מטילדה קסין ורדי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
== התחלת חוקי הגזע באיטליה ==
ב-[[17 בנובמבר]] [[1938]] נחקקו באיטליה חוקי הגזע. כל התלמידים והמורים היהודים נזרקו ממוסדות החינוך{{הערה|Massimo Longo Adorno, Gli ebrei fiorentini dall'emancipazione all Shoa, La Giuntina 2003 עמ' 76 }}. כדי להתמודד עם הבעיה, הקימה הקהילה בית ספר פרטי במתחם בית הכנסת. מטילדה, הקימה קבוצת ילדים וקיימה איתם פעילות חברתית אחר הצהריים. הם למדו שירים עבריים, ציונות, יהדות וקיימו מסיבות. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה באירופה, ב-[[1 בספטמבר]] [[1939]], החלו להגיע לאיטליה פליטים יהודיים שחיפשו מקלט ממוראות המלחמה. כדי לטפל בגל הפליטים הוקם (DELASEM (Delegazione per l'Assistenza degli Emigranti Ebrei {{הערה| Sandro Antonini, Delasem: Storia della più grande organizzazione ebraica italiana di soccorso durante la seconda guerra mondiale, De Ferrari 2000
}} ארגון שמטרתו הייתה לדאוג לשלומם של הפליטים. מטילדה הצטרפה לארגון מיד עם תחילת פעילותו בפירנצה. היא הייתה נוסעת לתחנת הרכבת כדי לאתר את הפליטים שהגיעו עייפים ומפוחדים וכוונה אותם למשרדי הקהילה, שם בהנהלתו של הרב נתן קסוטו הי"ד, דאגו למצוא לפליטים מקומות לינה במוסדות ציבור נטושים, לספק להם מזון בגדים וטיפול רפואי. באותה תקופה השלטונות הפשיסטים לרוב העלימו עיין מהפעילות הזו. מטילדה זיהתה מייד את המצוקה המיוחדת של הילדים שהגיעו לעיתים קרובות ללא הוריהם. היא הקימה יחד עם האחיות לסקר הי"ד ואחרים את אירגון DELASEM dei piccoli (DELASEM של הילדים){{הערה|Adorno, עמ' 95}}. הם ניהלו רישום של כל הילדים הפליטים ומקום המסתור שלהם, ודאגו לשלוח להם חבילות עם ספרים וממתקים ולשמור אתם על קשר רציף. באותה תקופה מטילדה גם שמרה על קשר עם ילדי "[[וילה אמה]]" קבוצת ילדים מיוגוסלביה ש DELASEM שיכנה בוילה ליד העיירה [[
== המחתרת היהודית בפירנצה ==
[[קובץ:Matilde-Kiboutz.jpg|ממוזער|מטילדה עם יורם בקיבוץ שדה אליהו ב-1948]]
הפעילות הזו נמשכה עד ל- [[8 בספטמבר]] [[1943]] כאשר נכנסו הגרמנים לעיר. היה צורך דחוף לעבור לפעילות חשאית ולמצא מקומות מסתור לפליטים שסכנת מוות רחפה מעל ראשיהם. הרעיון היה לפנות לעזרה לראשויות הכנסייה. אורגנה פגישה בין מטילדה והרב קסוטו לבין ראש הכנסייה הקתולית בפירנצה, הקרדינל אליה דלה-קוסטה. בעקבות הפגישה הוקמה מחתרת משוטפת יהודית-נוצרית בהשתתפות שני כמרים (פאדרה צ'פריאנו ריקוטי ודון לטו קזיני) במטרה לאתר מנזרים באזור פירנצה שיקלטו את הפליטים. התפקיד של מטילדה היה לעבור בין המנזרים יחד עם פאדרה צ'יפריאנו ולשכנה את הנזירות להסכים לאכסן את הפליטים. המשימה לא הייתה פשוטה מכיוון שהנזירות פחדו לגורלן, מנזרים רבים היו מנזרי נשים שלא רצו לקבל גברים ובסופו של דבר היה מדובר בפליטים יהודים עם כל הדעות הקדומות הקשורות לעניין. ואף על פי כן נמצאו מקומות מסטור לא מעטים. חלק מהמקומות התגלו על ידי חיילי ה-SS ועוזריהם הפשיסטים אך גם רבים הצליחו לשרוד את המלחמה. הערכה לא רשמית מדברת על 300-400 שניצלו בדרך זו.
