ויקיפדיה

איה לוריא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בקרת זהויות
Inbalc (שיחה | תרומות)
129 עריכות
קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 1:
[[קובץ:Ayaluriephoto.png|טקסט=איה לוריא|ממוזער]]
'''איה לוריא''' (נולדה ב-[[1971]]) היא ה[[מנהל]]ת וה[[אוצר (מקצוע)|אוצרת]] הראשית של [[מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית]], החל מ-[[2014]], חוקרת ומרצה על [[אמנות עכשווית]] ואוצרות. לפני כניסתה לתפקיד, הייתה רכזת אקדמית ומרצה בתוכנית ללימודי מוזיאולוגיה ואוצרות באוניברסיטת ת"א{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.erev-rav.com/archives/27940|כותרת=איה לוריא תעמוד בראש מוזיאון הרצליה|אתר=ערב רב Erev Rav|תאריך=2014-01-20|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-01-15}}}}, אוצרת ראשית ומנהלת האוסף במכון שפילמן לצילום משנת (2010) ושימשה כאוצרת ויועצת של אוסף [[דורון סבג]].{{הערה|{{Cite news|url=https://www.haaretz.co.il/gallery/art/1.2222238|title=ד"ר איה לוריא נבחרה למנהלת מוזיאון הרצליה|last=בוגנים|first=איתן|date=2014|newspaper=הארץ|language=he|access-date=2018-11-13}}}}.
 
== ביוגרפיה ==
לוריא נולדה ב[[אשדוד]] בשנת 1971. בעלת תואר ראשון, שני ושלישי ב[[תולדות האמנות]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]]. עבודת ה[[דוקטור]]ט שלה עוסקת בייצוגי זהות ב[[דיוקן]] הארץ-ישראלי ב[[תקופת היישוב]] בשנים [[1948]]-[[1906]]. לוריא מתגוררת בגני צהלה בתל אביב. היא נשואה לד"ר [[דורון לוריא]], רסטורטור ראשי ואוצר ב[[מוזיאון תל אביב לאמנות]], לזוג שני ילדים.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3726983,00.html|title="המשרד במוזיאון, אבל כשאני צריכה להעמיק, זה כאן"|date=2017-12-13|newspaper=כלכליסט - www.calcalist.co.il|access-date=2018-11-13}}}}.
 
