הבחירות לכנסת השתים עשרה – הבדלי גרסאות

'''הבחירות לכנסת השתים עשרה''' שהתקיימו ב-[[1 בנובמבר]] [[1988]], [[כ"א בחשוון]] [[ה'תשמ"ט]], התקיימו לאחר פריצתה של [[האינתיפאדה הראשונה]] ובהשפעתה. לבחירות אלו הגיעו המפלגות הגדולות מתוך [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת אחדות לאומית]] שבה שימשו [[יצחק שמיר]] ו[[שמעון פרס]] כראשי ממשלה לסירוגין, ואילו [[יצחק רבין]] שימש כשר הביטחון. אל מול ההתפתחויות במישור הבינלאומי - ניסיונות מזכיר המדינה האמריקני [[ג'ורג' שולץ]] בתיווך ותזוזתו של [[אש"ף]] לקראת הכרה במדינת ישראל וב[[החלטה 242]] - הצביעו תוצאות הבחירות על רצונו של הבוחר בהמשך הסטטוס־קוו המדיני, ובחיזוק האלמנטים הימניים ב[[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת האחדות]]. יומיים לפני הבחירות, ב־[[30 באוקטובר]] [[1988]], התרחש אירוע טרור בו נשרפו למוות רחל וייס מ[[ירושלים]] ושלושת ילדיה, כאשר נסעו באוטובוס מ[[טבריה]] ל[[ירושלים]] דרך [[יריחו]], ונקלעו למארב בו הושלך על האוטובוס [[בקבוק תבערה]]. החייל {{נזכור את כולםיזכור|511982|דוד דלרוזה}}, שניסה להצילם, נפצע קשה ונפטר מפצעיו מאוחר יותר. יש הסבורים כי אירוע זה הוא שהביא להתחזקות הימין בבחירות. אחרים רואים בתוצאות הבחירות המשך וחיזוק למגמות שנראו בבירור במהלך [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]] של שמירה על דפוסי הצבעה קיימים, ורצון להימנע משינוי מדיני.

אירוע חמור שאירע יום לפני הבחירות, היה, לדעת אחדים, בעל השפעה מכרעת על תוצאותיהן. בקבוק תבערה שנזרק על אוטובוס שעבר ב[[יריחו]], ב־[[30 באוקטובר]] [[1988]], הצית את האוטובוס וגרם למותם של אם ושלושת ילדיה; החייל {{נזכור את כולםיזכור|511982|דוד דלרוזה}}, אשר ניסה להצילם, נפטר לאחר חודשיים שבהם נלחם על חייו.