המערכה בנורמנדי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noon (שיחה | תרומות)
שורה 149:
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 101I-718-0149-12A, Paris, Rommel, von Rundstedt, Gause und Zimmermann.jpg|250px|ממוזער|[[גרד פון רונדשטט]], מפקד [[OB West|פיקוד מערב]] (במרכז), ופילדמרשל רומל (משמאל), דצמבר 1943.]]
[[קובץ:Order of battle - OB West, 6 June 1944.jpg|250px|שמאל|ממוזער|פריסת הכוחות הגרמניים בצרפת וארצות השפלה בראשית יוני 1944]]
בתאוריה מנה [[OB West|פיקוד מערב]] של הצבא הגרמני, תחת פיקוד פילדמרשל [[גרד פון רונדשטט]] מיליון וחצי חיילים, אף שלאחרון לא הייתה שום שליטה על יחידות ה[[לופטוואפה]] וה[[קריגסמרין]] ב[[צרפת]] וב[[ארצות השפלה]]. ב-6 ביוני כלל פיקוד מערב 59 דיוויזיות גרמניות, מתוכם 8 הוצבו ב[[הולנד]] וב[[בלגיה]]{{ביאור|הייסטינגס, עמ' 41. פיקוד מערב הורכב משתי קבוצת ארמיות: קבוצת ארמיות B, שכללה שתי ארמיות, החזיקה בגזרה מהולנד עד צפון צרפת, לרבות [[נורמנדי]], [[ברטאן]] וחופי התעלה. ואילו קבוצת ארמיות G, שכללה שתי ארמיות נוספות, החזיקה בדרום צרפת ובחוף האטלנטי.}}. למעלה ממחצית הדיוויזיות, שהשתייכו לפיקוד מערב, היו דיוויזיות נייחות להגנת חופים (דיוויזיות שאיכות כוח האדם והציוד הצבאי שלהן הייתה נמוכה, ואשר צוידו במעט מאוד אמצעי תעבורה ממונעים) או דיוויזיות אימונים, ורק עשר מתוכן היו ניידות (דיוויזיות פאנצר או [[פאנצרגרנדיר]]). שלוש מהדיוויזיות הניידות הוצבו בדרום צרפת, אחת בקרבת [[אנטוורפן]], והנותרות הוצבו בצפון מערב צרפת, בין פריס לחופי [[תעלת לאמנשלמאנש]], ככוח עתודה נייד, במסגרת [[ארמיית הפאנצר החמישית (ורמאכט)|קבוצת הפאנצר מערב]].
 
איכותן של יחידות צבא היבשה של פיקוד מערב, שכללו כ-850 אלף חיילים, הייתה מאוד לא אחידה. האבדות העצומות שספג הצבא הגרמני במהלך הלחימה בחזית המזרחית, ואובדן נגדים וקצינים מנוסים רבים, גרמו לירידה ממשית באיכות כוח האדם ביחידות קו החזית, כולל יחידות העילית. איכות החיילים ששירתו בדיוויזיות הרגלים הייתה יותר נמוכה, מפני שטובי המגויסים נשלחו ליחידות הו[[ואפן אס אס]], לצנחנים ולדיוויזיות הניידות (פאנצר ופאנצרגרנדיר). נוסף על כך, הנמיך הוורמאכט במידה ניכרת את רף הכושר הגופני, כדי להציב יותר חיילים בקו. משך ההחלמה מפציעות ומחלות קוצר, וכך גם תקופת ה[[טירונות (צבא)|טירונות]]. הפיקוד הגרמני החל לגייס לשורותיו נערים בני 16 ומעלה, וגברים בגילאים 45–60, כדי להשלים את אבדותיו. בצבא שמנה 4,270,000 איש בדצמבר 1943, היו יותר מ-1.5 מיליון חיילים מעל גיל 34{{הערה|אמברוז, '''יום הפלישה''', עמ' 31}}.