עמרם בלום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 5:
לארח נישואיו התגורר בעיירה [[אלמושד]], וכשנפטר רב העיר בשנת [[ה'תרי"ח]] התמנה לכהן תחתיו. באלמושד התאלמן מאשתו הראשונה, ונישא בשנית לחיה שרה בת הרב חיים יוסף דב כהנא מקרסנה, נכדו של הרב [[יהודה כהנא הלר]]. בשנת [[ה'תרכ"ד]] התמנה לרבה של [[מאד (הונגריה)|מאד]], שם ניהל ישיבה גדולה, שהגיעה בשיאה לכמה מאות תלמידים. בשנת [[ה'תרמ"א]] נבחר למלא את מקומו של [[מהר"ם שיק]] ברבנות העיר [[חוסט]], וגם בה עמד בראשות ישיבה. לאחר כשנתיים, החליף את משרת הרבנות עם חברו הרב [[יואל צבי ראטה]], שכיהן כרב בעיירה ברט'ו-אויפאלו {{אנ|Berettyóújfalu}}, כך שהרב ראטה עבר לכהן בחוסט והרב בלום ישב על כסא הרבנות בברטו-אויפאלו. גם בברטו-אויפאלו ניהל ישיבה גדולה. בתפקיד זה כיהם במשך 25 שנה, עד לפטירתו. שמו התפרסם ברחבי הונגריה, והוא הפך לאחד מגדולי משיבי התשובות ההלכתיות בדורו, ורבנים מכל קצוי הונגריה פנו אליו בשאלותיהם.
נפטר ב[[כ"ו באלול]] [[ה'תרס"ז]] (5 בספטמבר 1907) ונקבר למחרת בברטו-אויפאלו. על קברו הוקם "[[אוהל (קבר)|אוהל]]".
==השקפותיו==
היה לוחם חריף ב[[יהדות נאולוגית|נאולוגים]]. הוא הוכיח בתוקף רב שבעירו נבנה בית כנסת בסגנון המזכיר [[כנסייה]], כמנהג הנאלוגוים{{הערה|בית שערים אורח חיים סז}}. כמו כן, חתם על הרוז התמנגד להכנסת לימודי חול לצד לימודי הקודש{{הערה|בית שערים אורח חיים סימן שיב}}, נגד הקמת סמינר לרבנים ב[[לבוב]]{{הערה|"זכור ימות עולם" בנספחים לחלק א ולחלק ב. וראו בית שערים אורח חיים סימן שיג-שיד}} ונגד מהדורות מדעיות של שפרי קודש{{הערה|אגרות שפירין מכתב כב}}. כמו כן, לחם נגד ביטול המציצה ב[[ברית מילה]] בשנת [[1900]]{{הערה|שדי חמד חלק ח, מילואים לקונטרס המציצה}}. פרסם "קול קורא" כנגד ה[[ציונות]]{{הערה|תל תלפיות, [[אב]] [[ה'תרס"ד]]}}.
==משפחתו==
מאשתו הראשונה נולד לו בן אחד, ר' יצחק יעקב, שכיהן כ[[דיין (הלכה)|דיין]] בברטו-אויפאלו.
| |||