הבדלים בין גרסאות בדף "מורפמה"

נוספו 993 בתים ,  לפני שנה
אין תקציר עריכה
(←‏מבנה: הבהרה וניסוח)
מורפמות (כלומר צורנים) עשויות להתחבר זו לזו בכמה דרכים. בשפות אירופיות רווח החיבור הצורני על ידי [[שרשור (מחרוזות)|שרשור]] כלומר צירוף צורנים זה אחר זה ב[[תצורה קווית]] כאשר הצורנים שומרים על צורתם המקורית ורק משורשרים זה לזה בלא שינוי. לדוגמה הבסיס "שָמַר" וצורן גוף ראשון רבים "נוּ" יוצרים על ידי שרשור את המילה "שָמַרְנוּ". בשפות האירופיות דרך תצורה זו היא הרווחת, למשל המילה unbreakable מורכבת משרשור של שלושה צורנים: un+break+able. בעברית רווח יותר חיבור של '''שזירה''' בין מורפמות ב[[תצורה משורגת]] שבה הצורנים המוטמעים יחד משפיעים זה על זה, ונשזרות האחת בשנייה. למשל את ה[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] גד"ל משבצים בתוך ה[[משקל (בלשנות)|משקל]] מִקְטָל ומקבלים את המילה מִגְדָּל. הצורן המקורי ''גדל'' הושפע והשתנה וצורתו המקורית השתנתה.
 
=== מוספית ===
מורפמה המצטרפת למילה על ידי שרשור נקראת גם '''[[מוספית]]''' ( או '''צורן נתמך''', ובלועזית '''קליטית''' - מיוונית: נשענת). אם היא נצמדת לתחילת המילה היא נקראת '''תחילית''' ובלועזית '''פרוקליטית''', ואם היא מצטרפת לסוף המילה היא נקראת '''סופית''' ובלועזית '''אֶנקליטית'''. לדוגמה במילה הדקדוקית "'''בְּ'''ארגז" שני צורנים, המילית בְּ היא מוספית תחילית כלומר פרוקליטית proclitic, ואילו במילה "ארצ'''נו'''" - שני צורנים, כשהצורן השני - שמילית השיוך ''נו'' - היא מוספית סופית - אנקליטית enclitic. דוגמה נוספת הרווחת בשפה העיברית היא המוספיות המתווספות ל[[פועל (בלשנות)]], לצורך הטיית הזמן והגוף, כמו השורש שמ"ר המקבל תחילית '''נ'''שמר וסופית שמר'''תי''' במקרה של יחיד עבר.
מורפמה המצטרפת למילה על ידי שרשור, נקראת גם '''[[מוספית]]'''. המוספית יכולה להיות '''תחילית''' - כאשר זו באה לפני המילה המצורפת, '''סופית''' - בסוף המילה, מוספית '''מסגרת''' - כאשר היא מקיפה את המילה משני צדדיו (כמו בערבית: '''מ'''-...-'''יש''' - להבעת שלילה, או בעברית: '''הת'''-ממש-'''ות''', כדי ליצור שם פעולה מן השורש ממ"ש), ומוספית '''מסורגת''' כאשר היא גם משולבת בתוך המילה וגם בתחילתו או סופו.
דוגמה רווחת בשפה העיברית היא המוספיות המתווספות ל[[פועל (בלשנות)]], לצורך הטיית הזמן והגוף, כמו השורש שמ"ר המקבל תחילית '''נ'''שמר וסופית שמר'''תי''' במקרה של יחיד עבר.
 
=== קליטיק - צורן נתמך ===
כאמור, מורפמות עשויות להיות עצמאיות או כבולות. למשל, בשפה האנגלית, בהרכבה (כלומר המילה המורכבת) un+break+able, המורפמה un היא כבולה, כי איננה יכולה לעמוד לבדה. לעומת זאת המורפמה break היא מורפמה עצמאית. בעברית, מורפמות השיוך והמשקל בשמות עצם, ומורפמות ההטיה בפעלים הן מורפמות כבולות, ואינן יכולות לעמוד בפני עצמן. מורפמה שיכולה לעמוד בפני עצמה נקראת גם "בסיס".
מורפמהאם המצטרפתהמוספית למילהאינה עלבתבנית, ידיכלומר שרשוראינה נקראתנוספת גםכתוצאה '''[[מוספית]]'''מבניין (של פועל או ממשקל של שם עצם, אלא התווספה חיצונית, המוספית נקראת: '''צורן נתמך''', ובלועזית '''קליטיתקליטיק''' - (מיוונית: נשענת). אם היאהצורן הנתמך נצמדתנצמד לתחילת המילה היאהוא נקרא נקראת '''תחיליתנתמך תחילי''' ובלועזית '''פרוקליטיתפרוקליטיק''', ואם היאהוא מצטרפתמצטרף לסוף המילה היאהוא נקראתנקרא '''סופיתנתמך סופי''' ובלועזית '''אֶנקליטיתאֶנקליטיק'''. לדוגמה במילה הדקדוקית "'''בְּ'''ארגז" שני צורנים, המילית בְּ היא מוספית תחילית כלומר פרוקליטיתפרוקליטיק proclitic, ואילו במילה "ארצ'''נו'''" - שני צורנים, כשהצורן השני - שמילית השיוך ''נו'' - היא מוספית סופית - אנקליטית enclitic. דוגמה נוספת הרווחת בשפה העיברית היא המוספיות המתווספות ל[[פועל (בלשנות)]], לצורך הטיית הזמן והגוף, כמו השורש שמ"ר המקבל תחילית '''נ'''שמר וסופית שמר'''תי''' במקרה של יחיד עבר.
 
=== צורנים עצמאיים (חפשיים) או כבולים ===
כאמור, מורפמות עשויות להיות '''מורפמות עצמאיות''' (נקראות גם '''צורן חפשי''') או '''מורפמות כבולות'''. למשל, בשפה האנגלית, בהרכבה (כלומר המילה המורכבת) un+break+able, המורפמה un היא כבולה, כי איננה יכולה לעמוד לבדה. לעומת זאת המורפמה break היא מורפמה עצמאית. בעברית, מורפמות השיוך והמשקל בשמות עצם, ומורפמות ההטיה בפעלים הן מורפמות כבולות, ואינן יכולות לעמוד בפני עצמן. מורפמה שיכולה לעמוד בפני עצמה נקראת גם "בסיס".
 
== ראו גם ==