פסק דין אפרופים – הבדלי גרסאות

ביוני [[2005]] ניצל השופט [[מישאל חשין]], המשנה לנשיא בית המשפט העליון שהתנגד לדרך בה בתי משפט השתמשו בהלכת אפרופים, פסק דין בפרשת '''ארגון מגדלי ירקות נ. מ"י''' שבו נחלקו דעות השופטים כדי להעביר ל[[בית המשפט העליון#דיון נוסף|דיון נוסף]] בהרכב מורחב את כללי פרשנות החוזים{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=05020450.g04|סוג=דנ"א|עותר=ארגון מגדלי ירקות|משיב=מ"י|ניתן ב=ב' בסיון תשס"ה}}}}. בדיון הנוסף, בהרכב של 9 שופטים, הביעו השופטים תמיכה בהלכת אפרופים (ויש המכנים את פסק הדין הזה אפרופים השני), אולם שני שופטים: [[אשר גרוניס]] ו[[מישאל חשין]], יצאו כנגד הרוח הנושבת מהלכת אפרופים, וכדברי השופט גרוניס: "הבעיה איננה בהלכת אפרופים עצמה, אלא באווירה שיצרה. האזהרה מפני הפיכתו של בית המשפט למעין "צד" לחוזה, ומפני שִכְתוּב החוזה על ידי בית המשפט, ראוי לה שתהדהד מבית המשפט בקרית שמונה ועד זה שבאילת"{{הערה|שם=מגדליירקות|{{פס"ד עליון|קישור=05020450.p13|סוג=דנ"א|עותר=ארגון מגדלי ירקות|משיב=מ"י 06 (10) 105}}}}.

 

{{ציטוט|תוכן=יתר על כן, אני סבור כי על אף כללי הפרשנות שנקבעו בהלכת אפרופים ובהלכת ארגון מגדלי ירקות, מן הראוי כי במקום בו לשון ההסכם היא ברורה וחד משמעית, כגון המקרה שבפני, יש ליתן לה משקל מכריע בפרשנות ההסכם. עיקרון זה מקבל משנה תוקף שעה שלשון ההסכם הברורה והחד משמעית מתיישבת עם ההיגיון המסחרי הפשוט לפיו אין מקום לאפשר לרוכש להפסיק לשלם עבור מוצר שאותו רכש, רק משום שהרוכש בחר להפסיק להשתמש בו ולרכוש את אותו המוצר מספק אחר.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=06058560.w05|סוג=ע"א|עותר=אמנון לוי|משיב=נורקייט בע"מ}}, פסקה 27}}}}