== תפיסה ניהולית ואוצרותית ==
בראיון עם [[ענת ברזילי]] שהתפרסם בפלטפורמה - כתב עת לחינוך מוזיאלי, פורסת לוריא את משנתה: היא רואה ב[[מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית|מוזיאון הרצליה לאמנות]] עכשווית מוסד ייחודי המציע לקהילת האמנות וגם לקהל העירוני מרחב של [[יצירה]], חקירה ותמהיל רב תחומי ומגוון של תערוכות, פעילויות, אירועים ומפגשים מכווני אוכלוסייה – על מנת לשמר את מקומו כמוסד תרבותי משמעותי, התורם למקום ונתרם ממנו. ייעודו של המוזיאון הוא ליצור [[דיאלוג]] בין אמנות לקהילות השונות. למוזיאון יש מחויבות ואחריות כלפי הקהילה שבתוכה הוא פועל, כלפי קהילת האמנות וכלפי ההיסטוריה. מוזיאון, היא אומרת, צריך להיות עם האצבע על הדופק, במצב של התבוננות, עם הפנים קדימה, ועם זאת לאפשר למרחבי העבר להדהד בהווה. בעיניה, אמנות, תרבות וחשיבה ביקורתית הן שלושה נדבכים הפועלים במשולב. מוזיאון צריך לפעול באופן בין-תחומי ולשלב אדריכלות, קולנוע, מוזיקה, עיצוב ווידאו. המוזיאון פורמלי במובן מסוים, כי הוא מוסד עירוני שמוכר על ידי המדינה, משרד התרבות, אך לא פורמלי משום שדרך מפגש עם יצירות אמנות הוא מייצר מימד חווייתי. המוזיאון מאפשר ביקור לא מובנה, אנחנו לא יודעים בוודאות מה יקרה לאדם שנכנס לתוך המוזיאון. מוזיאון הוא מקום עבור מי שזקוק למרחב רפלקטיבי, נפשי, [[אינטלקטואל]]י. המוזיאון יכול להביא את הרבדים האלה. הוא יכול לייצר מרחבים כאלה בתוך הקונסטרוקציות המוכרות. "אחד הדברים שאני אוהבת לעשות הוא להיכנס למוזיאון ולראות בו דברים לא מוכרים. קצת כמו מבוך, להיכנס ולהיבלע בתוכו. המוזיאון בעיני הוא כמו ספינה גדולה מ[[שנות ה-70]] שעברה התאמות לשנת 2000, וכך הצליחה להגיע עד הלום. בשלב הזה, העבר וההווה שלה מוכנים להמשך הפלגה, שתביא אותה למחוזות חדשים. בחיים של מוזיאון דברים לוקחים זמן. זה תהליך של לימוד ומחשבה. למוזיאונים יש אבולוציה. המוזיאון יכול להיות גם [[זרז|קטליזטור]], פלטפורמה להעמקה, ויכול להיות גם גשר, לייצר אפשרויות ודיאלוגים".{{הערה|שם=הערה מספר 20170315051432:0|{{קישור כללי|כתובת=http://www.israelmuseum.org.il/platforma/%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AAאמנות-%D7%94%D7%99%D7%90היא-%D7%9C%D7%90לא-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%AAמותרות/|כותרת="אמנות היא לא מותרות" - פלטפורמה כתב עת לחינוך מוזאלי -|אתר=www.israelmuseum.org.il|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2017-03-08}}{{קישור שבור|1.7.2019}}}}.
 
צוות המוזיאון כולל חטיבת חינוך בהנהלתה של הילה פלד מזה 17 שנה, שנקראת מוז"ה (מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית). נוסף לפעילות השוטפת מתקיימת פעילות קהילתית מכוונת אוכלוסיות יעד, מילדים עם [[לקות שמיעה|ליקויי שמיעה]] שמותאמים להם סיורים מיוחדים ועד לסיורים עם [[פגועי נפש]], שגם להם מותאמת פעילות ייחודית. יש כאן מערך שלם של תלמידים מבתי-ספר בעיר שמבקרים במוזיאון שלוש פעמים בשנה. זוהי חוויה מתמשכת שמלווה בסדנאות עבודה מעשיות.{{הערה|שם=הערה מספר 20170315051432:0}}.
 
== פעילות אוצרותית ==
==== מכון שפילמן לצילום ====
כאוצרת ראשית של [http://www.artbeat.co.il/Gallery/SIP/ מכון שפילמן לצילום] התמקדה ב[[צילום]] עכשווי וצילום היסטורי. יחד עם שלום שפילמן בנתה לוריא את הפרוגרמה שעיקרה היה התמקדות ב[[שיח (מדעי החברה)|שיח]] הפנים-צילומי, התאורטי והאמנותי. שתי התערוכות הראשונות במכון הוקדשו לביסוס והעמקת ההבנה של פרספקטיבה היסטורית. נקודת המוצא הקונצפטואלית לתערוכות אלה היא בחינת המהלכים שבאמצעותם התרחק הצילום מגישות מסורתיות שראו בו כלי ייצוג גרידא, הלוכד באופן ישיר מושאים ממשיים בעולם, ויצא אל גילוי אופני פעולה אחרים בשדה האמנות, תוך בחינה מחדש של פרקטיקות הייצור שלו. {{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=101068414#14.9998.5.fitwidth|כותרת=קראו בכותר - LUMA : צילום מודרני במחצית הראשונה של המאה ה-20 : מאוסף מכון שפילמן לצילום|אתר=www.kotar.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2017-03-09}}}}.
 
