|
כטקר7קרוקרי
{{פירוש נוסף|
נוכחי=אות באלפבית העברי|
אחר=סימון המתמטי <math>\!\, \aleph</math>|
ראו=[[אלף אפס]]; לפירושים אחרים, ראו [[אלף]]}}
{{אלפבית עברי
| אות = א
| תמונה = [[קובץ:Hebrew letter Alef.svg|150px|מרכז]]
}}
'''א'''' (שם האות: '''אָלֶף''') היא ה[[אות]] הראשונה ב[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]]. מקור האות במילה "אֶלֶף" שמשמעה במקורות הוא "[[בקר הבית|שור]]", ככתוב: {{הדגשה|שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ|דברים ז יג|דברים, ז', י"ג}}, וצורתה בכתב יד התפתחה מצורת ראש השור. בפי [[יהדות תימן|יהודי תימן]] נקראת האות בשם '''אַלַף'''.
א' היא [[אם קריאה]] עבור כל אחת מן התנועות, וכאם קריאה היא נכללת בארבע אותיות אהו"י. דוגמאות למילים שבהן א' מופיעה כאם קריאה: לקרַאת, רִאשון ושמֹאל. בכתיב מלא היא לעיתים משמשת לציון התנועה אַ (a) במלים לועזיות, למשל בשם [[מארי קירי]].
בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי ל[[חמשת מוצאי הפה]], א' נמנית עם ארבע האותיות הגרוניות: א', ה', ח', וע'. מבחינה [[פונולוגיה|פונולוגית]] היא מייצגת [[עיצור סדקי, סותם, אטום]] {{כ}}(/ʔ/ {{כ}}:[[IPA]]). כ[[עיצור גרוני]] היא אינה מקבלת [[דגש חזק]], ואולם במקרא ישנם ארבעה מקומות שבהן מופיעה נקודה כעין דגש באות א'. משערים שמדובר במעין [[מפיק (לשון)|מפיק]] שבא להדריך את הקורא להגות את העיצור כהלכה ולא להבליע אותו בתנועות שלפניו ולאחריו{{הערה|1=[[ישראל ייבין]], "א דגושה במקרא", בתוך: '''מחקרים במקרא ובמזרח הקדמון''', תשל"ח, עמ' 223–227.}}.
בקרב דוברי שפות שבהן לא קיימת הברה מקבילה להברת [[ח]]' עברית, מוחלפת לעיתים האות ח' באות א', מסיבה זו מוחלפת לעיתים גם ה' בא'. תופעה זו באה לידי ביטוי ב[[התלמוד הירושלמי|תלמוד הירושלמי]] שנכתב ב[[ארץ ישראל]] ולשונו הושפעה מלשון יושבי הארץ דוברי ה[[יוונית]], ולכן שמות כמו [[רב חנן בר אמי]] יופיעו בתלמוד הירושלמי בתור רב '''אנן''' בר אימי. מסיבה זו השתרש בספרות העברית השם [[אדריאנוס]] (ולא [[הדריאנוס]]) לקיסר הרומי "'''H'''adrianus"{{הערה|[[שי"ר]], ערך מלין (להלן "קישורים חיצוניים"), א.}}.
==שימושים==
ב[[גימטריה]] ערכה 1, ובהתאם לכך "יום א'" הוא [[יום ראשון]] וכיתה א' היא הכיתה הראשונה בבית הספר, אך ב[[כדורגל בישראל]] ליגה א' היא הליגה השלישית, משום שמקדימות אותה הליגה הלאומית וליגת העל. כשהאות א' מופיעה בראש [[תאריך עברי|שנה עברית]], פירושה אֶלֶף, למשל: שנת א'תנ"ג היא השנה ה-1453 ב[[לוח עברי|לוח העברי]].
ב[[שפה]] ה[[עברית]] המודרנית [[שכיחות אותיות בעברית|שכיחות השימוש]] באות '''א'''' היא 4.94% מכלל אותיות האלף-בית.
ב[[קבלה]] מסמלת האות א' את אחדות הבורא.
ב[[תורת הקבוצות]] משמשת האות א' לציון [[עוצמה (מתמטיקה)|עוצמתן]] של [[קבוצה אינסופית|קבוצות אינסופיות]]. <math>\aleph_0</math> (קרי: [[אלף אפס|אָלֶף אֶפֶס]]) היא העוצמה של קבוצת ה[[מספר טבעי|מספרים הטבעיים]], ואילו <math>\aleph</math> היא העוצמה של [[שדה המספרים הממשיים|קבוצת המספרים הממשיים]] ([[עוצמת הרצף]]).
