האימפריה הבריטית – הבדלי גרסאות

בשל מותו של [[קרלוס השני, מלך ספרד]] ב-[[1700]] הועברו הכתר הספרדי והאימפריה הקולוניאלית שלו ל[[פיליפ דוכס אנז'ו]], נכדו של מלך צרפת. עלייתו של פיליפ לכתר הספרדי העלה את הרעיון של איחוד צרפת, ספרד והאימפריות הקולוניאליות שלהן, דבר שלא היה מקובל בעיני בריטניה ושאר הכוחות באירופה. ב-[[1701]], צידדו בריטניה, פורטוגל והולנד ב[[האימפריה הרומית הקדושה|אימפריה הרומית הקדושה]] נגד ספרד וצרפת ב[[מלחמת הירושה הספרדית]]. המלחמה, בה צרפת וספרד הפסידו, נמשכה עד [[1714]] ובסופה, ב[[הסכם אוטרכט]], ויתר פיליפ על זכויותיו ועל זכויות צאצאיו על הכתר הצרפתי. האימפריה הבריטית הרחיבה את חזקותיה: היא קיבלה את ניופאונדלנד ו[[אקדיה]] מצרפת, ואת [[גיברלטר]] ו[[מינורקה]] מספרד. גיברלטר, שהיא עדיין אחת מ[[הטריטוריות הבריטיות שמעבר לים]], הפכה לבסיס ימי חשוב ואיפשרה לבריטניה לשלוט בכניסת האוקיינוס האטלנטי ל[[הים התיכון|ים התיכון]].

 

מינורקה הוחזרה לספרד ב[[הסכם אמיין]] ב-[[1802]], לאחר שעברה פעמיים מיד ליד. ספרד נתנה לבריטניה גם את הזכויות ל[[אסיאנטו]] הרווחי (אישור למכור עבדים ב[[אמריקה הלטינית|אמריקה הספרדית]]).