ב-[[2012]] אצרה לוריא  את התערוכה הקבוצתית "[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=101068414#13.101.1.none LUMA - צילום מודרני במחצית הראשונה של המאה העשרים]" (Luma– Modern Photography from the First Half of the 20th Century), שלוותה בקטלוג. עניינה של התערוכה היה הפניית זרקור אל מגמת "[http://www.text.org.il/index.php?book=1213061 הראייה החדשה]" כתופעה ייחודית בהיסטוריה של צילום ה[[אוונגרד]] המודרני, שהופיעה בו זמנית במרכזים שונים ברחבי אירופה ומאוחר יותר בארצות-הברית.
 
ב-[[2013]] אצרה את "'''העין העירומה: צילום סוריאליסטי במחצית הראשונה של המאה העשרים'''" (The Naked Eye – Surrealist Photography from the First Half of the 20th Century).{{הערה|{{Cite news
| url = http://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3600496,00.html
| title = ביקורת תערוכה: "העין העירומה" במכון שפילמן לצילום
שורה 22:
| newspaper = כלכליסט - www.calcalist.co.il
| access-date = 2017-03-09
}}}}. בתערוכה הוצגו עבודות מאוסף המכון ומאוסף [[מוזיאון ישראל]], שמלמדות על הרוח האמנותית של תקופתן. ה[[סוריאליזם]], שראשיתו בשנות העשרים של [[המאה ה-20]], צמח מה[[דאדא]] והפך לזרם אוונגרדי שבא לידי ביטוי בכל תחומי התרבות. העבודות בתערוכה הן המאפיינות ביותר של הצילום הסוריאליסטי, שעסק בנבכי הנפש, בדחפים המודחקים, בחלומות ובדימויים על־מציאותיים. חלק נכבד בתערוכה הוקדש ל[[מאן ריי]], אבי הצילום הסוריאליסטי, שהתבוננות ביצירותיו מצביעה בבירור על המסרים והביקורת של התקופה. לצדו הוצגו עבודות של מובילים אחרים בצילום הסוריאליסטי כמו [[אנדרה ברטון]], [[ארווין בלומנפלד]], [[קלוד קאהון]], דורה מאר, פול אלואר, הנס בלמר, ברניס אבוט, ססיל ביטון, פלורנס הנרי ועוד.{{הערה|{{Cite news
| url = http://www.haaretz.co.il/gallery/art/newexhibitions/1.1996625
| title = לצלם מהלא־מודע: תערוכת עבודות סוריאליסטיות מאמצע המאה ה-20
שורה 31:
| language = he
| access-date = 2017-03-09
}}}}. העבודה בסגנון המונטז', שמשותפת לכל אותם אמנים, משאירה את הצופים מלאים במחשבות לגבי הטכניקה המסובכת והיצירתית: דימויים שהיום אפשר ליצור בשניות בעזרת טכנולוגיות מחשב דרשו אז הרבה דמיון, ויותר מזה - הרבה אומץ.{{הערה|{{Cite news
| url = http://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3600496,00.html
| title = ביקורת תערוכה: "העין העירומה" במכון שפילמן לצילום
שורה 37:
| newspaper = כלכליסט - www.calcalist.co.il
| access-date = 2017-03-09
}}}}.
 
