השרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
מ תיקון קישור, קידוד קישורים, תיקון כיווניות הערת שוליים, סידור קטגוריות
שורה 3:
[[קובץ:XofHaSjaron024.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצוק הכורכר ב[[גן לאומי חוף השרון]]]]
[[קובץ:AlonHatavorArie.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אלון התבור]] ברחוב זלמן שזר פינת ויצמן ב[[הוד השרון]], כיום הוא חלק מכיכר.]]
'''השרון''', המכונה גם '''[[מישור החוף]] התיכון''', הוא [[חבל ארץ]] ב[[ארץ ישראל]]. מבחינה [[חלוקה מינהלית|אדמיניסטרטיבית]], השרון היא אחת מארבע [[נפה (יחידה שלטונית)#נפות בישראל|הנפות]] של [[מחוז המרכז]], אולם אין חפיפה מלאה בין ה[[שטח]] האדמיניסטרטיבי של [[נפת השרון]] ב[[מחוז]] המרכז לבין השטח של השרון כחבל ארץ.
 
ב[[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] [[מצרים העתיקה|מצריות]] על מסעו של [[אמנחותפ השני]] לארץ כנען, שעבר גם בשרון, נקרא האזור "פא-עמקו סרן" (עמק שרון), ב[[כתובת אשמונעזר]] של מלך [[צידון]] מהמאה ה-5 לפנה"ס נכתב: {{ציטוטון|ועוד נתן לנו אדון המלכים, את [[תל דור|דאר]] ואת יפו, ארצות הדגן האדירות אשר בשדה שרון}}. על פי הכתובת הזאת, יפו הייתה חלק מהשרון. והשרון היה אסם התבואה של צידון.
 
==גבולות השרון==
שורה 18:
# '''השרון המזרחי''' – "[[המרזבה]]" – כוללת רצועות נרחבות של אדמות בינוניות ומנוקזות על ידי נחלים (ומכאן גם כינויו של האזור בשם "מרזבה"), הניתנות לעיבוד רב-שנתי בתנאי [[חקלאות בעל|חקלאות הבעל]] המסורתית, ומאופיינת במקורות מים זמינים קבועים: [[באר מים|בארות]] ו[[מעיין|מעיינות]].
# '''השרון הצפוני''' מאופיין בקרקעות בינוניות בלתי מנוקזות ב[[אגן ניקוז|אגני הניקוז]] של הנחלים, באדמות [[חול]] אדום וב[[דיונה|דיונות]] חול החודרות לפנים היבשת. במזרח האזור נובעים מספר מעיינות אולם רובו של אזור זה אינו מתאים לעיבוד חקלאי ללא ניקוז מסיבי, עצירת החולות הנודדים מלהתקדם מזרחה ו[[דשן|דישון]] החול האדום.
# '''השרון המרכזי''' כולל את השטח המשתרע מקו [[נתניה]]–[[טולכרם]] ועד [[הירקון]], ובו מצויות רוב אדמות ה[[חמרה]], שבתנאים של טכנולוגיה חקלאית מסורתית כמעט ולא ניתן היה להתמודד עם טיב הקרקע הירוד שלהן, פתרון בעיות הניקוז וניצול פוטנציאל [[מי תהום|מי התהום]] העמוקים. לרצועת מישור החוף של גלילת השרון ערך אקולוגי מיוחד בהיותה "מוקד אנדמיות למינים ותת מינים שאין כמותם באף אזור אחר בעולם, למעט ישראל וקצותיה"{{הערה| Kutiel, P.2001. Conservation and management of Mediterranean coastal sand and dunes in Israel. Journal of Coastal Conservation 7, 183-192|שמאל=כן}}.
# '''חוף השרון''' מאופיין ברצועה צרה של רכס הכורכר ה[[מערבי]] ובדיונות חול המשתרעות עד ל[[חוף הים]], ברובו אינו ראוי לעיבוד חקלאי בתנאי הטכנולוגיה החקלאית המסורתית וסובל ממחסור במקורות מים. עם זאת, הים הסמוך סיפק בעבר לאזור זה את הבסיס הכלכלי העיקרי – [[מעגן|מעגנים]] ימיים ל[[ייצוא]] תוצרת חקלאית, בעיקר [[אבטיח]]ים.
 
