הזירה האירופית: 1939–1941 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 46.120.131.125 (שיחה) לעריכה האחרונה של Theshumai
Noon (שיחה | תרומות)
שורה 49:
בקיץ 1940 גרמניה שלטה למעשה ברוב [[אירופה]]. יריבתה היחידה, בריטניה, לא נחשבה כחלק מ"[[מרחב מחיה|מרחב המחיה]]" על פי ה[[נאציזם]]. אף על פי כן רצה [[היטלר]] לפלוש אליה כדי להוציאה מהמלחמה ולהגשים תוכניות נוספות.
 
הגרמנים תכננו את צליחת [[תעלת לה-מאנשלמאנש]] ופלישה לאי הבריטי - '''[[מבצע ארי-הים]]''', אך הוחלט שהמבצע אינו בר-ביצוע - פלישה דרך הים לבריטניה לא הייתה מעשית בגלל חולשת הצי הגרמני. [[היטלר]] הטיל על [[רייכסמרשל]] [[הרמן גרינג]], מפקד ה[[לופטוואפה במלחמת העולם השנייה|לופטוואפה]] - חיל האוויר שלו, להפציץ את בריטניה ולהשמיד את חיל האוויר המלכותי בעזרת 3,000 מטוסים.
 
ב-[[13 באוגוסט]] נפתח [[מבצע נשר]] - הקרב האווירי על בריטניה. המטוסים הגרמניים הפציצו ללא הרף שדות תעופה, בסיסי צבא ויעדים אזרחיים. חיל האוויר הבריטי נעזר בהמצאה הבריטית החדשה, [[מכ"ם]], ולחם במטוסי האויב ואף תקף את [[ברלין]] (הייתה לכך השפעה מוראלית יותר מנזק מוחשי), אך מצבה של בריטניה היה קשה. ב[[ספטמבר]] 1940 שינו הגרמנים את יעדם ותקפו את ערי בריטניה, ובמיוחד את [[לונדון]], במטרה לשבור את המוראל של הבריטים ולהביא לכניעתם. זו הייתה טעות אסטרטגית חמורה מכיוון שאפשרה לצבא הבריטי לשקם את כוחו, לתקן שדות תעופה שנפגעו ולשפץ מתקני-צבא שנהרסו. חיל האוויר הבריטי התאושש והחל לגרום לאבדות כבדות לחיל האוויר הגרמני ובכך נחלשה המתקפה הגרמנית עד הפסקתה לקראת סוף ספטמבר 1940.