רובה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עשיתי טוב תגיות: אות סופית באמצע מילה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
Ili Kaufmann (שיחה | תרומות) מ שוחזר מעריכות של 46.19.86.65 (שיחה) לעריכה האחרונה של Ovedc |
||
שורה 3:
'''רובה''' הוא סוג של [[כלי ירייה]] חם ממשפחת [[נשק קל|הנשק הקל]]. הרובה הוא כלי ירייה בעל [[קנה (נשק)|קנה]] ארוך (יותר מ-30 ס"מ). לרוב משתמשים במילה "רובה" כתרגום למילה האנגלית [[:en:Rifle|rifle]], שמשמעותה היא רובה בעל קנה מחורק (שחרוטים בפני השטח הפנימיים שלו חריצים בצורה [[סליל (צורה גאומטרית)|סלילית]]), אך כוללים בו גם כלי-ירי בעלי קנה ארוך שהם חלקי קדח, כגון [[רובה שוטגאן]].
== היסטוריה ==
{{הפניה לערך מורחב|התפתחות כלי הירי}}
[[קובץ:Shortlandservicemusket.jpg|ממוזער|250px|רובה [[מוסקט (רובה)|מוסקט]]]]
[[קובץ:Lee-Enfield Rifle.jpg|ממוזער|שמאל|250px|רובה [[לי אנפילד]] משנת [[1939]]]]
[[קובץ:M16 and AK-47 length comparison.png|ממוזער|250px|[[רובה M-16]] (למעלה) ורובה [[AK-47]] (למטה). שני רובים אלה, על שלל דגמיהם וגרסאותיהם, הם [[רובה סער|רובי הסער]] הנפוצים ביותר בעולם.]]
ראשית התפתחות הרובים הוא ב[[סין (אזור)|סין]], עם המצאת [[אבק שריפה|אבק השרפה]]. הסינים בנו [[רקטה|רקטות]], שהשתמשו בהן בחגיגות בדרך כלל. ב[[המאה ה-10|מאה ה־10]] המציאו הסינים את ה[[רומח אש]], תקופה שבה אבק השרפה נכנס לשימוש צבאי בסין. השימוש הפך לנפוץ לקראת אמצע המאה ה-13. אבק השרפה הגיע ל[[אירופה]] ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] ובעזרתו יכלו לייצר את כלי הירי הראשונים. הכלי הראשון שיוצר באירופה היה [[תותח]] מצור. תותחים אלו היו גדולים למדי ויכלו לירות פגזי [[סלע|אבן]] או [[מתכת]] על חומות הערים. חוסר הדיוק היה משווע, אך יחד עם זאת לא היה קשה כל־כך לפגוע בחומות.
הרובים הראשונים היו גם הם בלתי מדויקים, ועד המצאת [[מצת פתיל (כלי ירייה)|בריח הפתיל]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] לא השתמשו בהם בכמויות גדולות בקרבות. בריח הפתיל נתן את התנופה לשימוש ב[[ארקבוז]] ולאחר מכן ב[[מוסקט (רובה)|מוסקט]]. החיילים סודרו בגושים גדולים ובדרך כלל ירו במטחים.
התפתחות נוספת הביאה לכניסת [[מצת חלמיש (כלי ירייה)|בריח צור]], שהשתמש בניצוץ הנגרם מחיכוך [[צור (סלע)|אבן צור]] כנגד לוחית [[פלדה]] להצתת התחמיש. רובים אלו הופיעו בסוף [[המאה ה-17]], היו בשימוש עד אמצע [[המאה ה-19]].
שיפור חשוב ביותר בתולדות הרובה הוא הופעת ה[[קנה (נשק)|קנה]] מחורק: קנה שלאורכו חרוטים סלילים המקנים [[תנע זוויתי]] לקליע ובכך מגבירים את יציבותו. שיפור זה תרם באופן משמעותי ביותר [https://gunsafereview.net/a-chronology-of-development-by-daniel-watters/ לדיוק הרובה] ואפשר את פיתוח ה[[קליעה]] וה[[צליפה]] לרחוק.
