הדשן/ב/קכח|פסקים וכתבים, סי' קכח]].}} אף הוא עצמו שימש רב בוינהבווינה לצד מהרא"ק ולא היתההייתה ביניהם מחלוקת.{{הערה|שו"ת מהר"י וייל, סי' קנא.}} מאידך, קבע שאסור לרב להורות ללא שקיבל רשות מפורשת וסמיכה ממנו (וראה עוד בהמשך הערך). נראה שרצה לוודא מצד אחד שימונו רק רבנים המוכרים לו כתלמידי חכמים הראויים לתפקיד,{{הערה|בתקופה זו נפוצו בקהילות גרמניה רבנים שמונו לתפקידם גם אם לא היו ראויים לו. ראה בהרחבה אצל [[מרדכי ברויאר (היסטוריון)|מרדכי ברויאר]], "הסמיכה האשכנזית", '''[[ציון (כתב עת)|ציון]]''' לג [א–ב]] (תשכ"ח), עמ' 20, 23.}} ומן הצד השני למנוע מצב בו ישנה תחרות על התפקיד, כדי שלא תיווצר תלות של הרבנים בקהילות ובאלו שמינו אותם.{{הערה|שם=שפלז}}

מכח פרשה זו, הסיקו חוקרים רבים כי מהר"ם ס"ל הוא הוא מחדשה של סמיכת "מורנו" ("הסמיכה האשכנזית"), כלומר הענקה מפורשת של רב לתלמידו את התואר "מורנו", ודרישה מוקדמת לקבלת תואר זה לפני שימוש בתפקיד רבני. סמיכת מורנו מתועדת לראשונה בפולמוס זה, ועל כן יש שסברו כי היא חודשה בידי מהר"ם ס"ל, וזו היתההייתה הדעה המקובלת במחקר בעבר.{{הערה|ראה למשל אצל רבי [[צבי בנימין אוירבך]], '''ברית אברהם''' ([[פרנקפורט דמיין]], תר"ך), מבוא עמ' 6; [[אייזיק הירש וייס|א"ה ווייס]], '''דור דור ודורשיו''', חלק ה', ספר עשרים ושנים, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/dorvolume5/dorvolume509.pdf פרק ששה עשר], עמ' 165, באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]].}} חוקרים אחרים דחו מסקנה זו, שהיתהשהייתה מקובלת במחקר בעבר, והראו כי הריב"ש התייחס לסמיכת רב לתלמידו כמנהג אשכנזי וצרפתי ותיק ומקובל, ולא כחידוש עצמאי של מהר"ם ס"ל. טענה נוספת כנגד הסברא שמהר"ם ס"ל חידש את הסמיכה היא שבפולמוס נזכר שגם ר' יוחנן, בן מחלוקתו של ר' ישעיה הנסמך, קיבל מאביו סמיכה ורשות להיות ראש ישיבה. מכח ראיות אלה, סבר [[מרדכי ברויאר (היסטוריון)|מרדכי ברויאר]] שהסמיכה כנראה נהגה עוד קודם מהר"ם ס"ל, וחידושו של מהר"ם ס"ל, עליו נסב הפולמוס, היה שסמכותו הבלעדית לסמוך חלה גם מחוץ למעגל המצומצם של תלמידיו, וגם על ארצות אחרות.{{הערה|שם=ברויאר}}

אף שהריב"ש חלק על מהר"ם ס"ל בפולמוס הסמיכה, וסבר שאין לו סמכות למנות רבנים מחוץ לארצו אשכנז, הוא מתיחסמתייחס אליו בכבוד ומתארו במילים "הנשר הגדול גדול הכנפים מלא התורה אשר לו החכמה".{{הערה|[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/שו%D722ת_הריב%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%91%22%D7%A922ש/%D7%A8%D7%A2%D7%90רעא שו"ת הריב"ש, סימן רעא]}}

אף שלא נותר בידינו מתורתו אלא פסקים מועטים, השפעתו במסירת התורה בתקופה בה חרבו מרכזי התורה הגדולים באשכנז רבה, ובאה לידי ביטוי בעיקר בתלמידיו בוינהבווינה שהעמידו אחריהם חכמים כ[[מהרי"ל]] ובני דורו. ניתן למצוא סימן לחשיבותו באזכורו בספרי "[[ממורבוך]]" (ספרי [[הזכרת נשמות]]) של קהילות שונות בגרמניה. בפתיחת ספרים אלו נזכרו בדרך כלל, מלבד שמות ההרוגים בפרעות, שמותם של גדולי התורה באשכנז בתקופת הראשונים.{{הערה|ראה דיונו של מאיר רפלד, "[http://shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?backto=&ed=%E2%EC%E9%E5%EF%20%FA%F9%F8%E9%20%FA%F9%F2%E2%20&id=668#_ftnref12 מרכיבים ומורכבות בתפילות ה"יזכור": "אשכנז" בצפון איטליה]", '''[[המעין (כתב עת)|המעין]]''', גליון תשרי תשע"ג.}} מהר"ם הלוי מופיע ברשימה זו בכמה וכמה ספרי ממורבוך, ביניהן זה של [[יהדות וורמייזא|קהילת וורמייזא]]{{הערה|הודפס ע"י {{אוצר החכמה|1=[[אדולף ילינק]]|2=קונטרס ווירמייזא וקהל ווינא|3=171566|4=וינה תר"ם, עמ' 8|עמוד=7}}.}} ושל [[יהדות פרנקפורט|קהילת פרנקפורט]], לצד שמות כמו [[רבנו גרשום מאור הגולה]], רבי [[שמעון בן יצחק]], [[רש"י]], [[רבנו תם]], [[מהר"ם מרוטנבורג]] ומהרי"ל.

==הערות שוליםשוליים==