ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
WGS 2014 (שיחה | תרומות)
מ הסבת תבנית נזכור את כולם לתבנית יזכור (תג)
שורה 14:
בתי המלאכה של הרכבת היו מוקפים באתרים חשובים לבריטים. מדרומם שכנו בתי הזיקוק של חברת "[[של]]" ומחסני צבא מאוכלסים בחיילים בריטים וחיילי [[הלגיון הערבי]], לידם שכנו שדה תעופה צבאי, משטרת [[קריית חיים]] הבריטית ומשטרת [[שפרעם]] עם כוח בריטי נייד מצויד במשוריינים. גם דרך הנסיגה הייתה זרועה במחנות צבא והיה ברור שהוא ייכנס לפעולה מיד עם הישמע הפיצוצים. התוכנית הייתה שהלוחמים ייסוגו במשאית משוריינת שלפניה תיסע מונית שאמורה הייתה לבדוק את הדרך ולאותת אחורה אם תיתקל במחסום או בכוח אויב. במקרה זה הייתה אפשרות למפקד הפעולה להורות ללוחמים לרדת מהמשאית ולהתפזר בשטח.
 
למפקד הפעולה התמנה לוחם לח"י {{נזכור את כולםיזכור|40013|בן עמי יולוביץ}} שכינויו היה "בועז". לצורך ריכוז הלוחמים נשכרה דירה ריקה ב[[קריית טבעון|קריית חרושת]] שליד [[חיפה]], וב-[[17 ביוני]] [[1946]] רוכזו בה הלוחמים ואמצעי הלחימה. מפקד "החטיבה הלוחמת" [[יעקב בנאי (מזל)]] הסביר בעזרת תרשימים את פרטי הפעולה. חלק מהלוחמים נועדו לשמש חוליות אבטחה, חסימה ועזרה רפואית. במשתתפים היו גם שבע נשים.
 
==ההתקפה==