שורה 25:
עד ראשית [[המאה ה-20]] היו רוב קרקעותיו של אזור השרון מכוסות ביער של [[אלון התבור]], אך ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נכרתו כמעט כל העצים על ידי השלטון העות'מאני כדי לשמש חומר דלק לרכבות. מקבצי אלונים נותרו ב[[שמורת אלוני יצחק]] ב[[שמורת אלון]], ב[[שמורת אלוני קדימה]], בחדרה ובמקומות נוספים.
 
מקורות בכתב ומן הממצא הארכאולוגי מעידים כי בתקופת [[ממלכת ירושלים]] היה בשרון יער אלונים רחב ידיים. היער ה 'מקורי' באזור זה היה יער [[אלון]] מצוי מעורב ב[[אלה ארץ ישראלית]], מאוחר יותר בזמן [[התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל]] החל תהליך מתמשך שבו הפך [[אלון התבור]] למרכיב חשוב ביער השרון.{{הערה|שם=ברוך רוזן|{{קתדרה|[[ברוך רוזן]]|גידול חזיר בארץ -ישראל לאחר התקופה הרומית|, עמוד 31-32}}}}
 
חלק מהחוקרים משערים כי קרקעות השרון, שהן ברובן [[חמרה]], היו בעבר חול ים, ונוכחותם של עצי אלון התבור במשך אלפי שנים שינתה את סוג הקרקע.
שורה 37:
{{חלונית
|כותרת ='''<big><big>חֲדָשׁוֹת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, 1936</big></big>'''
|רוחב=300px
|ניקוד=
|שמאל=כן
שורה 44:
רק לפני כעשר שנים היה כל השרון עֲרָבָה אחת שׁוֹמֵמָה, והנה נִטְעוּ בערבה זו כמאה אלף דונם מַטָעֵי הדרים. נוסדו כְפָרִים וחַוּוֹת; נִתְיַשְׁבוּ אלפי אנשים, בעלי המְשָׁקִים ועובדיהם. וְהַתְּנוּעָה בכל רַחֲבֵי השרון מצד תל אביב אינה פּוֹסֶקֶת ביום.
}}
::מתוך הספר "שיטת [[ברליץ]] לעברית"{{ש}}מאת [[מקסימיליאן ברליץ|מ.ד. ברליץ {{אנ|Maximilian Berlitz}}]], ירושלים, 1936. עמוד 193, הכתיב והניקוד החלקי במקור.
}}
בראשית תקופת [[המנדט הבריטי]] עמד מספר תושבי אזור השרון הערבים על כ־10,000, שרובם התגוררו ב־20 יישובי קבע ומיעוטם היו [[בדווים]] [[נווד]]ים. עד סיום המנדט, כעבור כ־30 שנה עלה מספר זה בחדות לכ־30,000. שיעור גידול זה גדול בהרבה משיעור הגידול הממוצע של האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, שיעור שעמד על כ־70% גידול לאורך התקופה, ומוסבר באמצעות [[הגירה]] משמעותית של אוכלוסייה ערבית לאזור. בעוד בשאר חלקי הארץ עמד שיעור הגידול באוכלוסייה על רקע הגירה על כ־10–25%, באזור השרון הייתה ההגירה חלק משמעותי מאוד מתוך הגידול באוכלוסייה הערבית.
שורה 54:
ההגירה הייתה בעיקרה של שבטים בדווים (במלואם או בחלקם) שהגיעו מה[[נגב]], מ[[חצי האי סיני]] ומ[[עבר הירדן המזרחי]], והתיישבו בסמוך למוקדי התעסוקה החדשים סביב המושבות היהודיות החדשות. להתיישבות הבדווים הצטרפה גם אוכלוסיית פועלים ערבים מה[[חורן]], שעלות העסקתה הייתה זולה יותר מעלות ההעסקה של ערבים תושבי הארץ. עד [[1934]] הגיעו לארץ כ־30,000 פועלים מהחורן, ולצידם גם קבוצות קטנות יותר מ[[עיראק]] ומ[[תימן]]. השלטון הבריטי נאבק בהגירה הבלתי חוקית לארץ, אך הצלחתו במניעתה הייתה נמוכה. קבוצת מהגרים נוספת הגיעה מאזור [[השומרון]] עקב חוסר בקרקעות לחקלאות ביישובי המוצא או עקב סיבות אחרות, וייסדו יישובים חקלאיים קטנים באזור השרון ככפרי בת של יישובים בשומרון.
 