האות א' מופיעה בביטויים עבריים אחדים:
* '''מא' ועד ת'''': בשלמות, מהתחלה ועד הסוף.
* '''אינו יודע צורת א'''': [[בערות|בער]], אינו יודע קרוא וכתוב.
* '''סוג א'''': משובח.
* '''אלף-אלף''' או '''א"א''': משובח ביותר.
* '''אלף-אלף-אלף''' או '''אא"א''': [[ראשי תיבות]] של "אישה אחת אמרה", ביטוי [[סלנג]] שעבר זמנו ופירושו: שמועה לא מבוססת.
* '''לא, בא' רבתי''': בשום פנים ואופן.
* '''זה א' ב'''': דבר בסיסי.
באות אלף העברית נעשה שימוש בשפות זרות:
* ב[[יפן]] נקראת כך [[כת]] [[אום שינריקיו]].
* במחשבים ישנן שפות תכנות ופרויקטים בשם זה.
* מספר יצירות בשפות אחרות מעברית נקראות "אלף", ביניהם יצירות ב[[אנגלית]] של הסופר [[ג'ורג' ברנדס]] וב[[ספרדית]] של [[חורחה לואיס בורחס]].
==יצוג האות א'==
[[קובץ:Alef.png|שמאל|ממוזער|300px|האות א' מוצגת ב[[גופן|גופנים]] הבאים (מימין לשמאל):{{ש}}[[פרנק-ריהל]], [[אריאל (גופן)|אריאל]], [[דוד (גופן)|דוד]], [[כתב רש"י]], [[כתב סת"ם]], [[כתב יד (כתב)|כתב יד]], [[חיים (גופן)|חיים]]]]
בקוד [[ASCII]] מיוצגת האות א' בערך E0, ובקוד [[Unicode]] היא מיוצגת בערך 05D0.
ב[[קוד מורס]] מיוצגת האות א' באמצעות הרצף (משמאל לימין):{{רווח קשיח|2}}'''-.''' (נקודה קו).
[[קובץ:Braille A1.svg|ימין|22px|כיתוב תמונה]]
הוא ייצוגה של האות א' ב[[כתב ברייל]].
ב[[אלפבית צלילי]] מיוצגת האות א' באמצעות המלה "אלף".
באיתות ב[[דגלי סמפור]] {{אנ|Flag semaphore}} א' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה דרומה (כלפי מטה) ודגל שני הפונה דרום-מערבה.
בשפה [[יידיש]], הנכתבת אף היא באותיות עבריות, משמשת האות א' לייצוג שתי [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] שונות.
* האות אַ שמתחתיה ניקוד "פתח" מקבילה לאות a ב[[אלפבית לטיני|אלפבית הלטיני]].
* האות אָ שמתחתיה ניקוד "קמץ" (או "קמץ קטן") מקבילה לאות o באלפבית הלטיני.
כך לדוגמה, שם העיר לונדון נכתב ביידיש "ל'''אָ'''נד'''אָ'''ן", ושם העיר פריז נכתב ביידיש "פּ'''אַ'''ריז".
==התפתחות האות א'==
{| align="center" border="0" cellpadding="5"
|align="center" width="130px"|[[קובץ:Proto-semiticA-01.png|פרוטו כנעני]]
|align="center" width="130px"|[[קובץ:PhoenicianA-01.png|פיניקי]]
|align="center" width="130px"|[[קובץ:Aleph.svg|ארמי]]
|-
|align="center" valign="top" width="130px"|א' ([[בקר הבית|אַלְפּ]]) ב[[אלפבית פרוטו-כנעני|אלפבית הפרוטו-כנעני]]
|align="center" valign="top" width="130px"|א' ב[[אלפבית פיניקי|אלפבית הפיניקי]]
|align="center" valign="top" width="130px"|א' ב[[אלפבית ארמי|אלפבית הארמי]]
|}
== ראו גם==
* [[ا|ا – האות '''אליף''']] ב[[ערבית]]
* [[ء|ء – הסימן '''המזה''']] בערבית
* [[ספיחה תחילית]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=א}}
* {{מיקרופדיה|א (אות)}}
* {{HebrewBooks|[[שי"ר]]|הערך "א"|34502|בספרו "ערך מלין", פראג תרי"ב, עמ' 1|עמוד=11}}
*{{הרעיונות|aleph|א, אלף}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אלפבית עברי]]
| 