לופטוואפה (ורמאכט) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקוניק1מג (שיחה | תרומות) רשימה של כלי טיס בסיסים לחיל האוויר הנאצי אני ממליץ להוסיף עוד מטוסים |
מ הוספת קישור לחיל האוויר הרוסי |
||
שורה 195:
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מבצע ברברוסה]], [[הקרב על מוסקבה]]}}
[[קובץ:Operation Barbarossa - Russian plane.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלד מטוס [[מיג-3]] רוסי שנפגע בתחילת מבצע ברברוסה]]
הפלישה הקרקעית אמורה הייתה להתחיל עם הזריחה, אך בשל העובדה שבסיסי חיל האוויר נמצאו מרחק ניכר מהחזית ידיעות על הפלישה יכלו להגיע לבסיסים אלה לפני שהמפציצים יכלו להגיע אליהם במקרה ומטוסי הלופטוואפה היו יוצאים לתקיפה באותו הזמן עם הכוחות הקרקעיים, לכן חלק ממפציציו יצאו מוקדם וטסו גבוהה מעל [[ביצות פריפט]] הלא מאוכלסת כדי להימנע מזיהוי בידי הרוסים והתקיפו את הבסיסים בזמן תחילת הפלישה הקרקעית, ההפתעה והבלבול שנגרמו מתקיפות אלה מנעו הזנקת המטוסים עד להגעתו של גל המפציצים הראשון שכלל כשני שלישים מכלל המטוסים המוקצים למבצע. המטוסים הרוסים שעמדו בשורות מסודרות, בגלל שטייסותיהם לא היו מוכנות לפלישה, הקלו על העבודה ואבידותיהם היו גדולות מאוד.{{הערה|Mike Spick, עמוד 133}} בצהרי 22 ביוני הרוסים כבר איבדו 529 מטוסים על הקרקע ו-210 מטוסים באוויר בחלק המערבי של החזית. לגבי כל החזית [[חיל האוויר הרוסי]] ספג 1,200 אבידות במטוסים בשמונה וחצי שעות הראשונות מתחילת הפלישה,{{הערה|Murray, עמוד 81}} לפי ההיסטוריה הסובייטית הרשמית חיל האוויר האדום סבל כ-800 אבידות במטוסים ביום הראשון.{{הערה|Mike Spick, עמוד 133}}
חיל האוויר הרוסי ניסה ככל יכולתו לארגן את הכוחות הנותרים, אך הפיקוד של החיל איבד במהרה את יכולתו לנהל ולפקד על יחידותיו ופניות נואשות מהטייסות למפקדות ששודרו בתשדורות לא מוצפנות שנקלטו על ידי המודיעין הגרמני רק הדגישו את המצב הכאוטי בו החיל נמצא. יחידות המורכבות מצוותים לא מיומנים המצוידות במטוסים מיושנים שלא מתוחזקים כראוי לא הצליחו להתמודד עם הגרמנים גם אם אלה הצליחו להעלות את מטוסיהן לאוויר. רשומות ביומנו של ארהרד מילך מראות שהגרמנים רשמו לזכותם 1,800 מטוסים ביום הראשון, 800 ב-23 ביוני 557 ב-24, 351 ב-25 ו-300 ב-26.{{הערה|Murray, עמוד 82}} הוורמאכט שעט מזרחה בשלוש חזיתות ובאמצע יולי הוא הצליח להגיע ל[[סמולנסק]] במרכז, ו[[קייב]] בדרום, כאן ההבדל בין רוסיה ל[[מרכז אירופה]] הפך להיות יותר בולט כאשר בשל המרחקים העצומים, חוסר בפסי רכבת ואי שמישותם של הפסים הקיימים וכן דרכים לא סלולות הקשו על האספקה להגיע ליעדה, קשיים אלה השפיעו גם על הלופטוואפה שהיה צריך להתמודד עם חוסר בדלק וחימוש. גיס האווירי השמיני דיווח ב-5 ביולי שהמחסור שלו בדלק הוא חמור אפילו עם צמצום מספר הגיחות, וככל שהצבא המשיך להתקדם בעיות אלה העיקו יותר ויותר על הלופטוואפה. אך אותו גורם גם הקשה על הכוחות הקרקעיים שלעיתים דרשו שכוחות שדה של הלופטוואפה ישמשו חטיבות מסייעות כדי לעזור להן להתגבר על הבעיה. האבידות של הלופטוואפה החלו לצמוח לאט לאט, לדוגמה: בימים שבין 10 ל-21 באוגוסט גיס האוויר השמיני, שתמך בקורפוס הראשון שמשימתו הייתה לחסום את פסי הרכבת שבין מוסקבה ו[[לנינגרד]], איבד 10.3 אחוז ממטוסיו ונאלץ לקרקע 54.5 אחוז מהמטוסים לצורך שיפוץ, מבחינת כוח אדם האבידות הסתכמו ב-12.5 אחוז מתוכם 3.9 אחוז הרוגים, 5.7 אחוז פצועים ו-2.9 אחוז נעדרים.{{הערה|Murray, עמוד 84}} הגורם הזה הקשה על שיטת האספקה והאחזקה שתמכה בלופטוואפה, למרות שהוא מאפשר לטייסות לפרוס בזריזות לכל אתר, השיטה של הוורמאכט הגבילה את יכולתה של המערכת לספק תחמושת וחלפים, בשלהי הסתיו אחוזי השמישות של טייסות הלופטוואפה ירדו משמעותית והשפיעו לרעה על המוכנות של החיל ללחימה.{{הערה|Murray, עמוד 84}}
| |||