גורם נוסף שתרם להגירה היה השתקעות לוחמים ערבים [[לוחם בלתי חוקי|בלתי סדירים]] שהגיעו לאזור בתקופת [[המרד הערבי הגדול]], ונשארו באזור גם לאחר סיום המרד. פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] פגע בענף הפרדסנות עקב [[הקרב על הים התיכון|המלחמה הימית שהתנהלה בים התיכון]], אך מנגד
[[בסיס צבאי|בסיסי הצבא]] החדשים שהוקמו בארץ דרשו ידיים עובדות רבות לבניה, וידיים עובדות רבות נדרשו גם לענף החקלאות שהתרחב במידה ניכרת על מנת לספק את צורכיהם של החיילים ששהו בארץ. ביקוש זה עודד את הגירתם של ערבים ממצרים ומסוריה לאזור, באופן חוקי ובלתי חוקי.
 
שורה 64:
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Sharon|שם ויקישיתוף=השרון|ויקימסע=השרון}}
* {{מטח||השרון|13954|מתוך: יואב רגב (עורך), '''השרון''', בסדרה: [[ספי בן-יוסף]] (עורך), '''מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול''', כרך 8, [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]]; [[כתר הוצאה לאור]]; [[ידיעות ספרים]], 2001}}
* {{קתדרה|מעין הס-אשכנזי|ההגירה הערבית לשרון בתקופת המנדט|116.5|116, יולי 2005, עמ' 116-103}}
*רועי מרום, [https://www.academia.edu/33336786/The_Great_Oak_Forest_and_the_Arab_Settlement_in_the_Plain_of_Sharon_in_the_Late_Ottoman_Period_Hebrew_%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%90%D7%9CThe_Great_Oak_Forest_and_the_Arab_Settlement_in_the_Plain_of_Sharon_in_the_Late_Ottoman_Period_Hebrew_תפקידו_של_יער_האלונים_הגדול_אל-%D7%A2%D7%90%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%94%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AAעאבה_בתהליכי_ההתיישבות_בשרון_בשלהי_התקופה_העוסמאנית תפקידו של יער האלונים הגדול (אל-ע'אבה) בתהליכי ההתיישבות בשרון בשלהי התקופה העוסמאנית], [https://www.ybz.org.il/?CategoryID=141&ArticleID=2593 הכנס השנתי השלישי להיסטוריה סביבתית], יד יצחק בן-צבי, 2016.
* [http://www.inature.info/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94קטגוריה:%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9Fהשרון טיולים בשרון] - רשימת אתרים וטיולים בשרון מאתר הטיולים "[http://www.inature.info טבע ונופים בישראל]".
 
==הערות שוליים==
שורה 75:
 
{{אזורים בארץ ישראל}}
 
[[קטגוריה:השרון|*]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: אזורים|שרון]]
[[קטגוריה:מישור החוף|שרון]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: אזורים|שרון]]