== לכידת חברי המחתרת ==
ב- [[26 בנובמבר]] [[1943]] נערכה פגישה של המחתרת במבנה של הכנסייה במרכז העיר. בעקבות הלשנה (מתוך הקבוצה) פשטו חיילי ה-SS על הבניין ועצרו את הנוכחים כולל הרב קסוטו (שבסופו של דבר נספה באושוויץ). מספר ימים לאחר מכן נעצרו אנשים נוספים במרכז העיר (ביניהם אנה, אשת הרב ורפאלה קנטוני){{הערה | Sergio Minerbi, Raffaele Cantoni, Beniamino Carrucci 1978 עמ' 120}}{{ הערה| Adorno, עמ' 112}}. מטילדה אחרה לפגישה ב-26 בנובמבר ונשארה כמעט לבד במערכה והמשיכה עוד מספר שבועות לעבוד עם הכמרים. בעקבות הלשנה נוספת, המיליציה הפשיסטית חפשה אחריה ועצרה את אמה ואחיה שהסתתרו בפנסיון ברכז העיר. מטילדה הסגירה עצמה למשטרה על מנת שישחררו את קרוביה אך לשווא. בעזרת חפרפרת בתוך המשטרה, אדם בשם ''וינצ'נזו אטנזיו'' ( Vincenzo Attanasio){{הערה |Adorno, עמ' 115}} הם הצליחו להשתחרר מהמעצר לפני שהעבירו אותם לרשות השלטוונות הגרמנים.
== הבריחה לשוויץ ==
מטילדה הבינה שהטבעת מתהדקת סביב צווארה וביולי 1944 החליטה לברוח יחד עם אחיה לשוויץ. גם בשוויץ עסקה מטילדה בטיפול בילדים. היא הקימה יחד עם קנטוני ואסטורה מאייר בית ספר בעיר ווגיס (Weggis), שם למדו כ-100-150 ילדים יהודים איטלקים{{הערה | Minerbi, עמ'145}}.
[[קובץ:Don Leto Casini.jpg|ממוזער|מטילדה עם דון לטו קזיני בטכס נטעת עץ בגן חסידי אומות העולם ב-1962]]
== החזרה לאיטליה ==
עם סיום המלחמה מטילדה חזרה לאיטליה אך לא שבה לפירנצה אלא שוב בשיתוף עם אנשים אחרים ([[רפאל קנטוני | רפאלה קנטוני]], [[שלמה אומברטו נכון| אומברטו נכון]], זוג המדענים לואיג'י ואנה-מריה גוריני) הקימה בית יתומים עבור ילדים פליטי השואה ב[[בית שיזופולי]] בעיירה סלבינו שבצפון איטליה{{ הערה| Minerbi, עמ' 150}}. את המוסד ניהל חייל הבריגדה [[משה זעירי]] מ[[קבוצת שילר]]. מטילדה שהתה [[ילדי סלבינו | בסלבינו]] עד נובמבר 1945 ופרשה כדי להנשא לארוסה מקס (מאיר) ורדי ששב מהארץ לאחר נפרדו למשך כל תקופת המלחמה.
== העליה לארץ ==
לאחר נשואיה ולידת בנם הראשון, עלו הזוג מטילדה ומקס ורדי לארץ (בחודש מרץ 1948). הם שהו תקופה קצרה בקיבוץ שדה אליהו בעמק בית שאן, ולאחר מכן שרתו במספר תפקידים רשמיים. תחילה בטריפולי, לוב בארגון עלית יהודי לוב בין השנים 1949-51 {{ הערה|מאיר ורדי, בצאת ישראל מלוב, מרכז התרבות ליהודי לוב 1985}} ולאחר מכן בתפקידים דיפלומטיים באירופה (בריסל, מרסיי, פריס), נולדו להם 5 ילדים. מקס ומטילדה קבורים בבית הקברות של הישוב [[נטף]] בהרי ירושלים.
== קישורים חיצוניים ==
== הערות שוליים ==
| |||