[[גליה יהב]] ([[מבקר אמנות|מבקרת האמנות]] של עיתון ה[[הארץ|ארץ]] מסבירה ש"העין העירומה", היא השאלה לשונית ממושג “העין הפראית” של ברטון, שהיה ממובילי הגישה של העדפת ה[[ראייה]] על פני שאר החושים. יהב [http://www.haaretz.co.il/gallery/art/.premium-1.2019107 בחנה את התערוכה] לאור רוח הזמן העכשווי: "צילום סוריאליסטי: משוחרר או [[סקסיסטי]]? “העין העירומה”, המתמקדת בצילום הסוריאליסטי במחצית הראשונה של ה[[המאה ה-20|מאה ה-20]], מעלה את השאלה הזאת אך לא בהכרח מתמודדת עמה". רבים מהתצלומים המוצגים חושפים את המורכבות או ה[[דו-ערכיות|אמביוולנטיות]] הזאת, אף שאינה ההתמודדות המוצהרת של התצוגה. התערוכה, הלימודית מיסודה, שאין בה כמעט ערך של דיון, לא נודדת הרחק מגבולות הפרשנות הפסיכואנליטית ליצירות ואינה מציעה קריאה עכשווית.{{הערה|{{Cite news
| url = http://www.haaretz.co.il/gallery/art/.premium-1.2019107
| title = צילום סוריאליסטי: משוחרר או סקסיסטי?
שורה 48:
| language = he
| access-date = 2017-03-09
}}}}.
 
==== מוזיאון אשדוד ====
שורה 54:
 
==== מוזיאון תל אביב לאמנות ====
ב-2008  אצרה לוריא בשיתוף עם [[נילי גורן]] את התערוכה "'''התרוקנות - עבודות מאוסף [[דורון סבג]]'''" ב[[מוזיאון תל אביב לאמנות]]. תערוכת הנושא "התרוקנות" שהתגבשה מתוך אוסף האמנות של דורון סבג, מבקשת לבחון את המשמעות רבת-הפנים של מושג ההתרוקנות באמנות ובתרבות. התערוכה הציגה עבודות מגוונות ביותר למבט ראשון, לא רק מבחינת המדיום אלא גם מבחינה תימטית. אולם מבט מקרוב מגלה שהן כולן מוגדרות על ידי רִיק או העדר, מצב הרה-חשיבות להבנת העבודה ולעצם ההתייחסות אליה. בתערוכה הוצגו כ-80 עבודות, של אמנים ישראלים ובינלאומיים, מהבולטים באמנות העכשווית, ביניהם: [[דמיאן הירסט|דמיאן הרסט]], [[ג'ייק ודינוס צ'פמן]], [[גילברט וג'ורג']], [[מיכל רובנר]], [[סיגלית לנדאו]], [[מונה חאטום]], [[סינדי שרמן]], [[וולפגנג טילמנס]], פול מקרתי, [[דגנית ברסט]] וקבוצת aes+f.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.artportal.co.il/?CategoryID=557&ArticleID=691|כותרת=התרוקנות , תערוכה חדשה במוזיאון תל אביב לאמנות ,מאוסף דורון סבג|אתר=www.artportal.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2017-03-09}}}}.
 
