הנגב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 74:
 
===התקופה הרומאית והביזנטית===
{{ערך מורחב|לימס פלשתינה}}
 
'''לימס פלשׂתינה''' (limes Palestinae, הגייה מדויקת "לימס פָּלֶשׂתינַיי") היה לימס ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|ארץ ישראל]], אשר חצה את ה[[נגב]] מחוף [[הים התיכון]], באזור צפון [[חצי האי סיני]], עד לחוף [[ים המלח]] ו[[הערבה]]. הלימס של ארץ ישראל נועד להגן על האימפריה מפני פלישות של שבטי הנוודים, וכן להבטיח את נתיבי הסחר הבינלאומי החשובים. הנגב זכה בתקופה זו לשגשוג, במידה רבה הודות ללימס. שרידי מצודות נותרו עד ימינו בקרבת היישובים [[עין בוקק]], [[חצבה]], "חתרורים", "מוחילה", [[עבדת]] ו[[מצד תמר]] בכביש [[דימונה]]-[[סדום]].{{הערה|1=[[זאב וילנאי]], [[אריאל (אנציקלופדיה)|אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל]], [[עם עובד]] – תרבות וחינוך, 1978 (הדפסה שלישית), עמ' 4037–4038.}}
שורה 96:
בלאס תכנן את קו המים ל-[[11 הנקודות]].
 
===לקראת הקמת המדינה ולאחריה===
בשנת [[1943]] הוקמו [[שלושת המצפים]]: [[רביבים]], [[בית אשל]] ו[[גבולות]].
 
בלילה שבין 5 ל-6 באוקטובר [[1946]], הוקמו, ביוזמת [[הסוכנות היהודית]], "[[11 הנקודות]]", בתגובה ל[[תוכנית מוריסון גריידי]]. במסגרת התוכנית, אמורה הייתה ארץ ישראל להתחלק לשלושה חלקים: 17% כמדינה יהודית, 40% כמדינה ערבית ו-43% כמחוז בריטי שעיקרו השתרע על אדמת הנגב. תוכנית זו נדחתה הן על ידי המנהיגות הערבית והן על ידי הסוכנות היהודית. הקמת היישובים נעשתה על מנת לתפוס אחיזה באדמת הנגב ובסופו של דבר סייעה בהכללת הנגב בגבולות המדינה. ביוני [[1947]] ביקרה בנגב ועדת החקירה [[ועדת אונסקו"פ|אונסקו"פ]] מטעם ה[[או"ם]] והתרשמה מצינור המים החדש ומיכולת המתיישבים היהודים לקיים [[חקלאות]] באזור. בסופו של דבר [[תוכנית החלוקה|הצעת החלוקה]] של האומות המאוחדות כללה את רוב שטחו של הנגב בשטח המיועד להקמת המדינה היהודית.
 
==המערכה על הנגב 1947-1956==
{{ערך מורחב|המערכה על הנגב 1947-1956}}
 
המערכה על הנגב 1947-1956, הייתה מערכה צבאית ומדינית על השליטה ב[[הנגב|נגב]] והתחוללה בין השחקנים בזירה המזרח תיכונית - [[היישוב]], [[ישראל]], [[מצרים]], [[ירדן]], [[בריטניה]], [[ברית המועצות]] ו[[ארצות הברית]] מהמועד בו הלכה וקרבה נקודת ההכרעה בשאלת ארץ ישראל ועד מרץ 1956 ובסיומה נותר הנגב בריבונות ישראל, למעט [[רצועת עזה]].
לאחר הקמת [[מדינת ישראל]], עם הסרת המגבלות שהוטלו על ידי ממשלת המנדט, תמך [[דוד בן-גוריון]] ביישוב הנגב ופיתוחו, ואכן הוקמו בו יישובים רבים. המתיישבים פיתחו גם שיטות [[חקלאות]] מפותחות טכנולוגית שיתאימו לגידול באקלים הנגב, ועד היום מתפרנסים חלק מהתושבים מחקלאות.
 
==לאחר הקמת המדינה==
במהלך [[שנות השבעים]] החל גל נוסף של התיישבות בנגב, בעיקר באזור [[הערבה]] ואילת, וזאת בעקבות [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]], שהחדיר תקווה לשיתוף פעולה כלכלי ומדיני עם המצרים, שיתוף פעולה שיוכל לבסס התיישבות בנגב.