פניה ברגשטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית נזכור את כולם לתבנית יזכור (תג)
שורה 12:
בהמשך אילצה אותה מחלת הלב לעבוד כתופרת במחסן הבגדים במתפרת הקיבוץ. בחמש שנות חייה האחרונות היא נותרה רתוקה למיטתה וכמחצית מתקופה זו שהתה בבית החולים "העמק" ב[[עפולה]].
 
בשנת [[1950]] נפטרה בבית החולים ב[[עפולה]], בעודה בת 42 בלבד, והובאה לקבורה בקיבוץ גבת. בנה היחיד, {{נזכור את כולםיזכור|45739|גרשון ישראלי}}, כותב מוכשר בפני עצמו, נהרג ב[[מלחמת ששת הימים]].
 
בן-זוגה אהרן התגורר שנים רבות בבית משפחת אחותו רחל ריכטר ב[[פינסק]], והיה דמות מעצבת בחייהם של ילדי המשפחה, שעלו כולם ארצה (למעט הבן הצעיר, שלא הספיק לעלות ונספה ב[[שואת יהודי פולין|שואה]] עם הוריו) וחלקם התיישבו בקיבוצים.
אחייניתו הגדולה, שרה, נישאה לדוד בנארי, אחיו של [[נחום בנארי]], והתיישבה ב[[יגור]]. בתה, טוראית {{נזכור את כולםיזכור|90287|שושנה בנארי}}, נפלה ב[[שיירת הדסה]].{{הערה|1=[http://www.yagur.com/pneiyagur/GLpersonCard.aspx?id=1700715 שרה בנארי], באתר פני [[יגור]].}}
אחיה ואחותה הם [[יעקב שופט]], מסאי ומתרגם יידי–עברי, ו[[אשר שופט]], חבר קיבוץ [[נגבה]], [[משורר]] וסופר, וברכה ויניק, שהתיישבה ב[[תל עדשים]]. ברכה היא אמו של רב-סרן [[שמריהו ויניק]], [[מפקד (תפקיד)|מפקד]] [[סיירת גולני]] ובעל [[עיטור המופת]], אשר נהרג במהלך [[מבצע קינוח|הקרב על החרמון]] ב[[מלחמת יום הכיפורים]].