==== מבחר תערוכות ====
* 1997-1996 -   פורום המוזיאונים, תערוכה נודדת: מוזיאון ע"ש וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע, [[מוזיאון פתח תקווה לאמנות]], [[מוזיאון אשדוד לאמנות]], "ציטוטים באמנות - יצירות מאוסף דורון סבג חברת  ORS",  קטלוג עברי, 30 עמ'.
* 1996 - [[מוזיאון בת-ים לאמנות עכשווית|מוזיאון בת-ים לאמנות]], "ריבוי הפנים" - דיוקנאות מאוסף דורון סבג חברת ORS", דפדפת.
* 1999 - [[הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר|הגלריה האוניברסיטאית, אוניברסיטת תל אביב]], "השגבה ממוכנת – אופני התבוננות בעבודותיהם של [[דגנית ברסט]], יצחק לבנה וגבי קלזמר", קטלוג עברי/ אנגלי, 61 עמ'.
שורה 63:
* 2003 - מוזיאון תל אביב לאמנות, "[[ליליאן קלאפיש]] – ציורים 1949- 2003", קטלוג עברי/אנגלי, 225 עמ'
* 2004 - מוזיאון תל אביב לאמנות, "[[טאקאשי מוראקאמי]] – תצוגה מיוחדת מאוסף ORS", (אמן יפני עכשווי, מיצב באולם הכניסה של המוזיאון)
* 2004 - [[ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו|ביתן הלנה רובינשטיין]], מוזיאון תל אביב,  "[[אילן ברוך (צייר)|אילן ברוך]]: שיח עם צבר", קטלוג עברי/אנגלי, 57 עמ'.  
* 2005 - מוזיאון תל אביב לאמנות "שמורים בלב – ציורי הדיוקן של [[חיים גליקסברג]]", קטלוג עברי אנגלי, 236 עמ'.
* 2008 - מוזיאון תל אביב לאמנות,  "התרוקנות - עבודות מאוסף דורון סבג, חברת  ORS, (בשיתוף: נילי גורן), קטלוג עברי/ אנגלי, 155 עמ'.
* 2009 - מתחם התחנה, תל אביב, פסטיבל POV  לצילום, "קיץ שעבר" - תערוכה קבוצתית, מארז גלויות,  עברית/אנגלית.
* 2011 - מוזיאון אשדוד לאמנות, "בדרך לשום מקום", "The Road to Nowhere" תערוכה קבוצתית, מארז גלויות וטקסט עברי/אנגלי.      
* 2012 - מכון שפילמן לצילום, "LUMA צילום מודרני במחצית הראשונה של המאה העשרים", תערוכה קבוצתית, קטלוג עברי/אנגלי, 176 עמ'.
* 2013 - מכון שפילמן לצילום, "העין העירומה: צילום סוריאליסטי במחצית הראשונה של המאה העשרים", תערוכה קבוצתית, קטלוג עברי/אנגלי, 265 עמ'.
שורה 75:
לוריא שמשה מאז 2004 כמרצה ומבקרת תערוכות בוגרים ב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב|אוניברסיטת בן-גוריון]], אוניברסיטת תל אביב, ב[[המכללה האקדמית תל אביב-יפו|מכללה האקדמית תל אביב-יפו]], בפורומים שונים (מוזיאונים, "קתדרה","אסכולות - [[האוניברסיטה הפתוחה]]"), בכנסים אקדמיים וימי עיון וכן שמשה כיועצת אמנותית לאוספי אמנות מוסדיים ופרטיים.
 
לוריא משמשת כחברה בוועדות ציבוריות: ועדות פרסים לאמנות פלסטית מטעם [[משרד התרבות והספורט|משרד התרבות]], עיריית הרצליה וקרנות תמיכה שונות, ועדת בדיקה וקריטריונים למעמד האוצרים בארץ, חברת מדור לאמנות פלסטית, המחלקה לאמנות פלסטית, משרד התרבות, ועדת איכות [https://www.gov.il/he/Departments/Units/museums_plastic_art מוזיאונים], המחלקה לאמנות פלסטית, משרד  התרבות, ועדות שיפוט שונות לפרסי שר החינוך והתרבות לאמנות פלסטית, משרד  התרבות. בנוסף שמשה כשופטת בביאנלה לאמנות בינלאומית צעירה במוסקבה{{דרוש מקור}}.
 
== קישורים חיצוניים ==
שורה 81:
* [[יובל סער]], [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3726983,00.html "המשרד במוזיאון, אבל כשאני צריכה להעמיק, זה כאן"], בעיתון [[כלכליסט]], 13 בדצמבר 2017
* [http://www.haaretz.co.il/gallery/art/1.2222238 איתן בוגנים, ד"ר איה לוריא נבחרה למנהלת מוזיאון הרצליה], בעיתון [[הארץ]], 20 בינואר 2014
* [http://www.israelmuseum.org.il/platforma/%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AAאמנות-%D7%94%D7%99הי% פלטפורמה, כתב עת לחינוך מוזיאלי]{{קישור שבור|1.7.2019}}
* [http://www.biderman.co.il/page_55516 ראיון עם ד"ר איה לוריא אוצרת התערוכה של אורי ליפשיץ]{{קישור שבור|1.7.2019}}
* {{סימניה סופר|546650}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/איה_לוריא"