שיפור נוסף היה רובים שנטענו דרך הבריח, במקום דרך הלוע. למרות שיש לטעון ידנית כל כדור מחדש ולבצע דריכה ידנית של הבריח דבר זה הגדיל את קצב הירי באופן ניכר. רובים כאלה הם מסוג [[רובה בריחי]], והם רובים פשוטים, אמינים ודי מדויקים. עד היום יש שימוש ברובים בריחיים, בעיקר בתור רובים ל[[קליעה]], [[ספורט]] ו[[ציד]]. בהמשך התפתחו [[רובה צלפים|רובי הצלפים]] על בסיס רובים בריחיים מדויקים במיוחד.
התפתחויות נוספות הביאו לשימוש ב[[מחסנית]]. תחילה, ברובים בעלי מנגנון מכני, כאשר היורה היה צריך לדרוך את הרובה מחדש בכל פעם שרצה לירות. אחר כך, ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], עברו לשימוש ב[[אנרגיה|אנרגיית]] השרפה, שנפלטת כתוצאה מבעירת אבקת השרפה. אנרגיה זו דרכה את הרובה באופן אוטומטי. ראו [[רובה חצי-אוטומטי]] ו[[רובה אוטומטי]].
ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] התפתחו מספר סוגי רובים: [[רובה בריחי|הרובים הבריחיים]] שוכללו ושופרו, הומצאו [[רובה חצי-אוטומטי|רובים מיטענים]], בהם טעינת ודריכה הכדור נעשית באופן ידני על ידי ניצול האנרגיה שנוצרת בתהליך הירייה. דוגמה לרובים אלה הם ה-[[M1 גאראנד]] וה-[[M1 קרבין]] ששירתו ב[[הכוחות המזוינים של ארצות הברית|כוחות המזוינים של ארצות הברית]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. בסוף מלחמת העולם השנייה פותחו [[רובה סער|רובי הסער]] הראשונים: מדובר ברובים בעלי [[נצרה]]-בוררת המסוגלים הן לירי חצי-אוטומטי ("בודדות") והן לירי אוטומטי מלא ("צרורות"), ובנוסף היו בעלי טווח ועוצמת אש של רובה ולא של [[תת-מקלע]] שהיה מוגבל לטווחים של עד 200 מטר.
בשנות [[המלחמה הקרה]] פותחו שניים מרובי הסער הנפוצים ביותר בעולם: ה[[AK-47|קלשניקוב AK-47]] ה[[ברית המועצות|סובייטי]], שהופץ בקרב מדינות [[הגוש המזרחי]] וארגוני [[גרילה]] ו[[טרור]] רבים, ורובה ה-[[M-16]], שחולק למדינות [[העולם המערבי]] ו[[ברית נאט"ו]]. רובים אלה נמצאים בשירות פעיל עד היום, הן בדגמים המקוריים והן בדגמים משופרים.
בסוף [[המאה ה-20]] ותחילת [[המאה ה-21]] לא חלו שינויים משמעותיים במכלול (מנגנון הפעולה) אך ה[[מעצה]] שודרג באופן ניכר ורובים רבים עברו לתצורה המודרנית (ראו בהמשך) של ה-[[AR-15]] ודומיו. על המתפסים נוספו [[מתאמי פיקטיני]] המאפשרים התקנה מהירה ופשוטה של מגוון [[עזרים טקטיים]] כגון [[כוונת|כוונות]] למיניהן ו[[דורגל]] והקת הוחלפה בקת מתכווננת קלה מחומרים סינתטיים. כמו כן פותחה תצורה מהפכנית בשם [[בולפפ]] בה המכלול נמצא בקת, מקדים את ההדק, ובכך מאפשר ייצור רובה קצר עם קנה ארוך.
== מבנה הרובה ==
| |||